עוף ושעועית ירוקה בחלב קוקוס

המטבח של יושבי הבית הוא אף פעם לא סטטי. כמו יושבי הבית עצמם, האוכל שיש במקרר שלנו ב-2013 לא זהה לאוכל שהיה בו ב-2009. לפעמים אנחנו פחות צמחוניים, ואפשר למצוא בו קצת שיירים לדברים שהיו חיים פעם (אף פעם אין בו עוף שאינו חזה עוף, ואף פעם אין בו סטייקים, יש נורא מעט דברים שאנחנו אוכלים גם כשנאחנו כן אוכלים בשר), ולפעמים אנחנו הופכים קיצוניים יותר עם ההקפדה על האוכל שאנחנו אוכלים, ואין במקרר שלנו אפילו גבינה צהובה! (אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כל חיי על לחם או פיתה עם גבינה צהובה לצד סלט ירקות פשוט. כל חיי. אני כל כך אוהבת גבינה צהובה, שכשהייתי קטנה יותר אבל כבר לא קטנה מספיק כדי לגור עם ההורים, אחרי כל ארוחה משפחתית שתמיד כוללת אוכל כבד, הייתי חוזרת הביתה ואוכלת פרוסה עם גבינה צהובה, כדי לחזור לשפיות). עכשיו אנחנו בקטע של הקפדה, בהובלת יושב הבית הבודהא.
ובכל זאת, המתכון הזה נראה לי ממש ממש טעים. כל כך טעים, שאני מוכנה לקנות חזה עוף בשבילו. אבל מה? לא כזה מהשוק או הסופר. הם ממש מגעילים. אורי צ'יזיק מספר על אורגני-טרי, שאפשר להשיג בכל הארץ או משהו, או לפחות בטבע מרקט וניצת הדובדבן. אני מאמינה לאורי. בא לי תאילנד. יש שעועית ירוקה במקרר. המתכון והתמונה של "גורמה מלא תעוזה

".

קר או חם

רכיבים

  • 0.5 קילו חזה עוף
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 קילו שעועית ירוקה טרייה
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 כוס שבבי קוקוס לא מסוכרים
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק

לרוטב

  • 0.5 כוס קרם קוקוס
  • 2 כפיות ממרח צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות מיץ לימון טרי
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 כף סוכר

אופן ההכנה

  1. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים חצי כף מלח ואת העוף ומרתיחים. מנמיכים את האש לבינונית, מכסים, ומבשלים עד שהעוף מבושל, כ-12 דקות. מוציאים את העוף מסיר, שופכים את המים, וחותכים את העוף לקוביות בגודל חצי סנטימטר
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן אחר. מוסיפים חצי כף מלח ואת השעועית הירוקה. מבשלים דקה עד שהשעועית קצת רכה אבל עדיין פריכה. מוציאים מייד ההסיר ומניחים לשעועית להתקרר תחת זרם מים קרים. חותכים את השעועית לפיסות של סנטימטר
  3. במחבת על אש בינונית מקפיצים שבבי קוקוס, מערבבים כל הזמן כדי שלא יידבקו, עד שהם מזהיבים, כדקה שתיים
  4. מערבבים את כל חומרי הרוטב לכדי רוטב מכניסים את העוף והשעועית לקערה גדולה עם הרוטב. מערבבים היטב כדי לכסות. אפשר לפזר מלמעלה בוטנים.
  5. מגישים חם או קר או פחמימה לפי טעמכם

מרק פו ויטנאמי צמחוני

יושבי הבית מחפשים בית. הם עוברים ממתווך למתווכת וממתווכת למתווך, מנסים נואשות להסביר את רצונם, ומקבלים בתמורה בתים שאין להבין מי גר בהם ולמה. אחת לזמן מה, הם באים, טרודים, מיואשים קלות, ונחרצים, וזוכים בהפתעה. בית שאפשר היה לדמיין אותם גרים בו. או אז מה רבה היא השמחה בלב, כשאפשר לחלום אותנו מתעוררים בבית שבו יש חלון הגיוני בחדר השינה והמטבח אינו כולל ערמות על ערמות של קערות שאין איפה לשים אותן. שמחה וייאוש, בריאות וחולי, מרק ויטנאמי.
אני יודעת שיש בתל-אביב איזה טרנד פו קצת בלתי נסבל. אבל לבית הזה, אני מרגישה, זה יבוא השבוע בול.
המתכון והתמונה של TheKitchn.

