צ'ילי טבעוני מעולה

רוח בלהות מרחפת על פני רחוב ביאליק, רוח הבלהות של הטבעונות. טוב, לא צריך להתרגש יותר מדי. לא באמת נהיה טבעונים. אין לנו כוח כל היום לדיסס דייסות, לקצוץ אגוזים ולחפש תחליפים. אנחנו אנשים פשוטים ונהנתנים. אבל לעזאזל, לאנשים האלו יש ממרחים טעימים!
על כל פנים, במסגרת הניסיונות להרחיב אופקים במטבח שלנו, יש גם מתכונים טבעונים. והמתכון הזה פשוט מעולה! הוא גם מזין, הוא גם נעים והוא גם חריף במידה המדוייקת. עשיתי אותו לטעם הממוצע של אוכל חריף פלוס ואוכלת חריף מינוס, ואז הוא בא והוסיף עוד כף מדוייקת של צ'יפוטלה. אפשר כמובן לשחק עם החריפות לפי ראות עיניכם. ואפשר גם לשאול למה קוראים לתבשיל הזה צ'ילי אם אין בו שעועית. אני שאלתי גם, אבל כך במקור.
המתכון של "40 סינרים", פחות או יותר, והתמונה שלי.

רכיבים

  • 4 כפות שמן קנולה
  • 400 גרם סייטן (1 קופסא), קצוץ (אפשר בהחלט במעבד מזון)
  • 2 סלסלות כחולות פטריות שמפיניון, פרוסות לפרוסות
  • 2 בצלים קצוצים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 200 גרם רסק עגבניות
  • 2 כפות נענע/אורגנו מיובש
  • 2 כפות צ'ילי מיובש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 1 כף טבסקו
  • 0.5 בקבוש שליש בירה כהה (רצוי גינס, אבל כל בירה כהה זה סבבה)
  • 1 כוס מים
  • 1 כף ממרח חלפיניו, או כל צורה אחרת של חלפיניו

אופן ההכנה

  1. מחחמים שתי כפות שמן בסיר גדול על אש גבוהה ומאדים את הסייטן עשר דקות, עד שהוא משחים קלות. מוציאים לקערה
  2. מחממים כף שמן באותו סיר, מאדים את הפטריות עד שהן משחימות קלות, כעשר דקות, ומוציאים לקערה
  3. מחממים את כף השמן האחרונה באותו סיר, ומאדים שני בצלים וארבע שיני שום, עד שהבצל הופך שקוף, כחמש דקות. מוסיפים 200 גרם רסק עגבניות ואת הסייטן, ומאדים 12 דקות. מדי פעם צריך לגרד את תחתית הסיר בכף עץ
  4. מוסיפים 2 כפות אורגנו, 2 כפות צ'ילי, כפית פפריקה, חצי כפית כמון וכף טבסקו ומערבבים
  5. מוסיפים חצי בקבוק גינס וכוס מים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לאש נמוכה-בינונית, מכסים ומבשלים שעה וחצי, שעתיים. מערבבים מדי פעם
  6. מוסיפים מלח וכף ממרח צ'יפוטלה. מגישים עם אורז או פסטה ומתענגים

קיש קישואים יווני

ביום שישי עשינו ארוחה יוונית כהלכתה עם ספאנקופיטה ועם מוסקה בשרית וצמחונית ועליה תועפות בשמל איכותי במיוחד, על פי מתכון של חבר שלי הדיי עפאים. סתם, הוא לא באמת חבר שלי. אבל לגמרי הייתי יושבת איתו תחת איזה עץ תאנה, מקשיבה לסיפור חיים שלו, נוגסת איזה דג ולוגמת איזה משקה.

עד שזה יקרה, יש שני מבוגרים פלוס חצי שבאים כל ערב הביתה ואומרים המ! המ! חלקם אוכלים אוכל רגיל, וחלקים צריכים אוכל שאפשר לתפוס בשתי אצבעות קטנטנות, ולא מיומנות ולדחוף בכיוון הכללי של הפרצוף החמדמד, כדי שמשהו מזה ייכנס לפה ו-70 אחוז בערך יגיעו למקומות מוזרים על רצפת המטבח.שאריות בצק הפילאס התאימו בדיוק לקיש קישואים, שזה דבר חמדמד בפני עצמו, ולו רק בגלל השם.

המתכון כמעט לגמרי של החטיפים של סטייסי. התמונה שלי.

