חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

דום אלו – תפוחי אדמה ביוגורט ותבלינים

היו כמה ימים לא קלים. זוועה גדולה ובאסה גדולה וההרגשה הכללית היא שמזה כמה ימים העולם מנסה לסחוט ממני את האנרגיה. אני רק מקווה שהוא מתעל אותה לטובת ילדים זבי חוטם ובעלי בטן נפוחה, רצוי כושים, כי אחרת זה יהיה מאד מכעיס. בינתיים, יושב הבית מפליא בארוחות הערב שהוא מכין ובתנועות המרגיעות והאנרגיות שהוא שולח לעברי. אולי הערב הוא יכין כזה. המתכון והתמונה של "בישול כן".

אחד המרגיעים

רכיבים

  • 12 תפוחי אדמה קטנים (מבושלים במים וקלופים)
  • 1 כוס יוגורט
  • 0.5 כוס מים
  • שן שום, מחוצה
  • 3 כפות שמן צמחי

תבלינים טחונים

  • 2 כפיות אבקת שומר
  • 0.5 כפית אבקת ג'ינג'ר
  • 0.25 כפית כורכום
  • 2 כפיות אבקת צ'ילי
  • 1.5 כפות כוסברה טחונה
  • 2 כפיות גרהם מסאלה

תבלינים שלמים

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 2-3 צ'ילי יבשים
  • 1 עלה דפנה
  • 1 מקל קינמון
  • 3-4 ציפורן
  • 3-4 פלפל שחור שלם
  • 2 תרמילי הל

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בווק ומוסיפים את התבלינים השלמים
  2. ברגע שהתבלינים מתחילים לרחוש, מוסיפים את השום ואת התבלינים הטחונים
  3. מוסיפים את היוגורט עם המים ומערבבים היטב
  4. השמן מתחיל להתפרק וליצור שכבה עליונה. מוסיפים את תפוחי האדמה המבושלים ומערבבים הכל
  5. מכסים ומאדים עשר דקות. מעטרים בכוסברה ומגישים עם רוטי או עם אורז

בטטות ברוטב קוקוס קארי ונענע

בכל סופשבוע מגיע הרגע שבו יושב הבית חושב מה הוא יכין לעצמו לאכול השבוע. זה תמיד בא עם אורז. וכך תמיד יש צורך במתכונים חדשים שטובים עם אורז בדרך לעבודה. המתכון הזה נשמע לי כל כך טעים, שאני ממש יכולה להריח אותו הרחק מהמטבח. נדמה לי שהיום אזמין צ'אנדרה. המתכון והתמונה של "מתכונים עונתיים בריאים

".

אולי הדרך היחידה שבה בטטות אינן סתם ממרח רך ומתקתק

רכיבים

  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 0.5 כפית זרעי שומר
  • 1 כף שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 1.5 כפית אבקת קארי
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • 1 כוס ציר ירקות
  • 1 כפית מלח
  • 1 קילו בטטות, כ-3 גדולות, חתוכות לקוביות בגודל שניים שלושה סנטימטרים
  • 0.25 כוס נענע טרייה, קצוצה
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 0.25 כוס קשיו קלויים, קצוצים
  • 1 כף מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. טוחנים זרעי חרדל ושומר במטחנת תבלינים או במטחנת קפה או במכתש ועלי עד שהם טחונים גס
  2. מערבבים שמן זית, שום, אבקת קארי וזרעים טחונים במחבת. מבשלים על אש בינונית דקה או שתיים עד שעולים ניחוחות. מערבבים פנימה חלב קוקוס, ציר ירקות ומלח. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מוסיפים בטטות, מכסים ומנמיכים שוב. מבשלים עם מכסה 20-25 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהבטטות רכות. מסירים מהאש ומערבבים פנימה נענע, כוסברה, קשיו ומיץ לימון