רכיבים לשתי מנות

לציר

  • 1 בצל גדול, קלוף וחצוי
  • ג'ינג'ר, פיסה באורך חמישה סנטימטר, קלופה, וחצויה לאורך
  • מקל קינמון, באורך שישה סנטימטר
  • 1 כוכב אניס
  • 2 ציפורנים
  • 1 כפית זרעי כוסברה
  • 4 כוסות ציר ירקות לא מומלח
  • 2 כפיות רוטב סויה
  • 4 גזרים, קלופים וחתוכים גס

נודלס

  • אטריות אורז רחבות

תוספות

  • טופו או סייטן
  • פטריות
  • ירקות כמו בוק צ'וי, כרוב או ברוקולי

קישוטים

  • חצי בצל, פרוס דק מאד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 1 פלפל חריף (חלפניו או סרנו), קצוץ
  • 1 לימון, חתוך לרבעים
  • חצי כוס נבטי שעועית
  • קומץ נאה של עשבי תיבול: כוסברה, בזיליקום תאילנדי

אופן ההכנה

  1. מכינים את הציר. חורכים את הבצל והג'ינג'ר על אש פתוחה (מחזיקים עם מלקחיים) או באמצעות ברוילר, עד שהם משחירים קלות, כחמש דקות על כל צד. שוטפים במים
  2. בסיר גדול צולים מקל קינמון, כוכב אניס, ציפורנים וזרעי כוסברה על אש בינונית גבוהה, ומערבבים כל הזמן כדי שלא יישרפו, עד שהתבלינים מעלים ניחוח. מוסיפים ציר ירקות, סויה, גזרים ואת הבצל והג'ינג'ר החרוכים
  3. מביאים את הציר לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים על אש קטנה, מכוסה, 30 דקות. מסננים ושומרים עד להגשה
  4. מכינים את האטריות. כשהציר מתבשל, מניחים את האטריות בקערה גדולה ומכסים במים חמים. מניחים ל-20-30 דקות או עד שהאטריות רכות מאד אבל ניתנות ללעיסה. מייבשים (אם האטריות לא מתרככות ככה, מבשלים אותם במים רותחים על האש לכמה דקות)
  5. מכינים את התוספות. חותכים ואופים את הטופו. מאדים קלות את הירקות. התוספות צריכות להישאר ללא תיבול כדי לא להפריע לטעם הציר
  6. מגישים. מחלקים את האטריות בין שתי צלחות. מסדרים את התוספות על הנודלס. מוזגים שתי כוסות של ציר לכל קערה. מגישים את הקישוטים בצד, לטעמו של כל סועד

קארי עגבניות וירקות עם יוגורט הל

אוקיי, אני מודה: אני שוויצרית של ארוחות צהריים. כשכולם בארוחת הצהריים בעבודה נוברים בצלחות הפלסטיק המחולקות שלהם בחיפוש אחר פיסת בשר, פיסת פחמימה ועלה חסה שנחתך בבוקר, אני אוהבת את המבטים שמופנים לעברי כשאני מצטרפת לשולחן.

בדרך כלל בצד ימין יש קערה קטנה עם חסה שחתכתי הרגע, עגבניה, מלפפון ורוטב מתאים. בצד שמאל זו הצלחת המתחלפת. פשטידת תרד, קוסקוס עם ירקות במרקם מופלא שרק יושב הבית מסוגל להגיע אליו בלי שמן כמעט, דלעת ערמונים במילוי קוסקוס ורוטב עגבניות, ריזוטו פלפלים, קציצות עדשים ירוקות, פלאפל אפוי ברוטב תפוחים חריף, או בקיצור כל טוב הבית של יושבי הבית. אין סיכוי שלאוכל שלהם יש חצי מהטעם של האוכל שלי.