רכיבים

  • בצק פילאס מופשר
  • 4 קישואים מרוסקים וסחטים ממיציהם (אפשר לרסק עם הקליפה)
  • 0.5 כוס של פטה מפוררת
  • 1 כוס של צדר מגוררת
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • כמה בצלים ירוקים, קצוצים
  • 2 ביצים
  • אורגנו מיובש
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל החומרים בקערה ומתבלים באורגנו מיובש, מלח ופלפל לפי הטעם
  2. משמנים תבנית מלבנית או עגולה ומניחים בתוכה את הבצק כך שיישארו שוליים
  3. מוזגים את המילוי על הבצק ומקפלים את השוליים על המילוי
  4. אופים בחום של 180 מעלות כ-40 דקות

מאפה עגבניות שרי ולחם קל בריבוע

מאז שיושב הבית החליט לבחון את ענייני הגלוטנאות שלו, משתדלים פה בבית להפחית במאפים ובמאכלים עם לחם. יושבת הבית אמנם לא יכולה לדמיין שעה מחייה בלי לחם (חופשי הייתה יכולה לחיות על פיתה עם גבינה צהובה כל חייה), אבל יושב הבית הוא יותר גיבור, ומנסה כל מיני ניסויים באוכל שלו כדי להרגיש יותר טוב. מסתבר שזה ממש עוזר לו גם.
אבל פה בבית לא חזקים בהחלטות חד משמעיות שאינן ניתנות לערעור, ככה שמדי פעם מותר להגניב קצת גלוטן, כי כמה אפשר את כל המאכלים האלו שאי אפשר לנגוס בהם?
המתכון הזה מתאים לארוחת ערב שבבית הזה קוראים לה מפנקת, ליד מרק וסלט. הוא ממש טעים, וממש קל, ואלתור שלי על משהו אחר.

בא לי עכשיו להכניס לתוך זה כף

רכיבים

  • 2 כוסות עגבניות שרי, אדומות וצהובות
  • 2 פרוסות לחם
  • 0.25 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 0.25 כוס עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום, פטרוזיליה וטימין
  • 2 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים את עגבניות השרי לאורך.
  3. שמים את פרוסות לחם בטוסטר הקופץ (יכול להיות לחם נטול גלוטן אם ממש מתעקשים, למרות שרק אם חייבים)
  4. מפוררים את פרוסות הלחם לקערה, ומוסיפים את עגבניות השרי, פרמז'ן, עשבי תיבול, מלח ופלפל שחור טחון טרי
  5. מעבירים לתבנית קטנה, מזלפים מעל שמן זית ומכניסים לתנור ל-20 דקות בערך, עד שהעגבניות רק מתחילות להשחים בקצוות

סלט פטה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

השבוע קיבלנו את ארגז הירקות האורגני הראשון שלנו מח'ביזה

. הרבה זמן רציתי לנסות את הסידור הזה, למרות שברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו נתמיד בו לאורך זמן. ואכן, חמש דקות אחרי שהתפרצה חדוות הירקות הטריים שהיו פזורים על השיש שלנו בערבו של שני אחד השבוע, היא הוחלפה במהירות מסחררת בפאניקה קלה כשהתברר שצריך להבין מה עושים עם כל הירקות האלו כדי להפוך אותם לאוכל. עכשיו, יש לנו בלוג צמחוני עם מאות מתכונים ורובו המוחלט של האוכל שלנו מגיע מדוכני הירקות של שוק הכרמל. ובכל זאת, השרירותיות והכמות עשו את שלהן והייאוש הקל השתלט.

יושב הבית, שהוא גבר גיבור, בישל משהו, ממה שהיה במקרר עוד לפני. אני הלכתי לאינטרנט ולספרי המתכונים כדי לחפש משהו עם שעועית ירוקה. מצאתי משהו, שזעק "חוסר טעם, חוסר טעם", אבל הייתי חייבת לעשות משהו. יצא חסר טעם.

אם הייתי מחפשת עוד קצת, הייתי עושה את זה. המתכון והתמונה של "טעם מלא השראה".

אמנם רק סלט, אבל כל כך כיפי למראה

רכיבים

  • 450 גרם תפוחי אדמה קטנים
  • 450 גרם שעועית ירוקה, קצוצת קצוות וחתוכה לפיסות באורך שלושה סנטימטרים
  • 0.5 כוס (80 גרם) זיתי קלמטה, מגולענים וחצויים
  • 1 כף בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה דק
  • 2 כפות חומץ
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 50 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכניסים את תפוחי האדמה לסיר ומכסים במים. ממליחים בכפית מלח לכל ליטר מים. מביאים לרתיחה, ואז מבשלים 15-20 דקות על אש נמוכה, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג. מעבירים את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר וחצי
  2. מרתיחים סיר עם שעועית ירוקה ומים. מבשלים 2-3 דקות עד שהשעועית הופכת ירוקה בהירה וקריספית למגע. מעבירים לקערה מלאה במי קרח
  3. מערבבים תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה גדולה. בקערה קטנה מערבבים חומץ, שמן זית, חרדל ומיץ לימון לתערובת קרמית. מוסיפים פטה ומערבבים היטב עם מלח ופלפל
  4. מערבבים את הסלט עם הרוטב ומניחים ל-10-15 דקות בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה בודקים שוב אם צריך לתקן את מינון המלח והפלפל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

אמפנדס חצילים

יושבת הבית נמצאת כמעט בחודש השביעי להריונה. בחוץ משתולל חום יולי אוגוסט ספטמבר. השילוב ביניהם מוביל לעובדה פשוטה: יושב הבית מכין פעם בשבוע אוכל טעים ומזין שמספיק לכל השבוע, כולל אלף גיחות יומיות למקרר. יושבת הבית אוכלת ולא זזה ממקומה על הספה. ומי סובל? הבלוג הזה.

רק לפני שבוע שבועיים חבר הזכיר לחם בירה, ופתאום נפרצו מחדש סכרי האפייה של יושבת הבית. מאז עברו בסך: לחם בירה, לחמניות שוקולד ולחמניות גזר – שתיהן מעולות מעולות של אורי שפט, לחם קמח מלא של אורנה ואלה – היה חמוד, אבל במהלך פריסתו חתכתי לעצמי חצי אצבע ועל כן אני שונאת אותו, עוגיות שוקולד צ'יפס מופרעות של מרתה, ועוגיות דבש ושקדים.

אולי זה אומר שכבר אפשר לחזור ולחלום על מתכונים?

המתכון והתמונה של "מרק אבן".

כשהייתי קטנה, להורים של החברה הכי טובה שלי הייתה מסעדה ארגנטינאית. כמה אמפנדס שאני אכלתי!

רכיבים
לבצק

  • 3 כוסות קמח
  • 1.5 כפיות מלח
  • 0.75 כוס מים
  • 1 כפית חומץ לבן
  • 1 ביצה
  • 60 גרם חמאה, קצוצה דק

למילוי

  • 2 חצילים בינוניים, חתוכים לקוביות בגודל 2 סנטימטר
  • 4 כפות שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים דק
  • 400 גרם גרגרי חומוס בקופסה, ללא הנוזלים
  • 1 כפית פפריקה
  • 120 גרם גבינת עיזים (יושבת הבית תחליף לריקוטה)
  • קומץ עלי כוסברה, קצוצים
  • חלב, לזיגוג

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. מערבבים קמח ומלח בקערה. יוצרים בור במרכז ומוסיפים מים, חומץ, ביצה וחמאה. מערבבים לתערובת אחידה ומעבירים למשטח עבודה מקומח. לשים 3-5 דקות עד שהבצק נראה כמו כדור חלק ונאה, או עד שנמאס. מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לשעה שעתיים
  2. מחלקים את הבצק לשניים. מרדדים כל חצי עד שהוא גדול מספיק לשישה עיגולים בקוטר 14 סנטימטרים בערך. חותכים שישה עיגולים בעזרת צלחת קטנה או כל מה שמתאים
  3. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית במחבת על אש בינונית. מוסיפים קוביות חצילים ומטגנים עד שהן שמזהיבות ומתחילות להתרכך. מוסיפים בצל וממשיכים לבשל עד שהבצל רך והחצילים נמסים. מערבבים פנימה גרגרי חומוס ופפריקה ומצננים. מערבבים פנימה גבינה וכוסברה
  4. מרכיבים. מחממים תנור ל-230 מעלות. מניחים 2-3 כפות מילוי במרכז כל עיגול. מורחים מעט חלב בקצה של חצי עיגול. מקפלים את חצי העיגול השני מעל ליצירת חצי סהר. מקפלים פנימה את הקצוות לסגירה מוחלטת
  5. אופים. מורחים מעט חלב על האמפנדס ומעבירים לשתי תבניות מרופדות בנייר אפייה ומקומחות. אופים 20 דקות עד שהאמפנדס מזהיבים. מגישים חם