צ'אטני עגבניות + צנצנות מעוקרות

אחד הדברים החביבים ביותר שהספרדים הביאו לעולם זה הלחם עם עגבניות. לחם הוא בעיה. אם מכינים אותו, הוא מתייבש תוך חצי שעה. אם קונים אותו, הוא מתייבש תוך יומיים. אם מקפיאים אותו, נהיית לו ארומת פריזר ואפשר לאכול אותו רק כטוסט. עגבניות, לעומת זאת, הן תמיד שמחות. אופטימיות. נזלוליות. אין שילוב טוב מזה. אבל לא תמיד יש כוח לפרוס את העגבניה, לחמם את הלחם, למרוח אותה על הלחם. או! בשביל המציאו את הצ'אטני עגבניות, שאפשר למרוח בקלות על הלחם. וגם להוסיף לאורז או לקינואה או לתפוחי אדמה או לרוטב של הפסטה. המתכון והתמונה של החלוצה הבריטית.

עוד שלב בדרך להפיכתנו למעדנייה

רכיבים ל-600 גרם צ'אטני

  • 150 מיליליטר חומץ בן יין
  • 150 גרם אבקת סוכר
  • 50 גרם ענבים ירוקים סולטנה
  • 500 גרם עגבניות בשלות, בקוביות
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 2 תרמילי הל
  • 1 עלה דפנה
  • 0.5 כפית זרעי כוסברה
  • 1 בצל גדול, קצוץ
  • 1 כף ג'ינג'ר מגורר
  • 1 כפית טימין קצוץ
  • 3 כפות רסק עגבניות
  • מלח ופלפל
  • 1 כפית זרעי בצל שחור

אופן ההכנה

  1. מחטאים את הצנצנות. מחממים תנור ל-100 מעלות. רוחצים את הצנצנות במים וסבון. שמים אותן ואת המכסים בתבנית, בלי לגעת בחלק הפנימי. מכניסים לתנור ל-40 דקות. מצננים, כמובן, לפני ששמים שם משהו קר
  2. מכינים את הצ'אטני. בסיר גדול מחממים חומץ, סוכר, תרמילי הל, בצל, ג'ינג'ר, תבלינים, שום וזרעי כוסברה על אש נמוכה, עד שהסוכר נמס
  3. מביאים את התערובת לרתיחה מהירה עד שהיא הופכת לסירופ, כלומר הבועיות הופכות כבדות יותר
  4. מוסיפים את רסק העגבניות, עגבניות קצוצות, עלה דפנה וענבים, ומנמיכים את האש
  5. מבשלים עד שהצ'אטני מגיע לסמיכות הנכונה. כדי לבדוק זאת, שמים צלחת במקפיא, מניחים עליה כפית צ'אטני ומצננים חמש דקות. כך אפשר לדעת איזו סמיכות תהיה לו כשהוא יתקרר
  6. אם מרוצים מהבדיקה, מוסיפים את הטימין וזרעי הבצל ומצננים עשר דקות לפני ששמים בצנצנות המעוקרות

קרפ תפוח אדמה

יושב הבית לומד. כשיושב הבית לומד הוא עצבני. כל העת עוברות מעל לראשו בועיות קומיקס כאלו, רק שאצלו זה יותר לוח דיגיטלי שמוארות בו נוריות אדומות שיוצרות מילים, כמו בחנויות בבן יהודה, ככה שיהיה קל יותר לקרוא מרחוק. ממש אפשר לראות איך הוא חושב: הייתי יכול להיות במטבח ולהכין אוכל טעים במקום כל השטויות האלו. או: יאללה, איזה שעמום. או: אני רוצה לשתות ויסקי, ולא להיות מול המחשב יותר לעולם. מדי פעם הוא הולך למטבח לקצת קורנפלקס, ואז חוזר לשולחן והלוח הדיגיטלי חוזר לשדר. אי לכך, יש להכין לו אוכל רך ומנחם. המתכון והתמונה של יקירינו מ"תפוח אדמה יומי".