השבוע אני אכין לי כזה, כולל יוגורט הל. יהיה לזה ריח שאי אפשר להתעלם ממנו. המתכון והתמונה של "אהבה ולימונים".

רק בעבודה אפשר לאכול אוכל שמתאים ל-20 מעלות

רכיבים

ליוגורט

  • 1 קופסה יוגורט
  • זרעים מרוסקים מ-6 תרמילי הל
  • 0.5 כפית זרעי חרדל
  • 1 כף שמן זית
  • מעט סוכר
  • מחיצה קלה של לימון
  • קמצוץ מלח

לקארי

  • 0.5 חבילה טופו, חתוך לקוביות
  • 1 כף שמן קוקוס
  • 1 כף חמאה
  • 1 כף ג'ינג'ר קצוץ
  • 1 שן שום, קצוצה
  • 1 צ'ילי, קצוץ
  • 2 כפות משחת קארי
  • 1 כפית כמון
  • 1 כפית חילבה
  • 1 כפית זרעי חרדל
  • קמצוץ סוכר
  • 1 בצל, קצוץ
  • 1 גזר, קצוץ
  • 1.5 כוס פטריות, קצוצות
  • 2 כוסות פרחי כרובית
  • 2 כוסות פרחי ברוקולי
  • 1 כוס אפונה קפואה
  • פחית גדולה של קוביות עגבניות
  • 1 כוס חלב קוקוס
  • מלח
  • כוסברה

אופן ההכנה

  1. מכינים את היוגורט. מערבבים את כל רכיבי היוגורט ומצננים במקרר בזמן שמכינים את השאר. אפשר לדלל במים לפני ההגשה, אם היוגורט סמיך מדי
  2. אופים טופו ב-200 מעלות ל-15-20 דקות, עד שהוא מזהיב והופך מוצק מעט יותר
  3. קוצצים את כל הרכיבים הרלוונטיים לקיצוץ
  4. מחממים שמן וחמאה במחבת על אש בינונית/גבוהה. מוסיפים בצל, שום, ג'ינג'ר וצ'ילי. מבשלים תוך ערבוב עד שהבצל הופך שקוף. מוסיפים את התבלינים – משחת קארי, כמון, חילבה וזרעי חרדל ומערבבים עוד שתי דקות, עד שהתבשיל מעלה ניחוח
  5. מוסיפים פטריות ומלח ומבשלים עוד דקה. מוסיפים גזר, ברוקולי וכרובית ומבשלים עוד שתי דקות עד שהפטריות מתחילות להתרכך
  6. מוסיפים עגבניות, סוכר וחלב קוקוס ומערבבים. מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים אפונה וטופו ומבשלים על אש נמוכה מאד עד שהאפונה מתרככת
  7. מגישים עם כוסברה ויוגורט הל

סלמון פלוס מיסו פלוס מרק פלוס חמיצות

אוקיי, ליושבי הבית יש תכנית. יותר נכון, מזימה. הם זוממים לאחוז זה בידו של זו, ובעודם מזמזמים כזבובים, לזגזג את דרכם לפיליפינים. מתישהו בספטמבר. איפשהו בין חוף א' לחוף ב'. ואתם הרי יודעים שיושבי הבית הם אנשים רציניים, ועל כן, דקה אחרי שפצחו בחיפושי טיסות, פצחו גם בחיפושי מתכונים. תהרגו אותי אם חכי המערבי יידע להבדיל בין המרק הזה לבין מרק תאילנדי, אבל יושב הבית אוהב סלמון בכל שפה, אני חושבת. המתכון והתמונה של אוכל.קום.