עוף ושעועית ירוקה בחלב קוקוס

המטבח של יושבי הבית הוא אף פעם לא סטטי. כמו יושבי הבית עצמם, האוכל שיש במקרר שלנו ב-2013 לא זהה לאוכל שהיה בו ב-2009. לפעמים אנחנו פחות צמחוניים, ואפשר למצוא בו קצת שיירים לדברים שהיו חיים פעם (אף פעם אין בו עוף שאינו חזה עוף, ואף פעם אין בו סטייקים, יש נורא מעט דברים שאנחנו אוכלים גם כשנאחנו כן אוכלים בשר), ולפעמים אנחנו הופכים קיצוניים יותר עם ההקפדה על האוכל שאנחנו אוכלים, ואין במקרר שלנו אפילו גבינה צהובה! (אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כל חיי על לחם או פיתה עם גבינה צהובה לצד סלט ירקות פשוט. כל חיי. אני כל כך אוהבת גבינה צהובה, שכשהייתי קטנה יותר אבל כבר לא קטנה מספיק כדי לגור עם ההורים, אחרי כל ארוחה משפחתית שתמיד כוללת אוכל כבד, הייתי חוזרת הביתה ואוכלת פרוסה עם גבינה צהובה, כדי לחזור לשפיות). עכשיו אנחנו בקטע של הקפדה, בהובלת יושב הבית הבודהא.
ובכל זאת, המתכון הזה נראה לי ממש ממש טעים. כל כך טעים, שאני מוכנה לקנות חזה עוף בשבילו. אבל מה? לא כזה מהשוק או הסופר. הם ממש מגעילים. אורי צ'יזיק מספר על אורגני-טרי, שאפשר להשיג בכל הארץ או משהו, או לפחות בטבע מרקט וניצת הדובדבן. אני מאמינה לאורי. בא לי תאילנד. יש שעועית ירוקה במקרר. המתכון והתמונה של "גורמה מלא תעוזה".

קר או חם

רכיבים

  • 0.5 קילו חזה עוף
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 קילו שעועית ירוקה טרייה
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 כוס שבבי קוקוס לא מסוכרים
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק

לרוטב

  • 0.5 כוס קרם קוקוס
  • 2 כפיות ממרח צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות מיץ לימון טרי
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 כף סוכר

אופן ההכנה

  1. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים חצי כף מלח ואת העוף ומרתיחים. מנמיכים את האש לבינונית, מכסים, ומבשלים עד שהעוף מבושל, כ-12 דקות. מוציאים את העוף מסיר, שופכים את המים, וחותכים את העוף לקוביות בגודל חצי סנטימטר
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן אחר. מוסיפים חצי כף מלח ואת השעועית הירוקה. מבשלים דקה עד שהשעועית קצת רכה אבל עדיין פריכה. מוציאים מייד ההסיר ומניחים לשעועית להתקרר תחת זרם מים קרים. חותכים את השעועית לפיסות של סנטימטר
  3. במחבת על אש בינונית מקפיצים שבבי קוקוס, מערבבים כל הזמן כדי שלא יידבקו, עד שהם מזהיבים, כדקה שתיים
  4. מערבבים את כל חומרי הרוטב לכדי רוטב מכניסים את העוף והשעועית לקערה גדולה עם הרוטב. מערבבים היטב כדי לכסות. אפשר לפזר מלמעלה בוטנים.
  5. מגישים חם או קר או פחמימה לפי טעמכם

שנת 2012 – מה את מזמרת?

עוד שנה עברה על יושבי הבית במטבח. לא כל יום שנינו מבשלים, אבל כל יום מישהו חותך עגבניה-מלפפון-פלפלאדום לסלט או מערבב איזו טחינה או מחמם קוסקוס עם משהו, או משרה משהו בשביל להכין מחר, או מתחיל להכין בצק, וכמובן מחמם אוכל שהוכן כבר, ואם זה לא קורה, אז זה קצת מרגיש כאילו היום לא קיבל את האישיות שלו והוא פשוט נצמד ליום שלפניו או פותח את היום שבא שאחריו. וכשהמטבח הופך למקום מרכזי כל כך, אין פלא שכל שנה מרגישים שיודעים קצת יותר על איך לבשל ואיך לאפות ואיך לבחור ירקות בשוק ואיך להעריך אוכל. זה מסע מטלטל חושים והבלוג הזה הוא חלק מרכזי ממנו. אז גם לבלוג הזה מגיע לחגוג עוד שנה שעברה, לא רק לנו. והפעם, מתכונים אהובים שנוסו שוב ושוב בחלוקה חודשית, עם הפוגת קיץ ביולי עד ספטמבר (ועם רמאות ממש קטנה במרץ. ממש קטנה!)