עם קצת צזיקי או ראיטה ליד, זה יהיה מעולה

רכיבים ל-10-12 קרפים

  • 300 גרם תפוחי אדמה, בערך שניים לא גדולים
  • 1 שן שום גדולה, מקולפת וחתוכה ל-3-4 פיסות
  • 140 גרם קמח
  • כפית מלח
  • כפית כמון
  • 3 ביצים
  • 150 גרם שמנת חמוצה או יוגורט
  • 300 גרם חלב
  • 2.5 כפיות פלפל חריף (aleppo)
  • כפית אורגנו מיובש
  • חמאה לטיגון

אופן ההכנה

  1. מקלפים את תפוחי האדמה לפרוסות בעובי סנטימטר או שניים
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר גדול, מוסיפים מלח, שום ואת תפוחי האדמה
  3. מנמיכים את האש ומבשלים, מכוסה, כ-12-15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג
  4. כאשר תפוחי האדמה מוכנים, מייבשים אותם היטב. מועכים אותם בעזרת מועכן או במזלג. מצננים בזמן שמכינים את שאר הרכיבים
  5. בקערה גדולה טורפים קמח, קצת מלח וכמון
  6. בקערה גדולה אחרת, טורפים ביצים ושמנת חמוצה
  7. מוסיפים את תפוחי האדמה לביצים, ומוסיפים את הקמח. מערבבים
  8. מוסיפים בהדרגה את החלב עד שמגיעים לתערובת בסמיכות של שמנת. אם התערובת מלאה מדי בגושים, מעבירים דרך מסננת
  9. מוסיפים את הפלפל החריף והאורגנו ומערבבים
  10. אם הרעב אינו דוחק, מניחים את התערובת מכוסה ל-15-30 דקות לפני הבישול
  11. מחממים מחבת על אש בינונית גבוהה, וכאשר היא חמה מוסיפים כפית חמאה. כאשר החמאה נמסה מוסיפים מצקת מלאה בלילה למחבת ומניעים אותה מצד לצד כדי ליצור משטח דק של תערובת. מבשלים דקה או שתיים עד שהצד התחתון משחים, ואז הופכים ומבשלים עוד דקה שתיים. מגישים תוך כדי הכנה או ששמים בתנור שיישאר חם
  12. אוכלים ככה או עם גבינה מומסת

במיה בעגבניות וקארי

אם רוצים (תכל'ס, גם אם לא ), הדרך אל הבית שלנו עוברת בשוק. לפעמים זה ממש לעניין. כך אפשר ללקט ירקות טריים בדרך הביתה, לגנוב קצת השראה או להתעכב ליד הדוכן של הירקות האסיאתיים. לפעמים, בעיקר משבע בערב צפונה, זה בלתי נסבל. הבסטות שמתחילות להתקפל, ריח הדגים הנשטפים, רגלי העופות המפוזרים. רק לעבור את זה מהר. השבוע, בשש וחצי ככה, גיליתי שבמיה של אחרי צהריים זולה משמעותית מבמיה של שישי בבוקר.

ד"ש לג'קלין פאם, ותודה על המתכון.

המצרכים (6 מנות)

  • 2 קילו במיה
  • 3 כפות שמן קנולה (או כל שמן נייטרלי)
  • 1 בצל צהוב, קצוץ
  • כפית וחצי רסק שום וג'ינג'ר
  • 3 עגבניות בינוניות, בשלות
  • 1 פלפל חלפיניו
  • מיץ לימון
  • 0.25 כפית אבקת כורכום
  • 0.5 כפית אבקת צ 'ילי אדום
  • כפית גראם מסאלה
  • 0.25 כפית פלפל שחור טרי טחון
  • 0.75 כפית מלח
  • 1 כף כוסברה, לקישוט