אבל הכי מצחיק זה לאכול מרק על הבוקר

רכיבים ל-4-6 מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ לקוביות בינוניות
  • 3 שיני שום בינוניות, קצוצות
  • 1 כפית מלח
  • 2 עגבניות בינוניות, ללא גרעינים וקצוצות לקוביות בינוניות
  • 1 כוס יין לבן יבש
  • 4 כוסות מים
  • 200 גרם צנונית, קלופה וקצוצה לקוביות של שישה מילימטרים
  • 3 כפות מיץ לימון
  • 2 כפות רוטב דגים
  • 2 כפות ממרח מיסו לבן
  • 0.5 קילו סלמון, קלוף, מפולט, וחתוך לקוביות של כשני סנטימטרים
  • 1 כוס עלי בייבי או ארוגולה, חתוכים גס
  • פלפל שחור
  • אורז לבן מאודה

אופן ההכנה

  1. מחחמים שמן בסיר גדול על אש בינונית. מוסיפים בצל, שום ומלח ומבשלים עד שהם מתרככים, כ-5-8 דקות. מוסיפים את העגבניות ומבשלים, תוך ערבוב מתמיד, עד שהן מתרככות כ-3-5 דקות
  2. מגבירים את האש לבינונית גבוהה, מוסיפים את היין, מגרדים מתחתית הסיר כל פיסה של בצל חום שיש שם, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לבינונית נמוכה ומבשלים עד שהיין מצטמצם בחצי, כ-7 דקות
  3. מוסיפים מים, צנונית, לימון ורוטב דגים ומערבבים. מכסים את הסיר ומבשלים על אש נמוכה כעשר דקות, עד שהצנוניות מתרככות
  4. מוציאים חצי כוס מהנוזל לקערה. מוסיפים את ממרח המיסו מערבבים עד שהוא נמס לגמרי. מחזירים את התערובת לסיר ומערבבים
  5. מגבירים את האש לבינונית, מוסיפים את הסלמון ואת העלים הירוקים ומערבבים. מבשלים עד שהסלמון מבושל והעלים הירוקים התרככו, כשלוש דקות. טועמים ומוסיפים פלפל שחור או לימון אם צריך
  6. מוזגים לקערות, מתבלים בפלפל ומגישים עם אורז לבן

מעשה במסעדה ושמה רה מיאן

יום ראשון אחרי הצהריים בווינה. זוג מטיילים ישראלים תמימים יוצא את חדר המלון שלו בניסיון למצוא משהו לאכול. המסעדה האיטלקית שהמליצו לו עליה – סגורה. המסעדה שסימן בטיול אחר בשכונה – סגורה גם היא. הפיצריה שנראית קצת עלובה אבל חייבים לאכול- סגורה. הדבר היחיד שפתוח הוא קוקטייל לאונג' שבו מוכרים לזוג המסכן טוסט "שופטים" (במיוחד הבחורה מסכנה. הבחור הוא הרבה יותר קול בנוגע לרעב שלו. הבחורה היא למעשה, אם מורידים את ההתייפיפות ואת התנהגותה הנאותה בשאר הזמן, תינוקת מגודלת כשמדובר ברעב).
הטוסט מרגיע את השניים לעוד זמן מה. הם מסתובבים באיזה מוזיאון. לא משהו. מחפשים את אולם הקונצרטים בו הזמינו קונצרט. לא מוצאים. עברו כבר שלוש שעות מאז הטוסט, ושום דבר מתכניותיהם לא צלח בידם. הם גוררים את רגליהם בחזרה למלון, מתלבטים אם לתת לעיר עוד הזדמנות או פשוט לשתות בירה וללכת לישון. בדרך הם חולפים על פני מסעדת אוכל אסיאתי שקוראים לה רה מיאן. אולם גדול ולבן שבסופו מטבח פתוח. הם אף פעם לא היו טובים בהתנגדות למרק אסיאתי.

