משה בתיבה משוכללת: נקניקיה בפרעצל

זה קרה כבר לפני זמן מה. בחגים, למעשה. שוטטתי באינטרנט של המתכונים, ועיני נפלה על מתכון לפרעצל שבא בילט אין עם נקניקיה. אני לא אוכלת נקניקיות בדרך כלל, אבל רק טיפש מטופש יסרב לפרעצל עם נקניקיה בילט אין! רק צר אופקים לא ישלח ידו לעבר המשה בתיבה המתוחכם הזה!
זה לקח קצת זמן. לקנות נקניקיות, למצוא את המועד הנכון עם החברים שהיה ברור שהם המתאימים. להתפיח. לסלסל. אבל בסוף זה קרה! וזו הייתה חגיגה של נוסטלגיה וטעם והצלחה.
רק מה? לא שמתי מספיק סודה לשתייה במים שבהם שוחים הפרעצלים והם יצאו בהירים מדי. אל תחששו. שימו כמה שכתוב.
המתכון של "לחמניות בתנור שלי". התמונה של י. שקד, מהזוג שחווה איתנו.

רכיבים

  • 0.75 כוס מים חמימים (40-45 מעלות צלזיוס)
  • 2 כפיות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.25 כוסות קמח
  • 1 כף חמאה, מומסת
  • שמן צמחי להברשה
  • 10 כוסות מים
  • 0.5 כוס סודה לשתייה
  • 1 חלבון טרוף עם כף מים
  • מלח גבישי
  • 8 נקניקיות (חייבות להיות מוצלחות ממש)

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים, סוכר ומלח בקערת ערבוב או בקערת המיקסר. מפזרים מלמעלה שמרים ומניחים לחמש דקות, עד שהתערובת מתחילה לתסוס. מוסיפים קמח וחמאה ומערבבים בעזרת וו לישה במהירות נמוכה, או בידיים. ממשיכים ללוש 4-5 דקות במהירות בינונית או קצת יותר בידיים, עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה. מעבירים את הבצק לקערה נקייה ומשומנת. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לה לשהות במקום חמים כחמישים דקות, או עד שהבצק מכפיל את נפחו
  2. מחממים תנור ל-230 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים אותה בשמן צמחי
  3. מביאים 10 כוסות מים וסודה לשתיה לרתיחה בסיר גדול
  4. מחלקים את הבצק לשמונה חלקים. בעזרת הידיים, מרדדים כל חלק לחבל באורך 30 סנטימטרים לערך. מלפפים כל חבל סביב כל נקניקיה, ומותירים חלק מהנקניקיה שיציץ החוצה. מועכים את הקצה של הבצק אל חלק אחר של הבצק, כדי שיישארו ביחד
  5. מניחים את הפרעצעל, אחד בכל פעם, במים הרותחים לשלושים שניות ואז, בעזרת כף מחוררת, מעבירים לתבנית. מברישים את הפרעצעלים בחלבון טרוף ומפזרים מלח גס
  6. אופים עד שהם זהובים כהים, כ-12-14 דקות. מעבירים לרשת לצינון לחמש דקות לפחות

סנדוויץ' מרק בצל

יושבי הבית, אין מה להגיד, נפוצו לכל עבר. אחת מארגנת אירועים (29 ביולי, שזה עוד שבוע וחצי, בצוותא תל אביב, תוכלו לשמוע את דן אריאלי, חלי גולדנברג, ישי אדר, נעמי לשם, יונתן משעל, ויגאל מאיר, מדברים במשך 12 דקות כל אחד על צדק ואי שוויון, הפרעת קשב, מוזיקה אפלה, אינטימיות שבצילום, תרבות ואורבניות ותאוריות מדעיות בהתאמה. כרטיסים כאן), השני מארגן פרוייקטים מפחידים בגודלם בעבודה שלו. חוץ מזה, אנחנו גם מדלגים בין עתיד אחד למשנהו, ובחזרה לאחד, ושוב למשנהו, בוחנים חליפות שייתפרו למידותינו כאילו היינו שועי הארץ. בין לבין, תאמינו או לא, אנחנו אוכלים אוכל שמאד מתאים להווה, וחסר שאר רוח. לסנדוויץ כזה איש לא יסרב, כך נדמה לי. המתכון והתמונה של "הקשר הצרפתי".

פלוס אבקת מרק! כמה עונג!

רכיבים ל-2 סנדוויצ'ים

  • 2 כרישות בינוניות עד גדולות (אפשר גם בצל, אבל זמן הבישול יתארך והטעם יהיה קצת מתוק יותר ומעודן פחות)
  • 2 כפות חמאה
  • אבקת מרק בצל, לפי הטעם
  • 4 פרוסות לחם כפרי או מחמצת
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 ביצים
  • מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה

  1. מנקים את הכרישות היטב. חותכים את החלק הלבן בלבד לאורך וחותכים לחצאי ירח ברוחב שלושה מילימטרים
  2. ממיסים כף חמאה סיר קטן. כאשר החמאה מפסיקה לקצוף מוסיפים את הכרישות, מערבבים, ומנמיכים את האש לבינונית נמוכה. מערבבים. ממתינים. שוברים את הביצים לכוס וטורפים עם מעט מלח ופלפל. עכשיו מחכים וחושבים בחיבה על כל החברים שאיתם לא דיברת זמן מה. מחליטים לטלפן אליהם במהרה. כאשר מגיעים לשלב שבו חושבים על האקסים, מגררים את פיסת הגבינה
  3. מערבבים את הכרישות כל כמה דקות, מוודאים שהן לא משחימות, מוסיפים טיפת מים אם הן תופסות צבע. הרעיון הוא שהכרישות יזיעו עד שהן ייראו כאילו הן נמסות. בכרישות יש המון פקטין, דבר שמעניק להן טעם נפלא וריבתי, אם מבשלים אותן מספיק זמן מבלי להשחים להם את הצורה (קשה לומר מתי יתרחש הנס. זה תלוי בכרישה, בסיר וכו'. אפשר להתחיל ב-12 דקות בישול ולהמשיך משם)
  4. מתבלים את הכרישות בפלפל שחור ובאבקת מרק בצל. "מה? המטבח שלי אורגני ובלי אוכל מעובד!" אתם אומרים. בסדר. אפשר להשתמש באבקת פטריות מיובשות. אם אין לכם, אפשר גם סתם מלח, אבל אז תחמיצו את טעם האומאמי הנהדר של מרקי הבצל מהילדות
  5. כאשר הכרישות כמעט מוכנות, מכסים שתי פרוסות לחם בגבינה מגוררת, וצולים את כל ארבע הפרוסות עד שהגבינה נמסה והלחם הפך לטוסט. מפזרים את הכרישות בין שתי פרוסות הלחם
  6. מחממים מחבת קטנה על אש בינונית וממיסים את כף החמאה השנייה. מוזגים את הביצים הטרופות ומבשלים בערבוב עד שהן מוכנות אבל עדיין לחות והופכים אותן על הכרישות. מכסים כל ביצה בפרוסה עם הגבינה המומסת ומגישים

ספגטי מיטבולס

 

אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי 100% חשק. גם ככה חצי מהארוחות שלנו הן מחוץ לבית, וב-90% מהזמן המקרר שלנו די דומה למקרר של משפחה עם שלושה ילדים, אז מה דחוף עכשיו לבשל, תגידו לי, מה. אבל בכל זאת, כבר כמה ימים שאני רוצה לעשות ספגטי מיט בולס. וכבר קנינו בשר בסופר בוויצמן, ואני שונא להקפיא, והייתי צריך לקום רגע מהמחשב, כי בכל רגע נתון שבו אני יכול לבחור בין להיות במטבח ללכתוב סמינריון, אני בוחר במטבח.

ובכל זאת, אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי שאתה לגמרי בעניין. כלומר, ככל הנראה אם יש לך את הכישורים הבסיסיים, זה לא יצא ממש גרוע, אבל בכל זאת. אתה תקרוץ קציצות (יפות דווקא), ואז תתחיל לטגן אותן. ואחרי הנגלה הראשונה, אתה תתעצבן על המחבת הקרמית הטפשית הזאת, שהכל בסוף נדבק אליה, ואת הנגלה השנייה תעשה בתנור. ואז תקלוט שקיצור הדרך שעשית כשבחרת לא לשים את הקציצות על רשת אלא בתוך התבנית, היה ממש טפשי, כי אין לנוזלים לאן ללכת. ואיכשהו אתה תפתור את זה, ותגיע לשלב של הרוטב, ועכשיו אתה כבר לגמרי מוכן לחתוך ולעשות קיצורי  דרך, כי גם ככה, יש לך קציצות שנעשו בשתי צורות שונות, וערימה של כלים לשטוף, ולרגע אתה שוקל להקפיץ את כל הכבודה הזאת ישירות אל פח האשפה. ואז מגיע איזה רגע, שמונחות לפניך ערימה של קציצות מטוגנות ומפורקות וערימה גדולה פי כמה של קציצות אפויות, ככל הנראה סבירות. והרגע הזה, הרגע הזה הוא הרגע שבו אתה מבין שכל העיסוק הזה, כל כולו היה כדי שתיקח חצי פיתה, תתן בה מריחה יפה של מיונז ועוד אחת של חרדל, הכי פשוט שיש במקרר, ותעמיס לתוך את כל המטוגנות המפורקות האלה.

וביס אחד לתוך חצי הפיתה הזאת, עם הקציצות המטוגנות, שקצת שרופות בקצה, עם חתיכה גדולה מדי של בצל שלא נקצץ כמו שצריך, לוקחת אותך ישר לגז הנמוך בבית של ההורים. זה שכשמטגנים בו קציצות, יש כמה שמשאירים עוד כמה דקות במחבת, שאפשר יהיה לאכול אותן מייד. זה שכשמטגנים בו בשר טחון אתה תוקע כף פנימה, ושופך אותה, על מיציה, לתוך חצי פיתה, עם חרדל ומיונז. ועכשיו מה, תתלונן על קארמה של בישולים? זין.

מתכון, שנראה טעים לאללה, אתם מוזמנים לנסות ב Backedbree.com

מרק פלפלים עם סקונס פיניים

מתעוררים, והיא מזנקת מייד אל אחת מארבע אפליקציות מזג האוויר שמותקנות על הטלפונים שלנו. מעונן חלקית, אני אומר לה מתוך שינה, אבל זה לא ממש מעניין אותה. היא רואה את הציור של השמש עד סוף  השבוע, רואה שיהיו 27 מעלות ביום רביעי, ושמחה שהנה מגיע הקיץ. אני, אני רק רוצה לברוח למקום קריר.

מתכון + תמונה דרך Scandi Foodie

רמז רמז

מרק פלפלים עם סקונס פיניים (2 מנות)

למרק

  • 2 פלפלים אדומים
  • 100 גרם פנים של לחם לבן מאתמול
  • 1 כף סובין
  • 2 כוסות ציר ירקות
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס

לסקונס

  • 180 גר' קמח כוסמין מלא
  • 1.5 כפית אבקת אפייה
  • קורט מלח
  • 150 מ"ל מים
  • 1 כף שמן זית

אופן ההכנה – מרק

  1. מחממים תנור לחום של 225 מעלות. קולים את הפלפלים בתנור כ-15-20 דקות, עד שהם משחירים מעט. מוציאים אותך לתוך שקית ניילון ומניחים כמה דקות שיזיעו. מקלפים.
  2. מעבירים את הפלפלים יחד עם שאר מרכיבי המרק למעבד מזון. טוחנים למרקם חלק. מחממים ומתקנים תיבול (אפשר גם להגיש קר)

אופן ההכנה – סקונס

  1. מערבבים את החומרים היבשים בקערה. יוצקים את המים והשמן ומערבבים עד שהתערובת חלקה. מחלקים את הבצק לשניים.
  2. מניחים את הבצק על מגש אפייה מרופד בנייר אפייה ומעצבים שני "דיסקים" בגובה 1 ס"מ
  3. חורצים בכל דיסק כזה X, שמחלק אותו לארבע חלקים, אבל לא עד הסוף.
  4. אופים במשך 15 דקות, ב-225 מעלות.

עוף בחמאת בוטנים

את השוק של שישי בצהריים עשינו הפעם בירושלים. נסענו לבקר את ההורים, ועל הדרך זרקו אותנו לקנות מצרכים לארוחת הערב. איכשהו, החלטנו ביחד ששניצל לארוחת ערב יהיה רעיון טוב. אולי זה החומוס המצויין שאכלנו בבן-סירא שקצת ערפל את ראשינו, אבל הרעיון המצויין שלנו נתקל בקבלת פנים צוננת עד קפואה. כך שיצא שחזרנו אחר כבוד לתל אביב, ובידנו מגש קרטון חגיגי, ובו עוף שהפך לארוחת צהריים של חול.

המתכון, באווירה משפחתית דרך FamilyFreshCooking. התמונות שלי נשכחו במצלמה, ולכן גם התמונות משם. יצא טעים ביותר.

לא תמיד חייבים להתחכם

עוף בחמאת בוטנים (6 מנות)

חומרים

  • חצי כוס חלב קוקוס
  • חצי כוס חמאת בוטנים טבעית
  • 1 כף משחת קארי תאילנדי אדום
  • 1 כף מיץ לימון / ליים
  • 1 כף רוטב סויה או תמרינדי
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות שמן שומשום קלוי
  • קורט פלפל שחור גרוס
  • קורט קינמון
  • מעט סוכר חום / דבש
  • 1 קג' חזה עוף, חתוך לקוביות בגודל 2 ס"מ בערך
  • חצי כוס בצל קצוץ
  • 3 שיני שום, כתושות
  • 1 כפית שמן קוקוס
  • 1 כוס גבעולי אספרגוס, חתיכות של כ-2 ס"מ

אופן ההכנה

מכינים את הרוטב:
בקערת ערבוב, מערבבים את חמאת הבוטנים יחד עם חלב קוקוס, משחת הקארי, מיץ לימון, רוטב סויה, רוטב דגים, שמן שומשום, סוכר/דבש. טורפים אותם עד שמקבלים רוטב אחיד. טועמים ומתקנים תיבול, מניחים בצד.

מטגנים את העוף:
מחממים שמן קוקוס במחבת גדול (אני השתמשתי בקנולה) ומטגנים על אש גבוהה-בינונית. מוסיפים את הבצל והשום, ומטגנים עד שמתרכך. מוסיפים את העוף ומטגנים כ-10 דקות נוספות, עד שהוא מזהיב. מוסיפים את הרוטב למחבת, מערבבים ומבשלים מכוסה כ-5 דקות נוספות, עד שהרוטב עוטף את קובוית העות. 2 דקות לסוף, מסיפים את גבעולי האספרגוס הקצוצים.

מגישים מייד על אורז לבן (או פתיתים, אם אתם לגמרי בקטע של חזרה לילדות). אם רוצים, מוסיפים כוסברה קצוצה, בוטנים או בצל ירוק.

מטבוחה, כן

ובכן, הסערה המדומה לא פסחה גם עלינו. הכרזנו על סוף שבוע ביתי, מצויידים בצרור מטלות שעוד רגע היו הופכות דחופות, בפרקים הראשונים של עונה 3 של מד-מן, שישיית בירות וחברים שהזמנו מראש. בין לבין, היא הכינה עוגת תפוחים מהממת, חנכה את תבנית הפיצה החדשה ופיזרה פירורים של נחת בין המיטה לספה. אני אידתי קצת תרד, והגשתי לה עם סלמון וקצת אורז לבן, ככה זה אצלנו בנורווגיה. לפני ההומאז' הקטן שלי לנובל, אספתי קופסא של חומוס ממפגש רחל, וחיפשתי מתכון טוב למטבוחה.

הרבה מתכונים יש לסלט האדום הזה, וכולם נראו לי לא מתאימים. אחד משתמש ב-3 קילו עגבניות, השני בשלושה סוגי פלפלים, אחד סתם נראה דוחה. בין כל המתכונים האלה, הצלחתי לאתר אחד שנראה היה שהוא מתקרב למטבוחה שרציתי. הכמות מספיקה לצנצנת קטנה, והחריפות מתחשבת גם בחיך פולני.

חומרים

  • 6-7 עגבניות קלופות וקצוצות לקוביות גדולות
  • 1 פלפל אדום
  • 1/2- 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 שן שום, פרוסה
  • 1 כף פפריקה מרוקאית
  • 1/4-1/3 כוס שמן
  • מלח

אופן ההכנה

  1. בסיר בינוני מביאים את העגבניות לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עד שאין יותר נוזלים בסיר. מקפידים לבחוש כל כמה דקות, כדי שלא יישרף. בערך במחצית הזמן מוסיפים את הפלפל האדום (אגב, אני השתמשתי בפלפל אדום טרי. במחשבה שנייה, הייתי צריך לקלות ולקלף אותו, אל תתעצלו).
  2. מוסיפים את הפלפל הירוק ומבשלים עוד כמה דקות, עד שהוא מתרכך קצת ומשנה את צבעו לכהה יותר.
  3. מוסיפים את המלח, הפפריקה והשום ובוחשים בזהירות (לא לשרוף את הפפריקה!) כ-3 דקות נוספות.
  4. מוסיפים לאט לאט את השמן. בתחילה העגבניות "ישתו" אותו, אבל בערך לאחר חצי הכמות הן יפרישו אותו חזרה, וכל העיסה תקבל צבע קצת זרחני ומרקם דומה לשל ריבה. אז יודעים שהמטבוחה מוכנה. הסלט לא צריך להיות שומני מדי, אז אל תרגישו חובה להשתמש בכל השמן.
רחל הייתה משתגעת

סלט של אטריות סובה ירוקות, בצל ירוק וטופו

מאז נסתיימו להם ענייני התפוצות (ככל הנראה, לפחות לחודשים הקרובים) אנחנו במגמת התחברות. חוזרים להתעצל ביחד, לקטר בסוף יום עבודה, להכין אחד לשני קפה ולהלקות את עצמנו על כמויות הבירה והאוכל שדחפנו בחודשים האחרונים. ובכן, מנה קלה בטירוף, שמביאה קצת ריח של מזרח תיכון (היא התגעגעה לטחינה), קצת יותר מזה מזרח רחוק (די חולמים עליו, יש להודות) וקצת קצת טופו (חייבים). דרך Kitchen Meditation

סלט של אטריות סובה ירוקות, בצל ירוק וטופו

חומרים

  • חבילה של אטריות סובה ירוקות (תה ירוק)
  • חצי חבילה טופו, סחוט בזהירות וחתוך לקוביות
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים
  • חצי כוס אפונה
  • 2 כפות טחינה
  • 2 כפות חומץ אורז
  • 2 כפות שמן שומשום
  • 2 כפות מים
  • 1 כפית רוטב סויה
  • 1 כף שומשום קלוי

הוראות הכנה

  1. מבשלים את האטריות לפי הוראות היצרן. עם תום הבישול שוטפים אותן תחת מים קרים, כדי להפסיק את הבישול. מעבירים לקערה גדולה
  2. מערבבים פנימה את קוביות הטופו, הבצל הירוק האפונה ו 3/4 מכמות השומשום.
  3. בקערה קטנה בצד, מערבבים את הטחינה, החומץ, שמן השומשום, רוטב הסויה והמים, עד לקבלת רוטב חלק. יוצקים את הרוטב מעל האטריות ומערבבים.
  4. מעבירים לקערת הגשה, מפזרים את יתרת השומשום מעל ומגישים.

טוב לדיאטה

פסטה עם פסטו ושמנת

ובכן, קצת חדשות. הגיחה הקצרה לברלין, על אף החששות שתהיה קצרה מדי ותשאיר לבבות שבורים, היתה מהממת. השיטוטים ברחובות היו נעימים, הבירות היו זולות, האוכל טעים (ויאטנמית אחת מעולה וזולה, בהמלצתה של עלמה), ומזג האוויר היה הפוגה נעימה וקרירה לחמסיני אוגוסט הארורים. בין לבין התמשכה לה שיחה אחת ארוכה, עם קפיצות קטנות בין הנושאים, מחשבות על החיים וצמא לעוד ועוד סיפורים שלא הספקנו להעביר בסקייפ.

גם החזרה הייתה בסדר, וכללה מפגש משפחתי מרגש בשדה התעופה עם משפחה מתרגשת שליוותה את בתה הקטנה לטיול במזרח, בקבוק בירה מהיר ונסיעה צפונה לקיסריה, למפגש האיכותי והמשמח של בייגלה (עוד, בקרוב).

פסטו בהתהוות

הפסטה שנאכל היום היא אלתור על אלתור אחר. הכוונה המקורית שלי היתה להכין פסטו של תרד ומרווה, ולבשל אותו עם קצת שמנת. הודות לחגים הקרבים, אין תרד במקררי העיר. לא ב AMPM, לא בטיב טעם, לא בכלל. אבל מחר יש ארוחה חגיגית במשרד, ואני צריך להביא משהו. אם כך, פסטו בזיליקום קלאסי, מעורבב בשמנת (15%, בכל זאת הרוב שם בנות), שעוטף פסטה קצרה.

חומרים

  • 1 חבילה בזיליקום,עלים בלבד
  • ~80 גרם גבינת פרמזן, חתוכה (לא מגוררת)
  • 2 כפות צנוברים או שקדים מולבנים פרוסים
  • 2 שיני שום
  • רבע כוס שמן זית
  • מלח ים אטלנטי
  • פלפל שחור גרוס
  • 1 מיכל שמנת מתוקה 15%
  • 1 חבילה פסטה (אני השתמשתי בפנה קצר)

אופן ההכנה

  1. במעבד מזון, טוחנים את הבזיליקום, השום והפרזמן. נותנים כמה פולסים, עד שהכל קצוץ טוב טוב, ומוסיפים את המלח והפלפל. באיטיות, מוסיפים את השמן עד שהכל מתחבר (אל תפריזו, תיכף באה השמנת). מוסיפים את הצנוברים או השקדים וטוחנים עוד קצת, משאירים את הפסטו במרקם גס.
  2. בסיר גדול, מביאים לרתיחה חזקה מים עם מלח ומעט שמן. מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן, מינוס דקה או שתיים.
  3. במחבת גדולה, מחממים את השמנת. שומרים שלא תרתח ומערבבים פנימה את הפסטו. מבשלים ביחד על אש נמוכה במקביל לפסטה.
  4. כשהפסטה בדרגת אל דנטה, מוציאים כוס אחת ממי הפסטה ושומרים בצד. מסננים את הפסטה ומערבבים עם הרוטב. אם הרוטב סמיך מדי, מוסיפים קצת ממי הפסטה, כל פעם קצת. אני השתמשתי בערך בשליש כוס, וזה בדיוק מה שהיה צריך כדי להביא את הרוטב לסמיכות הנכונה.
  5. מגישים חם, עם פרמזן מגוררת מעל, או ששומרים למחר למשרד

    גם ארוחת משרד קלאסית

גלידה פיסטוק

יש שני דברים שלגמרי הגיע הזמן לעשות: פיצה וגלידה. שניהם אמורים להיות מהנים מאד במטבח הביתי וטעימים מאד בסוף. וכיוון שיום חמישי היום, מתחילים בגלידה. המתכון והתמונה של "לבשל את החלום שלך", כמה הולם.

אני בכלל אוהבת גלידת פיסטוק?

רכיבים

  • 250 גרם פיסטוקים
  • 280 גרם סוכר דמררה
  • 1 ליטר חלב
  • 500 גרם שמנת מתוקה

אופן ההכנה

  1. מוזגים את החלב לסיר ומוסיפים את הסוכר. מביאים לרתיחה על אש בינונית. מסירים מהאש ומצננים לחלוטין
  2. טוחנים את הפיסטוקים במעבד מזון או בלנדר. טורפים יחד את החלב, השמנת והפיסטוקים
  3. מוזגים את התערובת למיכל ומניחים אותו במקפיא. כאשר התערובת מתחילה לקפוא בקצוות, מוציאים, ומערבבים היטב. מחזירים למקפיא. חוזרים על התהליך עד שהתערובת חלקה וקפואה. אפשר גם להשתמש בבלנדר מוט כדי לשבור את כל החלקים הקפואים

צ'ורוס

יושבי הבית לא מראים כלום. פוקר פייס, עאלק. אבל בפנים הם נרגשים לגמרי. עוד שבוע הם בספרד, בפסטיבל מוזיקה שיושב הבית חולם עליו מאז שהיה עוד יותר ילד ממה שהוא עכשיו. הכרטיסים כבר נרכשו. הלינה כבר מוסדרת. אתרי האינטרנט עם המסעדות המומלצות והסברים על טאפאס כבר הודפסו וסודרו במעטפת נייר חומה. כעת רק הזמן צריך לעבור. כדי שהוא יעבור מהר יותר, מצאתי מתכון ספרדי, שאחראי לפחות ל-2 ממאתיים חמישים אלף הקילוגרמים שהוספתי למשקלי כשהייתי בברזיל. המתכון והתמונה של "תראו מי גם מבשל".

מאד לא מתאים לדיאטה שיושבי הבית שוקדים עליה

רכיבים

  • 150 מיליליטר חלב
  • 150 מיליליטר מים
  • 3 כפות סוכר (אופציונלי)
  • 0.5 כפית תמצית וניל (אופציונלי)
  • 100 גרם קמח
  • 2 ביצים
  • שמן לטיגון עמוק
  • 25 גרם אבקת סוכר
  • 0.5 כפית קינמון טחון

אופן ההכנה

  1. מביאים את המים והחלב לרתיחה בסיר. מוסיפים את הסוכר ואת תמצית הווניל ומערבבים היטב
  2. מסירים את הסיר מהאש ומייד מערבבים פנימה את הקמח בתנועות נמרצות בעזרת כף מעץ או מטרפה. מערבבים עד שהתערובת חלקה ומניחים להצטנן
  3. מביאים את השמן לטיגון עמוק לרתיחה
  4. מוסיפים את הביצים בזו אחר זו, וטורפים היטב, עד שנוצרת תערובת אוורירית אבל לא קשה מדי. היא אמורה ליפול מהכף בקלות
  5. מעבירים את התערובת לשקית זילוף עם ראש כוכב. מזליפים רצועות ארוכות או דיסקים של תערובת לשמן
  6. מטגנים משני הצדדים כחמש דקות ומייבשים במגבת נייר. הצ'ורוס אמורים להיות קריספיים
  7. מערבבים את הקינמון ואבקת הסוכר ומפזרים על הצ'ורוס. אפשר גם לטבול אותם בשוקולד או בריבת חלב