אופן ההכנה

  1. גוזמים את הגבעולים של הבמיה, אבל לא מסירים אותם לחלוטין. שוטפים אותם ומנערים משאריות של מים, עם מעט מיץ לימון מעל. מניחים בצד.
  2. קולפים את העגבניות (לא הולך להתערב לכם בשיטה), וקוצצים אותן גס. מניחים בצד, אפשר ליד הבמיה. שיכירו בינתיים.
  3. בסיר, מבשלים את הבמיה במים רותחים במשך כ – 4 דקות עד שהתרמילים משנים את צבעם. מסננים ממים ומייבשים קלות בעזרת מגבת נייר. חותכים כל במיה לשלישים.
  4. בסיר עמוק, מחממים את השמן. מוסיפים את הבצל. מטגנים כ – 5 דקות עד שהבצל נעשה שקוף. מוסיפים את השום – ג'ינג'ר ואת החלפיניו. מערבבים היטב.
  5. מוסיפים את העגבניות, תערובת המסאלה, את הצ 'ילי, הכורכום מעט מים (כ – ½ כוס).
  6. מביאים את הנוזלים לרתיחה, ומורידים לחום בינוני, ל 8 עד 10 דקות נוספות. אם צריך, מוסיפים עוד מים במהלך הבישול.
  7. מוסיפים את הבמיה לסיר, מטפטפים עוד קצת לימון, מכסים ומבשלים כ 5-8 דקות. מוסיפים את המלח והפלפל השחור, מתקנים תיבול.
  8. מגישים חם עם רוטי (פיתה הודית) או על אורז לבן.
עתידות: תיכף תחשבו על סבתא

טוגני כרובית בקארי

בסופשבוע האחרון המטבח היה של יושב הבית (כמו הרבה סופי שבוע, בעצם). אחרי שנהניתי מהאוכל (טחינה סומק, סיגר עם דג ועגבניות, בורק ביצה, ברוקולי בחרדל, מהמם) חשבתי על למה האהבה שלו לאוכל כל כך מדבקת. הסיבה הראשונה היא שהוא נהנה באופן מאד חינני. הוא טועם את המנה בריכוז, ואז מתפשט על פניו חיוך, ואז הוא אומר: אוח, אוכל זה טעים. מייד אתה חושב שאוכל זה טעים ואתה צריך להגיע לריכוז הזה בכל מחיר. והסיבה השנייה הוא שהוא תמיד מתייחס למתכונים כמו שלבים נוספים בלמידה. אם במתכון מסויים יש רוטב, אז הוא זוכר את הרוטב בנפרד מהמנה, ואז משלב אותה במנות אחרות. אם יש שיטת בישול מסויימת, אז תמיד הוא ינסה אותה גם על דברים אחרים. אז הפעם החלטתי להיות כמוהו עם מתכון לכרובית בטמפורה קארי, שכמובן יכולה לשמש לא רק לכרובית. המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר.

רכיבים לשש מנות
לכרובית

  • ראש כרובית
  • קמח
  • שמן צמחי
  • פטרוזיליה, רק העלים
  • מלח
  • 1 לימון

לטמפורה

  • 1 כפית זרעי כמון
  • 2 כפיות זרעי חרדל שחור
  • 2-3 צ'ילי אדום יבש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 200 גרם קמח תופח
  • 0.5 כפית כורכום
  • 350 מיליליטר בירה קרה
  • מלח

אופן ההכנה

  1. מתחילים בטמפורה. מועכים את זרעי הכמון והחרדל, את הצ'ילי ואת הפלפל השחור במכתש ועלי עד שמקבלים אבקה. שמים קמח בקערה ומוסיפים את התבלינים הטחונים ואת הכורכום. מוזגים את רוב הבירה וטורפים בעדינות. בודקים את הסמיכות. זה אמור להיות סמיך כמו גבינת שמנת. אם זה סמיך מדי, מוסיפים בירה. לא צריך לדאוג אם יש גושים, כי בטיגון הם יהפכו לנטיפי קראנצ'יות. מתבלים במלח ומניחים בצד
  2. מפרקים את הכרובים לפרחים קטנים. שוטפים ומייבשים. מקמחים בקערה עם מעט קמח
  3. בסיר עמוק שמים שמן כך שהוא יהיה בעומק של 10-12 סנטימטר, ומחממים אותו ל-180 מעלות. אם אין תרמומטר, אפשר לזרוק לשמן פיסת תפוח אדמה, והשמן מוכן כאשר תפוח האדמה צף ומתחיל לרחוש
  4. מנערים קמח מיותר מהכרובית. ואז, פרח אחרי פרח, טובלים את הכרובית בטמפורה ומניחים בזהירות בשמן החם. נזהרים שלא לקבל השפרצות שמן רותח. עדיף לטגן בקבוצות כדי לא להעמיס על הסיר. בכל פעם שקבוצת פרחי כרובית כמעט מוכנה, מוסיפים פטרוזיליה, ומטגנים עוד 40 שניות. כאשר פרחי הכרובית שחומים וקריספיים, מוציאים מהסיר, מתבלים במלח ובקצת לימון, ומגישים מייד

.