הטבח הזה יעיל כמו חמישה אנשים לפחות

הם נכנסים. הריח טוב. הטבח החביב (פה בתמונה) מגרר אטריות ישירות למים הרותחים. הם מזמינים מרק דמפלינג צמחוני (בשבילה), מרק טום קא גאי (בשבילו) וסום טאם (מתים על סלט פפאיה, שניהם). הם מחכים, מעט עייפים מהיום, מעט עייפים מהאוכל שהעיר הזאת מציעה להם, ביוקר ובלי הצדקה, ובעיקר מאוכזבים. חמש דקות לאחר מכן מגיעות שתי צלחות מרק קטנות. הבחורה לוגמת את המרק בזהירות. והופה! עשרים אחוז שיפור במצב רוח. יש שם ירקות כמעט חיים. יש שם תיבול. יש  שם טעמים. אין שם בשר. ואין שם טיגון בשמן עמוק. המרק הזה לא הגיע מהצ'יפסר! בחשש מה היא מגישה את הצ'ופ סטיקס שלה לסלט הפפאיה, מפחדת להתאכזב. וגם הוא בדיוק כמו שהוא צריך להיות: חריף, רענן, עם מתיקות עגבניית השרי ופריכות הבוטנים. היא מרימה את מבטה של הבחור שלה, וגם הוא, לוגם מהמרק שלו ומחייך. מחייך. שמח. אני חושב, הוא אומר לה, שאם היו מחליפים את כל האוכל האירופי באוכל אסייאתי, לא הייתי מתנגד. הבחורה הייתה מביעה את הסכמתה, לו רק לא הייתה עסוקה במחשבה שהיא רוצה לגור בתוך הדמפלינג שלה.

הזמנו גם קארי צהוב. אבל הוא היה סתם קארי צהוב. לא שירה.

פנקייק מלוח – מודניאקי

יושבי הבית קונים אוטו. העבודה של יושב הבית עברה רחוק, יושב הבית לא צריך להתפטר עכשיו, התחבורה הציבורית היא סיוט, ועל כן יושבי הבית קונים אוטו. יושבת הבית שונאת אוטואים. אוטואים זה הקופסה הזאת, שהיא נורא יקרה ומזהמת וצריך לשים אותה איפשהו, וכל הזמן נוסעים בה ומסתכלים ישר ומשוחחים בלי להביט זה בזו, ואז גם טועים בדרך, ויש כעס באוויר, ואם אין כעס, סתם חוזרים הביתה, מהעבודה הביתה, מהביתה לעבודה, בורגנות, פקקים, פרברים, פרברים, בורגנות, ילדים, שעמום, שעמום, כעס, אין סקס. יושבת הבית יודעת שההחלטה הנכונה היא לקנות אוטו, אבל יש לה עוד כמה שלבים לעבור כדי להשלים איתו. בינתיים: נסיעות ספונטניות, מרחבים, חוף ינאי, מצפה רמון, מחסה מהגשם, בגאז', מארק רונסון בדרכים.
בכל אופן, אתמול הכינה ליושב הבית פנקייק יפני למהדרין, שכולל גם אצות וגם אטריות וגם מלא דברים, והוא בעצם ארוחה שלמה בתבשיל אחד. למהדרין הוא נקרא מודניאקי. והוא היה גם כיפי להכנה וגם כיפי לאכילה. לצדו, סלט וואקאמה. המתכון של "לאוכל, באהבה" והתמונה של יושב הבית.