ינואר – בייגלס

הבייגלס הוא מתכון של אהוב הבלוג דורעם גונט. אפשר היה לחשוב שלא שווה להכין בייגלס בבית, כשאפשר לגשת לטל בייגלס ולקנות אותם. אבל יש משהו ברגע הזה, שבו אתה שולף את המרית ממקומה ושולה את הבייגלס ממי הדבש בהם השתכשכו, שגורם לך לאינטימיות עם הבייגלס שלך, שהיא אמנם לא האינטימיות עם יושב הבית, אבל בהחלט אינטימיות ברוכה.


פברואר – פיצה תרד, גבינה בולגרית וזיתי קלמטה

בכל תקופה אני מתאהבת בסוג אחר של דוכן בשוק. לפעמים אני אסירת תודה על הירוקים ולעתים עגבניות השרי הן מה שגורם לי חדווה בלתי מוסברת. לאחרונה, אני לגמרי בקטע של מעדניות בשוק. קופסה אחת של זיתי קלמטה בעשרה שקלים יכולה לגרום לי לקפץ משמחה לזמן רב. ואם כבר זיתי קלמטה, המתכון הזה בהחלט גורם לארוחת ערב שמחה במיוחד.

מרץ – פלאפל עדשים אדומות ברוטב צ'ילי תפוחים ועגבניות

הפלאפל עדשים אדומות הוא טעים. הוא ארוחת ערב נעימה בתוך פיתה, הוא ארוחת צהריים נעימה בעבודה ליד סלט קטן, אבל הוא שום דבר לעומת הרוטב הזה, שאני פשוט מתה עליו. הוא גם נעים להכנה, הוא גם נעים לליקוק, והוא גם רב טעמים. איפשהו במטבח שלנו יש תמיד קופסאות קטנות מוכנות של רסק תפוחים, במיוחד בשבילו. ותודה שוב ל-צמחוני.טעים.טעים.

אפריל – פול ירוק עם פסטה ופטה

אחד החומרים החדשים מתחת לסכין שלי השנה היה הפול הירוק. הראשונה והפשוטה מביניהן היא שהוא טעים. אני אוהבת מאכלים עם טעם של ירוק (לא, אבוקדו לא נחשב. לאבוקדו יש טעם של נוזליות מרירה) ויש לו טעם ירוק אמיתי. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר בעיניי היא הרגע הזה שאתה צובט קליפה שמנונית בין אצבע לאגודל ובצד השני מגיח פול ירוק עז צבע. כל פול מחדש, זה קצת משמח אותי. וככה יוצא שאני עומדת עשרים דקות כדי לשלות אותם ממעמקי המקומות המוגנים שלהם, ושמחה על כל אחד שהוצאתי מהמחבוא ממש כאילו הייתי חייל גרמני.

מאי – עוגיות קומפוסט

עוגיות קומפוסט, מה יש לומר עליהן? ביום שבו אני אצטרך להסביר לעצמי מדוע בייגלה עם קורנפלקס עם שוקולד ביחד באותה קערה הם מקור לשמחה, הוא היום שבו אדע שעליי להיפרד לשלום מהעולם

יוני – מאפה צנוניות צלויות, ריקוטה ורוקט

אני אוהבת חרדל. הוא אוהב צנוניות. אני אוהבת פיצה. הוא אוהב רוקט. אני אוהבת את הרגע שבו הבצק מתאים בדיוק לתבנית הפיצה. הוא אוהב את הרגע שבו המאפה יוצא מהתנור ואפשר לחתוך אותו ולהגיש לי. אני אוהבת אוכל עם צבעים קצת מצחיקים. הוא אוהב אוכל עם ירקות טריים. אני אוהבת אותו. הוא אוהב אותי. היום אעשה לנו כזה.

אוקטובר – קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אוקטובר היה חודש לא קל בבית של יושבי הבית בשנת 2012. כמה שהטיול שלנו ליוון היה מוצלח, כך היה גודל חוסר ההבנה שלנו בנוגע למה אנחנו עושים כאן, כשחזרנו הביתה. אני חושבת שנדרשו כל יכולות האיפוק שלנו וכל יכולות היש-סיבה-אמיתית-להישארות כדי לא להתקשר לשתי העבודות שלנו, להגיד שלום, להתקשר לחברים ולמשפחה להגיד ביי ביי, ולצאת לדרך שוב, רק שנינו. אחד המאכלים המנחמים של התקופה היו קציצות העדשים האלו. ותודה למטבח מונבט.