מצחיק שכל הדברים של ג'יימי אוליבר נראים כאילו ענק דרס אותם

צ'אטני תות שקד – שבוע הודו ממשיך

כל השוק מלא בתותים בזול. במיוחד אחרי הצהריים. אז כולם צועקים. וקצת היום עצמו מרגיש במרקם של תות, רגע קיים וקרנצ'י ובמשנהו מתמוסס אל הלילה. ותיכף הריח של הריקבון המתוק והעופות השחוטים והדגים המסריחים ישטוף, אבל רגע לפני אפשר לקנות תותים בזול. אצלנו בבית לא נורא אוהבים תותים במצב הרגיל שלהם, ושבוע הודו וכל זה, אז יש מה לעשות איתם סוף סוף. המתכון והתמונה של "המזווה האנגלי".

רכיבים לבערך חצי קילו צ'אטני (הרשיתי לעצמי לחלק את רכיבי המתכון המקורי לארבע)

  • 250 גרם תות
  • 100 גרם אבקת סוכר
  • 100 גרם חומץ תפוחים
  • 100 גרם מים
  • 2.5 גרם מלח
  • 1 תרמיל הל, קלוי
  • 1 תרמיל ציפורן
  • 0.25 כוכב אניס
  • 0.25 מקל קינמון
  • 125 גרם שאלוטס, קצוצים
  • 20 גרם ג'ינג'ר, קלוף וקצוץ
  • 10 גרם צ'ילי אדום, ללא זרעים וקצוץ
  • מיץ וגרידה של רבע לימון
  • 25 גרם שקדים

אופן ההכנה

  1. מעקרים את הצנצנות. שוטפים אותן במים חמים עם סבון ומניחים אותן על מגש הצלייה בתנור שחומם מראש ל-100 מעלות ל-30 דקות
  2. שוטפים וקוצצים את השאלוטס. מניחים את השאלוטס, החומץ, הסוכר, האניס, ההל, הקינמון, הצ'ילי, הג'ינג'ר, הציפורן, המלח והמים במחבת גדולה
  3. ממיסים את הסוכר על אש נמוכה. כשהסוכר נמס מגבירים את האש ומניחים לבסיס של הצ'אטני להגיע ל-105 מעלות
  4. שוטפים את התותים וחותכים לרבעים. מוסיפים אותם למחבת ומביאים לרתיחה
  5. מוסיפים את גרידת הלימון ואת מיץ הלימון ומקפלים פנימה את השקדים החתוכים
  6. מצננים מעט את הצ'אטני לפני שמעבירים אותו בעזרת כף לצנצנות המעוקרות
  7. מניחים לצ'אטני להבשיל יום במקרר לפני שמשתמשים בו

.

איזה מזווה בדיוק צריך שני קילו צאטני?
איזה מזווה בדיוק צריך שני קילו צ'אטני?

טופו ואפונה בשקדים וקשיו

נדמה לי שאפשר להכריז על שבוע הודו במבשלים בבית. איכשהו זה נראה כמו הדבר הנכון עכשיו, כשחם כבר, אבל לא עד כדי כך שהרעיון של תבשיל חם נראה מופרך. גם הצפייה מרחיבת הלב ביושב הבית אוכל אורז עם דאל ומתענג על כל רגע של נוסטלגיה להודו לא בדיוק מרחיק אותי בצעקות אימה מאבקת הקארי. המתכון והתמונה של "תבלין מונסון".
רכיבים ל-5-6 מנות

  • 1 חבילה טופו
  • 1 כוס גדושה אפונה טרייה או קפואה
  • 3 עגבניות גדולות, מעוכות
  • 1 כפית גראם מאסאלה
  • 1 כפית סוכר
  • 1 כפית זרעי כמון
  • 1 כף שמן
  • 2 כפות עלי כוסברה, קצוצים
  • מיץ מרבע לימון

לממרח בצל

  • 1 בצל גדול, קצוץ גס
  • 1.5 סנטימטר ג'ינג'ר, קלוף וקצוץ גס
  • 2 שיני שום גדולות
  • 0.5 מקל קינמון
  • 2 תרמילי הל
  • 0.5 כוכב אניס

לממרח שקדים-קשיו

  • 8-10 שקדים, מושרים במים חמים לעשר דקות וקלופים
  • 4-6 קשיו, מושרים במים חמים ל-10 דקות

אופן ההכנה

  1. מרסקים בנפרד את כל החומרים של ממרח הבצל ואת כל החומרים של ממרח שקדים-קשיו לכדי תערובת חלקה ומניחים בצד
  2. מחממים שמן במחבת ומוסיפים זרעי כמון. כאשר הזרעים מתחילים לרחוש ולהאדים, מוסיפים את ממרח הבצל. מבשלים בערבוב 6-8 דקות, עד שממרח הבצל מזהיב-משחים והופך לבלגן יבש.
  3. מוסיפים סוכר ומערבבים עוד דקה. מוסיפים עגבניות מרוסקות ומערבבים היטב. מביאים לרתיחה עדינה כ-4-5 דקות
  4. מוסיפים גראם מאסאלה, מלח וככוס עד כוס וחצי של מים
  5. מנמיכים את האש לאש נמוכה ומוסיפים קוביות טופו ואפונה. מכסים ומבשלים ללא הפרעה כחמש דקות
  6. מוסיפים את ממרח השקדים-קשיו ומערבבים. מגבירים את האש לבינונית ומניחים להתבשל ללא מכסה כ-5-7 דקות. בשלב זה, הרוטב יתחיל להסמיך. מתקנים תיבול ומוסיפים מים אם יצא סמיך מדי. מסירים מהאש ומוסיפים מיץ לימון. מגישים עם אורז או עם כל לחם הודי
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז
אם יש את כל הרכיבים, זה אפילו די זריז

ראיטה – צזיקי של הודים

אתמול אכלנו בסב קוץ' מילגה, לראשונה בחיי. היה טעים. ובכל זאת, אווירת הכרגע חזרתי מהודו, ואני עדיין שוקל אם להתקלח, ששורה על המקום לא נורא חביבה עליי. אני מעדיפה את האוכל ההודי שלי בצ'אנדרה, אם כבר מדברים על זה. ובכל זאת, דווקא במילגה נתקלתי בראיטה, אותו מטבל יוגורט הודי, שדומה כל כך לצזיקי, אבל עם תבלינים. בהיותי חובבת צזיקי גדולה, שמחתי לגלות את הראיטה, שנדמה שהולכת אפילו טוב יותר עם אורז. המתכון והתמונה של fxcuisine.

רכיבים להרבה ראיטה

  • 2 כוסות יוגורט
  • 2 בצל ירוק
  • 1-2 צ'ילי ירוק
  • 1 שורש ג'ינג'ר בגודל אצבע
  • 1 שן שום
  • 1 מלפפון
  • מיץ מלימון אחד
  • מלח
  • זרעי כמון
  • פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. מקלפים את המלפפון ומוציאים לו את הזרעים
  2. מוזגים את היוגורט לקערה ומגררים בגסות את המלפפון
  3. מרסקים ג'ינג'ר ושום ומערבבים פנימה. קוצצים את הבצל ירוק ואת הצ'ילי ומערבבים פנימה
  4. מחממים זרעי כמון במחבת יבשה עד שהם מעלים עשן, מרסקים לאבקה, ביחד עם הפלפל שחור והמלח. מוסיפים לראיטה ביחד עם לימון
  5. מצננים שעה במקרר לפני שמגישים, כדי שהטעמים יתערבבו
  • גיוונים: אפשר להוסיף עגבניות מפולטות או צנוניות קצוצות או נענע
אין על יוגורט
אין על יוגורט