רכיבים למנה עיקרית לשני אנשים צמחוניים
לבלילה

  • 5 כפות קמח תופח
  • 0.25 כוס חלב
  • 0.25 כוס דאשי (רבע כפית אבקה פלוס רבע כוס מים)
  • קומץ מלח
  • 1 ביצה
  • 1 בצל ירוק, קצוץ
  • 1 כוס כרוב, פרוס לרצועות דקות
  • שמן לטיגון

למילוי

  • קומץ וואקאמה, שרויה במים
  • 100 גרם דג או פירות ים או חזיר (אנחנו ויתרנו)
  • 60 גרם אטריות סובה – לא חובה
  • 1 ביצה

לרוטב אוקונומי

  • 2 כפות רוטב ווסטרשייר
  • 2 כפות קטשופ
  • 1 כף סויה
  • 1 כפית אבקת סוכר

אופן ההכנה

  1. מכינים רוטב אוקונומי ומכינים בצד
  2. מבשלים את אטריות הסובה במים ומניחים בצד
  3. מערבבים קמח, חלב, דאשי ומלח בקערה. מוסיפים את הביצה ומערבבים. מוציאים לקערית נפרדת 4-5 כפות בלילה. מוסיפים בצל ירוק וכרוב ומערבבים היטב
  4. מחממים מחבת גדולה עם קצת שמן על אש בינונית. מוזגים את תערובת הכרוב למחבת ומפזרים את התערובת באופן אחיד. מוסיפים וואקאמה. מעליה דג/פירותים/חזיר. אחרי 3-4 דקות, מוסיפים אטריות סובה. יוצרים חור במרכז הנודלס ושוברים פנימה ביצה. מוזגים את שארית הבלילה מהקערית הנפרדת מעל הביצה. אחרי דקה או שתיים הופכים זהירות. מטגנים עוד 4-5 דקות ומעבירים לצלחת הגשה
  5. מוזגים מעל את רוטב האוקונומי וחותכים לפיסות בגודל ביס

 

פארידה מאודה ברוטב חמאת בוטנים

יושבי הבית הכניסו לביתם לפני כמה חודשים את הדבר הדיגיטלי הזה שמשדר ארבעה וחצי ערוצים. יושבי הבית אינם חובבי טלוויזיה גדולים, ועל כן רוב הזמן הטלוויזיה נותרת דוממת, אבל הממיר הזה הכניס שינוי אחד משמעותי בחייהם: פעם בכמה שבועות, כשהם נמצאים בבית בשישי בערב, הם מכינים ארוחת ערב וצופים יחד עם כל עם ישראל במהדורת החדשות המרכזית. כמו כל העם היושב בציון הם מתרגזים על רוני דניאל, מגחכים על יאיר לפיד, תמהים על כתב התרבות ארוך השיער (יושב הבית מעיף בו מבט אחד וכבר כל הקארמה הרעה שלו מתפרצת כגייזר) ומדחקקים על כתבות הזויות בשולי החדשות. ביום שישי האחרון הם פתחו את הטלוויזיה קצת לפני המהדורה – היו רעבים, אין מה לעשות – וצפו בחלק מהתכנית של אהרוני, שאותה הם מחבבים מאד. אהרוני אידה ואידה ואידה, דגים וירקות וקינוחים, ועשה מה זה חשק לאוכל מאודה. אז מצאתי מתכון מתאים, שאותו אפשר להכין אפילו בלי כלי אידוי ברוחב הכיריים שלנו כולן. המתכון של "אוכל ויין". התמונה של "קבוצת דייג עירונית"

לו רק לא הייתי מפחדת ממוכר הדגים

רכיבים ל-6 מנות

  • 0.75 כוס + שתי כפות שמן בוטנים
  • 1 חבילה למון גראס טרי, החצי התחתון בלבד, שבור קלות (יש בשוק הכרמל למון גראס טרי)
  • 0.25 כוס ג'ינג'ר טרי כתוש
  • 0.3 כוס חמאת בוטנים
  • 0.3 כוס חומץ אורז
  • 1 כף סוכר
  • 1 שן שום, קצוצה דק
  • 1 כוס מים
  • 2.5 כפות רוטב דגים
  • 2 כפיות רוטב צ'ילי חריף
  • 0.25 כוס מיץ לימון טרי
  • מלח
  • 6 פילטים של פארידה במשקל מאתיים גרם האחד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 0.3 כוס כוסברה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בוטנים בסיר בינוני. מוסיפים למון גאס וג'ינג'ר ומבשלים על אש נמוכה עד שמריחים, כחמש דקות. מוסיפים חמאת בוטנים, חומץ, סוכר, שום, מים וכף וחצי רוטב דגים ומבשלים 10 דקות. מצננים מעט ומוציאים את הלמון גראס. מעבירים את התערובת לבלנדר. מוסיפים צ'ילי חריף ושתי כפות מיץ לימון ומעבדים למשחה חלקה. מתבלים במלח
  2. בתבנית פאי מערבבים שתי כפות מיץ לימון, שתי כפות שמן בוטנים וכף רוטב דגים. מוסיפים את הדגים ואת הבצל הירוק ומערבבים לכיסוי הדגים
  3. ממלאים סיר רחב וגדול בחמישה סנטימטרים מים. מניחים שלוש קעריות שיהיו גבוהות מהמים. מביאים את המים לרתיחה. מניחים את תבנית הפאי על הצלוחיות, מכסים ומאדים עד שהדג מתפרק בקלות במזלג, 8-10 דקות. מוציאים בזהירות את תבנית הפאי
  4. מעבירים את הפילטים לצלחות ומעטרים בכוסברה. מוזגים את רוטב הבוטנים והנוזלים מתבנית הפאי לקעריות נפרדות ומגישים עם הדגים
  5. את רוטב חמאת הבוטנים אפשר להכין עד שלושה ימים מראש ולשמור במקרר. יש להוציא מהמקרר ולתת לו להגיע לטמפרטורת החדר לפני ההגשה

המהפכה הירוקה: אטריות אודון בפסטו תרד

יושבי הבית לא נוהגים להחזיק מנות קבועות במסעדות קבועות. הם לא מסוג האנשים שמתיישבים על הבר של המעורב או בשישקו או בפאפאס או איפשהו ומזמינים את "הקבוע". הם הרבה יותר בקטע של לטעום, להחליף, לחזור, ללכת, ולהיות חופשיים. רק בג'ירף יש מנה אחת שהם תמיד תמיד תמיד מזמינים: המנה המלזית, בגרסתה הצמחונית. כאן שניהם מסכימים כי זאת מנה מצויינת שאין בכל העיר משהו שיכול להחליף אותה. ברגע שתוקף אותך החשק למלזית, זה אבוד לך. אתה תשלם 100 שקל לארוחת הערב שלך, ותחכה כמו כלב לשליח שיגיע אחרי שעה. כי למסעדה עצמה, עם ריח הטיגון והרעש הבלתי נסבל, אפילו כלב לא אמור ללכת. והנה, מתכון שהוא אמנם בטעם אחר לגמרי, אבל ייתכן שהוא יכול להחליף את הג'ירף. אם אכן הוא טעים כמו שהוא נראה, אני חשה שנפתח עידן חדש ביחסינו עם מנות ירוקות. המתכון והתמונה של "מתכון כן"

לפעמים אנחנו מוסיפים גם אגרול

רכיבים

  • 1 כוס אטריות אודון מורתחות
  • 2 כוסות תרד טרי, שטוף וחתוך
  • 1 שן שום
  • 1 עגבניה קטנה, קצוצה
  • 0.25 בצל, קצוץ
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק
  • 0.5 כוס אפונה ירוקה טרייה
  • 0.5 כוס פלפל אדום, קצוץ
  • 1 כף שמן זית
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. קוצצים את התרד והשום במעבד מזון ליצירת משחה חלקה. מוסיפים קצת מים אם צריך, כדי שהמשחה לא תהיה סמיכה מדי
  2. מחממים שמן במחבת. מוסיפים את הבצל ומבשלים עד שהבצל שקוף. מוסיפים עגבניות וצ'ילי ומבשלים עד שהעגבניות רכות
  3. מערבבים פנימה משחת תרד, 2-3 כפות מים, מלח ופלפל. מכסים ומבשלים על אש בינונית עד שהתרד איבד את הטעם הנא שלו
  4. מוסיפים פנימה אטריות אודון, אפונה ופלפלים. מכסים ומבשלים עוד כמה דקות
  5. מגביהים את הלהבה ומערבבים כל העת כדי לייבש את הנוזלים שנותרו. מסירים מהאש ומגישים מייד