נובמבר – עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

בשבילי, שמרים הם קו פרשת המים. אם אתה יודע להתעסק עם שמרים, כנראה שאתה לא קלולס באפייה. אם אתה לא יודע להתעסק עם שמרים, יכול להיות שאפית הרבה עוגות בחושות, אבל אתה לא ממש מבין גדול בעוגות. כל פעם שאני מכניסה כף שמרים לאיזו קערה, אני מרגישה כאילו אני קצת מנצחת את היעילות בעזרת ההנאה. הנה, גם אני יודעת לעשות עוגות שמרים למרות שאפשר לקנות אותן בעשירית מהזמן. הנה, גם אני לא זרה לתנור שלנו. והעוגה הזאת באמת מושלמת.

דצמבר – פסטיסיו

כל פעם שמכינים פסטה יש שתי בעיות. הראשונה היא שכמות הפסטה וכמות הרוטב לעולם אינן מתאימות זו לזו. ואז מתקבלת פסטה רטובה מדי או פסטה שיכולה לחנוק אפילו פילים. הבעיה השנייה היא שלעולם אין לדעת כמה פסטה צריך להכין בשביל שני אנשים. את שתי הבעיות אפשר לפתור אם מכינים קצת יותר מדי פסטה, ואז משאירים אותה במקרר בשביל הפסטיסיו.

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

בייבי ארטישוקים צלויים

השבוע קנינו אוטו. הכל התחיל עם המעבר של העבודה שלי מרמת גן ללוד. רבע שעה נסיעה בטוסטוס, פעם היא מקדימה פעם אני, רבע שעה של התעוררות משותפת בדרכים הפכה לפני חודש וחצי לשעה ורבע (לכל כיוון) של היטלטלות בדרכים, באוטובוס או ברכבת אל לוד. עשרים קילומטר בסך הכל שהתחבורה הציבורית הגרועה בארץ הפכה אותם למסע מפרך ומעצבן. לא עזרו הספרים שלקחתי, לא המגזינים שדחפתי לתיק, לא האפליקציות שהורדתי, הדרך נשארה ארוכה. אז הסתכלנו על הדברים והבנו שבישראל 2012, כנראה שהדרך לשרוד היא לקנות אוטו. וכמה שזה מרגיז, החלטנו להסתכל על הירונות ולראות באוטו גם הבטחה מסוימת לחופש ולקלות שלא היתה לנו עד עכשיו.

מנת הארטישוקים הזאת מגיעה אחרי פוסט ארוך שנוגע בנסיעה כמקום טוב לחשוב בו, בדרך שאנחנו אוצרים את הרעיונות האלה ובחייו שלה האדם העירוני שנדרש להסתובב עם אוטו. שזה כבר מנחם, לראות שזה לא רק אנחנו. וגם ארטישוק, הוא אחד האהובים עלי לאחרונה. מתכון + תמונה: turnable kitcheng

בייבי ארטישוקים צלויים עם מנטה ולימון (2-4 מנות ראשונות)

המצרכים

  • 12 בייבי ארטישוקים, קיומי עלים וחצויים לאורך
  • גרידה מחצי לימון
  • 3-4 פילטים של אנשובי
  • מלח ופלפל
  • כף של עלי מנטה / נענע קצוצים, ועוד קצת לקישוט
  • שמן זית
  • מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה

  1. מנקים את הארטישוקים ומניחים בקערה עם מים קרים ומיץ לימון. כשמסיימים לטפל בכולם, שופכים את המים ומערבבים את הארטישוקים עם גרידת הלימון, המנטה הקצוצה, מלח, פלפל ורבע כוס דמן זית.
  2. מחממים 3 כפות שמן זית במחבת ברזל גדולה ומוסיפים את האנשובי. מערבבים עד שהאנשובי נמס לתוך השמן. מוסיפים את הארטישוקים, צידם החתוך כלפי מטה.
  3. מנמיכים לאש בינונית ולא מזיזים את הארטישוקים כחמש דקות. הופכים אחד כדי לראות אם הוא נעשה קצת חום (אבל לא שחור). אם כן, הופכים את הארטישוקים על גבם לעוד 4-5 דקות. אם לא, משאירים  עוד רגע. מבשלים עד שהארטישוקים זהובים בשני הצדדים ומזלג שנתקע בהם נכנס בקלות.
  4. מפזרים עוד קצת מעלי המנטה ומגישים.