גלידות טבעוניות

מאתיים שנה לא כתבנו פה. מאתיים שנה!

ואלו הן הסיבות:

  • אני נהייתי אימא. ממש. כולל להפסיק לעבוד לחצי שנה, לדעת איפה כל הגינות הציבוריות באזור שלנו ולחייך כל פעם שהילד מחייך
  • הוא נהיה אבא. ממש. כולל לסחוב אלף דברים ממקום למקום, לבוא הביתה מוקדם ולקבל ילד שזוחל אליו בשמחה, ושליחת סרטוני וידיאו למשפחה
  • לב נהיה תינוק. ממש. כולל לעשות לעצמו פרצופים במראה ולבכות כל פעם שמושכים אותו מהשקע
  • זה מטורף כמה שאנחנו מבשלים פחות.

אבל אייסברג רצו לשלוח לנו גלידות טבעוניות כדי לנסות. ואנחנו אוהבים את אייסברג אז הסכמנו. והגלידות שאינן על בסיס חלב שלהם מעולות. ממש מעולות. כל כך מעולות שאני כותבת פוסט, כדי לדווח שהן מעולות. אולי אפילו זה יגרום לנו להתחיל לכתוב מחדש.

קיבלנו ארבעה טעמים:

1. גלידת אגוזי לוז עם שוקולד מריר 70% – הוא הכי אהב. אין מה להגיד, מאד שוקולדית, למי שבקטע

2. גלידת שקדים וחלבה על בסיס חלב שקדים – מעולה ממש עם ממש חצי חצי טעם שקדים וחלבה. אני הכי אהבתי

3. גלידה על בסיס חלב קוקוס עם צ'אטני מנגו – חמודה. אכלתי בהנאה, אבל בפעם הבאה כשאגיע לאייסברג ויהיו לי רק שני טעמים לבחור, עדיין אבחר בקמפרי אשכוליות

4. גלידה על בסיס חלב אורז עם מיקס פירות יער – סתם. מתוך הקופסה שהתסלה במהירות, היא היחידה שנשארה.

 

בקיצור, אם משום מה אתם לא בקטע של חלב, כדאי.

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr

על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות