עוגיות שוקולד צ'יפס ללא גלוטן

יושב הבית הוא גלוטנאי מזה כמה חודשים. בכמה חודשים האלו עשינו כמה גיחות לכל מיני חנויות שמתמחות באוכל ללא גלוטן, ומכל אחת מהן חזרתי עם קמח מסוג משונה. קמח אורז, קמח תפוחי אדמה, קמח טפיוקה. קמח, קמח, הרבה קמחים. ועדיין, רק עכשיו הצלחתי למצוא מתכון שמתאים לקמחים שיש בבית

יושב הבית הוא גלוטנאי מזה כמה חודשים. בכמה חודשים האלו עשינו כמה גיחות לכל מיני חנויות שמתמחות באוכל ללא גלוטן, ומכל אחת מהן חזרתי עם קמח מסוג משונה. קמח אורז, קמח תפוחי אדמה, קמח טפיוקה. קמח, קמח, הרבה קמחים. זה עוד בסדר.
מה הבעיה? שכל מתכון ממציא לעצמו עוד איזה קמח. וכל מתכון משתמש ברבע כוס קמח כזה ועוד רבע כוס קמח כזה, ואף פעם לא הצלחתי לקנות מספיק קמחים כדי להגיע למצב שכל הרכיבים בבית.
מה עוד הבעיה? אני עוד לא מספיק מבינה באפייה ללא גלוטן כדי לעשות את ההתאמות על דעת עצמי. מה נותן קמח טפיוקה שלא נותן קמח אורז? אין לי מושג. האם קמח תפוחי אדמה הוא אחר באופן מהותי מקמח אורז? אין לי מושג.
אז קודם כל, אם אתם מכירים מדריך טוב שמסביר את הדבר הזה, האירו את עיניי.
וחוץ מזה, מצאתי מתכון שבו יש רק שלושה קמחים! ואת שלושתם יש בבית! אז היום, עוגיות שוקולד צ'יפס.
המתכון של "המתכונים של סטייסי".

צריך להתחיל בשוקולד צ'יפס. זה לגמרי הבסיס

רכיבים

  • 1.5 כוסות קמח אורז לבן
  • 0.5 כוס קמח תפוחי אדמה
  • 0.25 כוס קמח טפיוקה
  • 1 כפיות סודה לשתייה
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 170 גרם חמאה רכה
  • 0.75 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס סוכר לבן
  • 2 ביצים
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 1 כוס שוקולד צ'יפס
  • מלח גס לפיזור מעל אם רוצים

הוראות הכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה
  2. בקערה בינונית מערבבים את הרכיבים היבשים לתערובת אחידה
  3. במיקסר מערבלים את החמאה עם שני סוגי הסוכר לתערובת בהירה. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים היטב. מוסיפים את תמצית הוניל
  4. מפעילים את המיקסר במהירות נמוכה ומוסיפים את הרכיבים היבשים לתערובת הביצים-סוכר רק עד קבלת תערובת אחידה. מערבבים פנימה את השוקולד צ'יפס
  5. יוצרים גבעות של התערובת בגודל כף בתבנית, במרווחים של שלושה סנטימטרים. אופים 9-11 דקות, עד שהקצוות מזהיבים. אבל רק עד שהקצוות מזהיבים
  6. מצננים בתבנית 5 דקות לפני שמעבירים לרשת. מאחסנים במיכל אטום עד שבוע

שבלולי טחינה וסילאן

אין דבר משונה יותר מלהפוך בית של שניים לבית לשלושה. במיוחד אם השלישי הוא כל כך בלתי מוכר ועם צרכים כל כך מיוחדים. כלומר, יש מלא מדריכים אאוט ד'ר שאומרים לך מה צריך ומה לא צריך, וכמה תינוק צריך וחייב שיהיה לו מובייל מעל המיטה. אבל אם אתה בנאדם כמונו, אז אתה תמיד גם מפקפק ותוהה: האם באמת הוא חייב מובייל ליד המיטה? או שמא זו איזו מוסכמה שלא חייבים להיענות לה? ובכלל, כמה מהצרכים שלו הם צרכים שלו וכמה הם מוסכמות של תרבות שאוהבת לקנות? זה ברור שאפשר לגדל תינוק גם במדבר. אבל אנחנו גם אוהבים לקנות! אז כמה? ומתי? ואיפה? עולם חדש מופלא של קניות באינטרנט ושל תהיות צרכניות קיומיות.

בין לבין צריך גם לאכול משהו, במיוחד אם את בהריון ואוכלת כל שעתיים. אז הפעם מתכון לבצק מוצלח ממש ממש, שיושב הבית רוצה לתלות על המקרר, כדי שיהיה זמין לפני העיניים כל הזמן, למקרה שיהיה לי כח. אפשר גם למלא אותו בריבה ואגוזים או אפילו, כמו שיושב הבית מפנטז, בתרד וטולום. המתכון של "אוצרות המטבח שלי", וקצת שיניתי אותו על פי המציאות, והתמונה של יושב הבית.

דמיינו בצק פריך פריך וחמים. עכשיו שימו עליו חלבה. מה רע?

רכיבים
לבצק

  • 30 גרם שמרים טריים או 15 גרם שמרים יבשים
  • 1 כף סוכר
  • 450 גרם קמח
  • 1 ביצה
  • 1 כוס חלב
  • 0.5 כפית מלח

למילוי

  • 200 גרם טחינה
  • 100 גרם סילאן נוזלי (אפשר גם דבש. אני שונאת דבש)

לקישוט

  • 2 כפות שמן
  • 1 חלמון
  • שומשום

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח ומלח בקערת מיקסר, או בקערת לישה אם לשים ביד. יוצרים חור במרכז הקמח ומוסיפים את הביצה והחלב. מערבבים את הרכיבים הרטובים עם קצת קמח ליצירת ביצה טובענית, ושופכים פנימה את השמרים
  2. לשים בוו לישה 6-8 דקות או מעבירים למשטח מקומח ולשים ביד 10 דקות. אם הבצק נראה יבש מוסיפים כף חלב כל פעם. אם הבצק דביק מדי מוסיפים קמח. הבצק מוכן כאשר הוא רך ואלסטי
  3. יוצרים כדור מהבצק ומשאירים בקערה לתפוח כשלושים דקות
  4. מערבבים את הטחינה עם הסילאן או הדבש
  5. מקמחים את משטח העבודה, לשים את הבצק ומחלקים אותו ל-12 חלקים שווים. מרדדים כל חלק לעיגול דק דק של 20-22 סנטימטרים. מורחים שתי כפות מילוי על כל עיגול, מגלגלים את הבצק פנימה לרולדה, ומגלגלים את הרולדה לסהרון
  6. מניחים את הסהרונים בתבנית מרופדת בנייר אפייה ומניחים לתפיחה שנייה של 20-30 דקות
  7. מחממים תנור ל-180 מעלות. מערבבים חלמון עם שמן ומושחים כל סהרון בתערובת. מפזרים מעל שומשום. אופים 25 דקות

עוגיות סבלה שוקולדיות בטירוף

כל היום רצים. רוצים להספיק הכל. ללמוד. להתפתח. לנוח. לבלות. להתבטל. להצליח בעבודה. לפגוש חברים. להתחבק על הספה. לקרוא ספרים. לראות טלוויזיה. להתנשק. לראות סרטים בקולנוע. ללכת למוזיאון. לישון. לאכול בבית. לאכול בחוץ. לבשל. לקנות מצרכים. לשתות הרבה. לשתות קצת. הכל. ותמיד. לפעמים מצליחים שלושה מהדברים ושמחים מאד. לפעמים מספיקים חמישה מהדברים ומתוסכלים מאד.
בסופי השבוע האחרונים בבית יושבי הבית שוררת רגיעה. יושבי הבית שוקעים בשינה ארוכה, עמוקה ומתוקה של שישי בצהריים, ממנה הם מגיחים אל עולם הסופשבוע, שהוא כולו אהבה, שקט ופתרון סכסוכים פנימיים. חבל שלא כל יום סופשבוע.
בשביל השבוע שמתחיל, מתכון עוגיות חול שוקולדיות. המתכון של smitten kitchen

. התמונה שלי ושל קרן השמש בחלון המטבח שלנו.

רכיבים ל-40 עוגיות פחות או יותר

  • 1 כוס קמח
  • 0.3 כוס (30 גרם) אבקת קקאו
  • 0.25 כפית סודה לשתייה
  • 115 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 0.6 כוס (135 גרם) סוכר
  • 0.25 כפית מלח
  • 1 חלמון
  • 0.5 כפית תמצית וניל
  • 100 גרם שוקולד מריר, מגורר או טחון כמעט לאבקה במעבד מזון

אופן ההכנה

  1. מנפים ביחד קמח, אבקת קקאו וסודה לשתייה בקערה קטנה
  2. מקציפים חמאה, סוכר ומלח בקערה גדולה, לקבלת תעורבת אוורירית ותפוחה. מוסיפים ביצה ותמצית וניל ומערבבים. מוסיפים את הרכיבים היבשים ואת השוקולד המגורר ומערבבים
  3. מעבירים את התערובת, שהיא עדיין קצת פירורית, לניילון נצמד ושמים במקרר לחצי שעה, ארבעים וחמש דקות. איך צורך שהתערובת תתקשה לגמרי. בשלב הזה אפשר לאחסן את הבצק במקרר עד יומיים, אבל צריך לרכך אותו קצת לפני שמתחילים לעבוד אתו
  4. מחממים תנור ל-180 מעלות. על משטח מקומח מתחילים לרדד בעדינות. התערובת עדיין פירורית, אז בזהירות עם הרידוד. מרדדים לעובי של שלושה עד שישה מילימטר. אם אתם פחות אנאליים, אפשר פשוט לרדד עד שנראה שהגעתם לעובי כיף לעוגיה. קורצים עוגיות בחותכן העוגיות החביב עליכם ומעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מעל גבישי סוכר. אופים 8-10 דקות לעוגיות דקות ו-10-12 דקות לעוגיות קצת יותר עבות
  5. מוציאים מהתנור ומצננים לפני האכילה. עד שהעוגיות מצטננות הן מאד פירוריות
  6. את העוגיות אפשר לאכסן בכלי אטום לאוויר עד שבועים

שנת 2012 – מה את מזמרת?

עוד שנה עברה על יושבי הבית במטבח. לא כל יום שנינו מבשלים, אבל כל יום מישהו חותך עגבניה-מלפפון-פלפלאדום לסלט או מערבב איזו טחינה או מחמם קוסקוס עם משהו, או משרה משהו בשביל להכין מחר, או מתחיל להכין בצק, וכמובן מחמם אוכל שהוכן כבר, ואם זה לא קורה, אז זה קצת מרגיש כאילו היום לא קיבל את האישיות שלו והוא פשוט נצמד ליום שלפניו או פותח את היום שבא שאחריו. וכשהמטבח הופך למקום מרכזי כל כך, אין פלא שכל שנה מרגישים שיודעים קצת יותר על איך לבשל ואיך לאפות ואיך לבחור ירקות בשוק ואיך להעריך אוכל. זה מסע מטלטל חושים והבלוג הזה הוא חלק מרכזי ממנו. אז גם לבלוג הזה מגיע לחגוג עוד שנה שעברה, לא רק לנו. והפעם, מתכונים אהובים שנוסו שוב ושוב בחלוקה חודשית, עם הפוגת קיץ ביולי עד ספטמבר (ועם רמאות ממש קטנה במרץ. ממש קטנה!)

ינואר – בייגלס

הבייגלס הוא מתכון של אהוב הבלוג דורעם גונט. אפשר היה לחשוב שלא שווה להכין בייגלס בבית, כשאפשר לגשת לטל בייגלס ולקנות אותם. אבל יש משהו ברגע הזה, שבו אתה שולף את המרית ממקומה ושולה את הבייגלס ממי הדבש בהם השתכשכו, שגורם לך לאינטימיות עם הבייגלס שלך, שהיא אמנם לא האינטימיות עם יושב הבית, אבל בהחלט אינטימיות ברוכה.


פברואר – פיצה תרד, גבינה בולגרית וזיתי קלמטה

בכל תקופה אני מתאהבת בסוג אחר של דוכן בשוק. לפעמים אני אסירת תודה על הירוקים ולעתים עגבניות השרי הן מה שגורם לי חדווה בלתי מוסברת. לאחרונה, אני לגמרי בקטע של מעדניות בשוק. קופסה אחת של זיתי קלמטה בעשרה שקלים יכולה לגרום לי לקפץ משמחה לזמן רב. ואם כבר זיתי קלמטה, המתכון הזה בהחלט גורם לארוחת ערב שמחה במיוחד.

מרץ – פלאפל עדשים אדומות ברוטב צ'ילי תפוחים ועגבניות

הפלאפל עדשים אדומות הוא טעים. הוא ארוחת ערב נעימה בתוך פיתה, הוא ארוחת צהריים נעימה בעבודה ליד סלט קטן, אבל הוא שום דבר לעומת הרוטב הזה, שאני פשוט מתה עליו. הוא גם נעים להכנה, הוא גם נעים לליקוק, והוא גם רב טעמים. איפשהו במטבח שלנו יש תמיד קופסאות קטנות מוכנות של רסק תפוחים, במיוחד בשבילו. ותודה שוב ל-צמחוני.טעים.טעים.

אפריל – פול ירוק עם פסטה ופטה

אחד החומרים החדשים מתחת לסכין שלי השנה היה הפול הירוק. הראשונה והפשוטה מביניהן היא שהוא טעים. אני אוהבת מאכלים עם טעם של ירוק (לא, אבוקדו לא נחשב. לאבוקדו יש טעם של נוזליות מרירה) ויש לו טעם ירוק אמיתי. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר בעיניי היא הרגע הזה שאתה צובט קליפה שמנונית בין אצבע לאגודל ובצד השני מגיח פול ירוק עז צבע. כל פול מחדש, זה קצת משמח אותי. וככה יוצא שאני עומדת עשרים דקות כדי לשלות אותם ממעמקי המקומות המוגנים שלהם, ושמחה על כל אחד שהוצאתי מהמחבוא ממש כאילו הייתי חייל גרמני.

מאי – עוגיות קומפוסט

עוגיות קומפוסט, מה יש לומר עליהן? ביום שבו אני אצטרך להסביר לעצמי מדוע בייגלה עם קורנפלקס עם שוקולד ביחד באותה קערה הם מקור לשמחה, הוא היום שבו אדע שעליי להיפרד לשלום מהעולם

יוני – מאפה צנוניות צלויות, ריקוטה ורוקט

אני אוהבת חרדל. הוא אוהב צנוניות. אני אוהבת פיצה. הוא אוהב רוקט. אני אוהבת את הרגע שבו הבצק מתאים בדיוק לתבנית הפיצה. הוא אוהב את הרגע שבו המאפה יוצא מהתנור ואפשר לחתוך אותו ולהגיש לי. אני אוהבת אוכל עם צבעים קצת מצחיקים. הוא אוהב אוכל עם ירקות טריים. אני אוהבת אותו. הוא אוהב אותי. היום אעשה לנו כזה.

אוקטובר – קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אוקטובר היה חודש לא קל בבית של יושבי הבית בשנת 2012. כמה שהטיול שלנו ליוון היה מוצלח, כך היה גודל חוסר ההבנה שלנו בנוגע למה אנחנו עושים כאן, כשחזרנו הביתה. אני חושבת שנדרשו כל יכולות האיפוק שלנו וכל יכולות היש-סיבה-אמיתית-להישארות כדי לא להתקשר לשתי העבודות שלנו, להגיד שלום, להתקשר לחברים ולמשפחה להגיד ביי ביי, ולצאת לדרך שוב, רק שנינו. אחד המאכלים המנחמים של התקופה היו קציצות העדשים האלו. ותודה למטבח מונבט.

נובמבר – עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

בשבילי, שמרים הם קו פרשת המים. אם אתה יודע להתעסק עם שמרים, כנראה שאתה לא קלולס באפייה. אם אתה לא יודע להתעסק עם שמרים, יכול להיות שאפית הרבה עוגות בחושות, אבל אתה לא ממש מבין גדול בעוגות. כל פעם שאני מכניסה כף שמרים לאיזו קערה, אני מרגישה כאילו אני קצת מנצחת את היעילות בעזרת ההנאה. הנה, גם אני יודעת לעשות עוגות שמרים למרות שאפשר לקנות אותן בעשירית מהזמן. הנה, גם אני לא זרה לתנור שלנו. והעוגה הזאת באמת מושלמת.

דצמבר – פסטיסיו

כל פעם שמכינים פסטה יש שתי בעיות. הראשונה היא שכמות הפסטה וכמות הרוטב לעולם אינן מתאימות זו לזו. ואז מתקבלת פסטה רטובה מדי או פסטה שיכולה לחנוק אפילו פילים. הבעיה השנייה היא שלעולם אין לדעת כמה פסטה צריך להכין בשביל שני אנשים. את שתי הבעיות אפשר לפתור אם מכינים קצת יותר מדי פסטה, ואז משאירים אותה במקרר בשביל הפסטיסיו.

עוגיות גרנולה בזילוף חמאת בוטנים

ככל שאתה מתבגר, מלחמות (או מבצעים או תקיפות או שלא קוראים להם) הופכות להיות גרועות יותר. אני לא יודעת אם זה בגלל שאתה קולט שכן יש מה להפסיד או בגלל שמנגנון האמפתיה שלך הופך משוכלל ורגיש יותר או בגלל שאתה ער יותר לסיבות שמאחורי הקלעים ולאופציות האחרות הקיימות, אבל ללא ספק המלחמה הזאת היא גרועה. לא רק שהיא גרועה, היא גם גרועה וגם אין לך מה לעשות נגדה. מישהו כבר לחץ על הכפתור האדום ועכשיו כל שנותר הוא לראות מה יקרה בסיבוב הזה ולקוות שזה לא יהיה גרוע מדי. הכובד בלב מבריח אותי לעוגיות גרנולה, שבמיטבן הן פריכות ולעיסות במידה שווה. המתכון והתמונה של וויליאם סונומה.

לא, עוגיות גרנולה זה לא דיאטתי

רכיבים ל-18 עוגיות

  • 0.75 כוס קמח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 0.25 כפית מלח
  • 150 גרם חמאה
  • 1 כוס דחוסה סוכר חום בהיר
  • 0.25 כוס סוכר לבן
  • 1 ביצה
  • 3 כוסות גרנולה
  • 0.5 כוס תפוחים מיובשים קצוצים
  • 0.5 כוס צימוקים
  • 1 כוס ועוד שלוש כפות אבקת סוכר
  • 2 כפות חלב
  • 3 כפות חמאת בוטנים חלקה

אופן ההכנה

  1. מתחילים בלדאוג לכך שכל הרכיבים יהיו בטמפרטורת החדר
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית אפייה, מרפדים בנייר אפייה ומשמנים את החלק העליון של הנייר
  3. בקערה גדולה מערבבים קמח, אבקת אפייה ומלח. מניחים בצד
  4. במיקסר עם וו גיטרה טורפים חמאה במהירות בינונית עד שהיא קרמית, כשתי דקות. מנמיכים את המהירות ומוסיפים את הסוכר החום והסוכר הלבן וטורפים עוד שלושים שניות. מגבירים את המהירות שוב לבינונית וטורפים עוד שתי דקות. מנמיכים את המהירות לנמוכה, מוסיפים את הביצה וטורפים עד שהיא מעורבבת, כדקה. מוסיפים את הקמח וטורפים עד שהוא מעורבב, כדקה. מוסיפים את הגרנולה, התפוחים והצימוקים וטורפים עד שהם מעורבבים. מורחים את התערובת באופן אחיד על התבנית
  5. אופים עד שהקיסם יוצא יבש, כ-25 דקות. מניחים לתערובת להצטנן לחלוטין ואז הופכים אותה על רשת. מסירים את נייר האפייה והופכים שוב על רשת אחרת
  6. בקערה מערבבים אבקת סוכר וחלב. מוסיפים את חמאת הבוטנים ומערבבים לתערובת חלקה. מזלפים בעדינות על העוגיות ומניחים להן לעמוד עוד כחצי שעה. חותכים לחצי וכל חצי לתשעה מלבנים ברוחב שניים וחצי סנטימטר

עוגיות קומפוסט

תחפשי באינטרנט עוגיות קומפוסט, כאלו אני רוצה, אמר לי יושב הבית ביום חמישי. מה לחפש? עוגיות קומפוסט? כן, עוגיות קומפוסט. אז חיפשתי. מצאתי. עוגיות קומפוסט של מומופוקו, שבו התאהב יושב הבית עוד בניו-יורק.
במה מדובר? ובכן, בעוגיות שלתוכן זורקים כל מה שיש, ובמיוחד דברים מתוקים ומלוחים ביחד. נכון במתכונים יש תמיד מלחמה למי יש עוגיות שוקולד צ'יפס יותר גדולה ומי מעז להכניס לתוכה יותר דברים מלוחים? ובכן, מומופוקו ניצח את השיטה. מדובר בכלל בפרודיה על עוגיה, שבה מתערבבים להם בנחת חמש מאות שמונים רכיבים לכדי בלגן גושי. אבל זוהי הפרודיה הכי טעימה שנוצרה פה בבית הרבה זמן.
חברים העירו לי אתמול שלא מתאים לנו, אניני טעם ומעודנים שכמונו, לאהוב את העוגיה הזאת. כן, מעכשיו אתם אוהבים לנגב את הביסלי גריל  שלכם עם מילקי, הם צחקו בקול. ובכן, חברים יקרים, במקום לצחוק עלינו הייתם צריכים לבקש לטעום.
למומופוקו יש כל מיני רכיבים, שלא את כולם היה במכולת, ואת התפוצ'יפס הייתי בכיף מביאה, אבל שכחתי. אז החלפתי להנאתי. בקישור הזה תוכלו למצוא את המקור. כאן יש את הגרסה שלי. והתמונה של יושב הבית האינסטגרמי.

רכיבים

  • 225 גרם חמאה, בטמפרטורת החדר
  • 200 גרם סוכר לבן
  • 150 גרם סוכר חום בהיר
  • 1 ביצה
  • חצי כפית תמצית וניל
  • 225 גרם קמח
  • כפית אבקת אפייה
  • חצי כפית מלח
  • 100 גרם שוקולד צ'יפס
  • 150 גרם ביסקוויטים, מפוררים
  • 1 חבילה קטנה של בייגלה אוסם, מינוס נשנושים של האופה – שלמים
  • 1 חבילה קליק קורנפלקס שוקולד – מפוררים
  • 2 כפיות קפה

אופן ההכנה

  1. מערבבים חמאה ושני סוגי סוכר בקערה עם מיקסר ידני על מהירות בינונית 2-3 דקות. מוסיפים את הביצה ואת תמצית הווניל וטורפים עוד 7-8 דקות
  2. מורידים את המהירות לנמוכה ומוסיפים קמח, אבקת אפייה ומלח. מערבבים רק עד שנהיה בצק, ולא יותר מדקה. (המיקסר הידני שלי כבר לא עמד בזה. ערבבתי עם מרית)
  3. מוסיפים שוקולד צ'יפס, ביסקוויטים, בייגלה, קורנפלקס וקפה ומערבבים. נזהרים שלא לשבור יותר מדי מהבייגלה (מקבלים טפיחה על השכם אם מצליחים לאפות עוגיה עם בייגלה שלם שעומד במרכזה)
  4. מחלקים את התערובת לעוגיות, באמצעות כוס מדידה של שליש כוס, על תבנית מצופה בנייר אפייה. משטחים את העוגיות. עוטפים את התבנית בניילון ונצמד ומקררים לפחות שעה. כן, זה הכרחי
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 18 דקות, עד שהעוגיות חומות בהירות מאד בקצוות אבל צהובות מאד במרכז. אם הן לא הגיעו למצב הזה, צריך עוד דקה
  6. מצננים את העוגיות לחלוטין לפני שמעבירים אותן למיכל אטום לאוויר. במיכל אטום הן נשמרות חמישה ימים, במקפיא עד חודש

מאפינס אגסים וגרנולה כמעט בריאים

יושבי הבית בשלל עיסוקים, סידורים, הכנות ומהומות. בתוך כל זה, הם מנסים לשמור על שפיות בבית, על אוכל טעים, על שגרת החיים שלהם. ועל כן, הם ממש נאחזים במנהג שפיתחו: להכין אוכל ביחד מתישהו בסופשבוע. לפעמים, יושבת הבית מתחילה כבר ביום חמישי. ביום חמישי האחרון הכינה מאפינס אגסים וגרנולה שיצאו ממש ממש טעימים. ביום שישי, הם כבר היו לא רלוונטיים. המתכון של מרתה סטיוארט. התמונה של יושבת הבית ועל כן היא מעט מטושטשת.

רכיבים ל-12 מאפינס
למאפינס

  • 1 כוס קמח לבן
  • 0.75 כוס קמח מלא
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 0.5 כפית קינמון טחון
  • 2 ביצים
  • 0.75 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס יוגורט דל שומן
  • 2 כפות חמאה, מומסת
  • 2 (כוסות) אגסים, קלופים, חתוכים לקוביות קטנות
  • 0.75 כוס גרנולה ללא תוספות

לפירורי גרנולה

  • 0.5 כוס גרנולה ללא תוספות
  • 0.25 כוס קמח
  • 0.25 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.25 כפית מלח
  • 3 כפות חמאה

אופן ההכנה

  • מחממים תנור ל-200 מעלות. משמנים תבנית מאפינס או שמים בתוכה גביעי נייר. בקערה גדולה מערבבים שני סוגי קמח, אבקת אפייה, מלח וקינמון
  • בקערה נפרדת טורפים ביצים, סוכר חום, יוגורט וחמאה. יוצרים חור במרכז תערובת הקמח. מוזגים לתוכו את תערובת הביצים ומערבבים עד שהתערובת אחידה. בעדינות מערבבים פנימה את הגרנולה והאגסים
  • מכינים פירורי גרנולה. מערבבים בקערה גרנולה, קמח, סוכר חום בהיר ומלח. חותכים שלוש כפות חמאה לקוביות קטנות. מוסיפים לתערובת הגרנולה ומשפשפים עם הידיים ליצירת פירורים
  • מחלקים את תערובת המאפינס באופן שווה בין השקעים, וממלאים כל שקע עד לשלושת רבעי הגובה. מפזרים מעל פירורי גרנולה. אופים עד שקיסם שמוכנס למרכז המאפין יוצא יבש, כ-20 דקות. מצננים חמש דקות לפני שמוציאים מהתבנית. מגישים חמים או בטמפרטורת החדר

עוגיות שוקולד צ'יפס מושלמות

הפוסט הזה היה אמור להיות חלק מהקמפיין למען ברוקלין. אבל מאז קרו שני דברים. הראשון הוא שהעבודה של יושב הבית אמרה לו: אתה חמוד, אבל שלושה שבועות זה חמוד פחות. וכך יוצא שאנחנו נוסעים לעשרה ימים בלבד. ואם נוסעים לעשרה ימים, ברלין היא יעד הגיוני הרבה יותר. כך שהקמפיין הפך לבלתי רלוונטי. והשני הוא שמהבוקר יש לי חשק בלתי מוסבר אך מבעבע לנסוע ליפן. אני יודעת שזה לא יקרה בקרוב, אבל יושב הבית הבטיח שלמרות שאנחנו אנשים מכובדים עם עבודות רציניות ויש לנו אפילו עציצים פורחים באדן החלון, הרי שעדיין נוכל מתישהו לנסוע להרבה זמן כדי לבקר במקומות רחוקים. ויושב הבית תמיד מקיים את ההבטחות שלו. כך שהקמפיין הפך לבלתי רלוונטי שוב.
המתכון של עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות שאכלתם הוא של ה"ניו יורק טיימס". התמונה שלי. כפי שאפשר לראות השתמשתי בשוקולד קקה, אבל לפעמים בחיים צריך להתפשר על מה שיש במכולת הסמוכה לביתך, כזו שבה אומרים לך להביא לטעום כשרואים שאתה קונה שוקולד צ'יפס.

רכיבים לכ-20 עוגיות גדולות

  • 2 כוסות פחות שתי כפות קמח עוגה
  • 1.66 כוס קמח לחם
  • 1.25 כפית סודה לשתייה
  • 1.5 כפית אבקת אפייה
  • 1.5 כפית מלח גס
  • 250 גרם חמאה
  • 1.25 כוס סוכר חום בהיר
  • 1 כוס פלוס שתי כפות סוכר לבן
  • 2 ביצים גדולות
  • 1 כפיות תמצית וניל
  • 560 גרם מטבעות שוקולד עם ששים אחוז קקאו לפחות (אפשר לקנות בפורשף או בקוק סטור)

אופן ההכנה

  1. מנפים שני סוגי קמח, סודה לשתייה, אבקת אפייה ומלח לקערה
  2. בעזרת מיקסר עם וו גיטרה או בעזרת מיקסר ידני מקרימים חמאה ושני סוגי סוכר עד שהתערובת אוורירית מאד, כחמש דקות. מוסיפים ביצים, אחת בכל פעם ומערבבים היטב. מוסיפים תמצית וניל. מנמיכים את המהירות ומוסיפים את הרכיבים היבשים. מערבבים כ-5-10 שניות, עד שחומרים מתערבבים. מוסיפים את השוקולד ומערבבים בלי לשבור אותו. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומקררים 24 עד 36 שעות. אפשר להשתמש בבצק כמה פעמים, והוא יכול להישאר במקרר עד 72 שעות
  3. כאשר רוצים לאפות, מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה
  4. עורמים 100 גרם של בצק על הנייר אפייה, ומשכיבים כל שוקולד שמציץ החוצה. כך עושים עוגיות יפות יותר. מפזרים מלמעלה קצת מלח ואופים עד שהעוגיות מזהיבות אבל עדיין רכות, 18-20 דקות. מעבירים את נייר האפייה לצינון על רשת לעשר דקות
  5. אוכלים חמים, עם מפית גדולה

אמן נהיה שם: ביסקוויטים עמוסי ריבה ללא טיפה גבינה

שיחת היום בעבודה היא שאי אפשר לדבר יותר על גבינה. אני לא בהכרח מסכימה, כי אני מרגישה שלא אכלתי מספיק מאכלי גבינה בשבועות הזה. בכלל, יחסית לחג של צמחונים, אני חשה שלא ניצלתי אותו כהלכה. ובכל זאת, בסופשבוע הקרוב אני לא מתכוונת להכין עוגת גבינה (יש די והותר ממנה במקרר, הודות לארוחת החג במשפחה שלו), אלא את הביסקוויטים ריבה האלו, שמגיעים ממאפיית Grand Central בפורטלנד או בסיאטל, שאליהן אני חולמת להגיע במסגרת הטיול הגדול של אחרי הצבא. כלומר, במסגרת הטיול הגדול הבא, שיותר ויותר מסתמן כטיול גדול באמריקה. כל אדם מערבי חייב לעצמו אחד כזה, לא? זה כמו עלייה לרגל למכה, רק של האנשים בימינו. המתכון והתמונה מ-iVillage.

מתאים בול לריבת התפוזים למבוגרים שיושבת בצנצנת בבית

רכיבים לעשרה אנשים

  • 4 כוסות קמח
  • 3 כפות סוכר
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 1.5 כפיות מלח
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • 200 גרם חמאה
  • 650 מיליליטר רוויון
  • 0.75 כוס ריבה מאיכות טובה

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה
  2. מערבבים קמח, סוכר, אבקת אפייה, מלח וסודה לשתייה בקערה עם שוליים גבוהים או בקערה של מיקסר וטורפים היטב
  3. חותכים את החמאה לקוביות בגודל חצי סנטימטר ומערבבים פנימה בעזרת הידיים או בעזרת וו הגיטרה במיקסר, עד שמרקם הקמח משתנה ממשיי לחולי. עדיין אמורות להיות חתיכות בגודל מטבע קטן של חמאה. אם מכינים את הבצק יום קודם לאפייה, מכסים את הקערה בניילון נצמד ומכניסים למקרר ללילה. אם לא, ממשיכים הלאה
  4. יוצרים גומה בתערובת הקמח ומוזגים פנימה כוס אחת של רוויון בפעם אחת. מערבבים בעדינות עד שהבצק נדבק. הוא ייראה קשה. מגרדים את שולי ותחתית הקערה ומוסיפים עוד רבע כוס רוויון ומערבבים שוב. מפסיקים לערבב כשיש עדיין חתיכות נראות לעין של חמאה וחלקים קמחיים בבצק. הבצק אמור לצאת מהקערה בשניים שלושה גושים כעורים, ולהותיר מעט קמח בקערה. עם הבצק עדיין יבש ופירורי מאד, אפשר להוסיף עד רבע כוס נוספת של רוויון, כף אחת בכל פעם, ולערבב מעט מאד אחרי כל הוספה
  5. מוציאים את הבצק למשטח מקומח. בעזרת כף היד יוצרים צורה אובלית בגובה חמישה סנטימטרים. הבצק לא ייראה חלק או אחיד במיוחד. זה בסדר. בעזרת חותכן עוגיות יוצרים עיגולים בקוטר של כשבעה סנטימטרים. מערימים את השאריות זו על זו ליצירת בצק בעובי חמישה סנטימטרים וחותכים את יתרת העוגיות
  6. בעזרת האצבע יוצרים חור בגודל חצי שקל במרכז כל ביסקוויט. תומכים בצד החיצוני באצבעות, אבל נזהרים לא להפעיל יותר מדי לחץ, כדי לא לאבד את תחושת האווריריות של הביסקוויט. ממלאים כל חור בכף ריבה ומניחים את הביסקוויטים בתבנית במרחק של כחמישה סנטימטרים זה מזה
  7. אופים 35-40 דקות. מסובבים את התבנית בחצי הזמן. בתום האפייה, הביסקוויטים אמורים להיות בצבע שחום כהה

 

סלט אטריות אורז ויטנאמי

קצת משעמם לנו במטבח שלנו, שזה די מדהים יחסית לכמות המתכונים שמקיפים אותנו. כי למי יש כוח לכל הדברים האלו, שבסוף תמיד אפשר לחזור לחסה שטופה, עגבניה קצוצה וגזר מז'וליאן? או לשלישיית סנדוויצ'ים מרצועות בגט שהולכות ונהיות עבות, בשלושה טעמים שונים? אני חושבת שהסלט הזה ישתלב היטב בעצלות הכוללת. ואני אפילו חושבת שיש שם בפינה, בשידה שהיא מזווה, ליד האורז סושי, גם אטריות אורז. המתכון והתמונה של חבר שלו, מצ'יזמו.

בתמונה, עם אקסטרא רוטב צ'ילי

רכיבים
לרוטב

  • 0.5 כוס רוטב דגים
  • 0.3 כוס מים חמים
  • מיץ משלושה לימונים
  • 0.25 כוס סוכר
  • 3 פלפל צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות

לסלט

  • 3 גזרים גדולים, מרוסקים
  • 2 מלפפונים, ללא גרעינים, חתוכים לגפרורים
  • 0.5 כוס בוטנים לא מלוחים, קצוצים
  • 1 פלפל צ'ילי
  • 200 גרם אטריות אורז (Vermicelli)
  • 4 כוסות חסה, חתוכה לרצועות
  • 0.5 כוס בזיליקום
  • 0.5 כוס כוסברה
  • 0.5 כוס נענע

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב. קוצצים את הצ'ילי והשום ומערבבים עם יתר החומרים. מניחים בצד לכמה דקות
  2. מכינים את האטריות. מרתיחים מים, זורקים פנימה את האטריות, מכבים את האש, ומניחים לאטריות להתבשל במשך שמונה דקות
  3. מכינים את הסלט. מקלפים את הגזרים והמלפפונים ומגררים אותם. שמים בקערה גדולה, ביחד עם בוטנים וצ'ילי
  4. מוסיפים חצי כוס מהרוטב ומערבבים היטב. מניחים לכמה דקות, כדי שהגזר והמלפפון יספגו את הטעמים
  5. קוצצים גס את עשבי התיבול ומערבבים אותם
  6. מרכיבים. מניחים את האטריות המבושלות בקערה. מעל מניחים את הגזר והמלפפון.  מעל מניחים חסה חתוכה ועשבי תיבול
  7. לפני שמגישים שופכים עוד מהרוטב ומערבבים