באק צ'וי צלוי

וואו, יש לי כל כך הרבה דברים לכתוב. ראשית, חזר הגז. באמת, יותר משהרגשתי בחסרונו של הגז, הרגשתי דפוק. משלמים עשרות אלפי שקלים בשנה על שכירות, חיים באמצע העיר, ובכל זאת, ב-2012 עדיין אפשר להיות תקועים במדינה הזאת שבוע שלם בלי גז. וד"ש לטיטי וחני מאמישראגז.

דבר שני, ביחד עם הסתיו התיאורטי שמתחיל להיכנס פה, אני מרגיש שאני מתחיל להיות מסוגל לחזור למטבח. לארוחת שישי אפילו הכנתי מרק (תרד), שיצא מגעיל מגעיל והלך ישר לפח. אני לא אתן לכם אפילו לינק למתכון שניסיתי,  אבל אזהיר אתכם שאם יש לכם ספק בנוגע לציר שבו אתם הולכים להשתמש – פשוט ותרו על זה 🙂

וגם, אכלנו בשבוע שעבר בננה-בר. שזה אחלה מקום לארוחת ערב קלה. לא המקום הכי לוהט בעיר, נכון, אבל גם לא כזה שתופס עליך תחת. ככל שעובר הזמן אני מעריך את התכונה הזאת יותר.

[מתכון + תמונה: BBCGoodFood]

 

היה כאן פעם מתכון דומה. בעצם, זה בערך כל מה שעושים עם באק צ'וי

חומרים

  • 4 ראשי באק-צ'וי
  • 1 סנטימטר שורש גי'נג'ר טרי, קלוף וקצוץ

לרוטב

  • 50 גרם שומשום
  • סוכר חום
  • שן שום, פרוסה
  • 3 כפות סויה
  • שמן שומשום

להגשה

  • מעט שמן צ'ילי (לא בכוח)

אופן ההכנה

  1. מכינים את הרוטב: קולים מעט את השומשום על מחבת ללא שמן, עד שהוא משחים מעט ונותן קצת ריח. מוסיפים את השום,  הסוכר והשומשום. מועכים ומערבבים קלות. מתבלים במעט שמן שומשום.
  2. צולים את הבאק-צ'וי: מחממים מעט שמן בווק, ומטגנים את השום והג'ינג'ר. מוסיפים את הבאק-צ'וי וצולים עד שהשורשים מתרככים מעט.
  3. מסדרים: מניחים את הבאק-צ'וי על צלחת הגשה, ומזלפים את הרוטב. אם רוצים, מוספים מעט שמן צ'ילי.

טופו בקרמל

הרחובות מוצפים במחאה ובחום אימים, וזה קצת מרגש וקצת משעמם וקצת מעורר תהיות, ובכל מקרה מרחיק מאד מן המטבח. כך יוצא שלמרות שיושבי הבית משתדלים מאד לא לפרוץ את מסגרת תקציב האכילה בחוץ שלהם, לא פעם ולא פעמיים בשבוע הם מנשנשים איזה ג'אנק פוד עאלק בריאותי. לא בטוח שזה יצליח, אבל כדאי להחזיר עטרה ליושנת המטבח עם מתכון קצת אחר לטופו, עז בטעמים ופשוט בבישול. המתכון והתמונה של ה"ניו יורק טיימס״.

טופו בקרמל ואורז. גם ארוחת ערב וגם קינוח

רכיבים לארבע מנות

  • 500 גרם טופו
  • 1 כוס סוכר לבן
  • 5 בצלי שאלוט, קלופים וקצוצים
  • 4 שיני שום, קלופות וקצוצות
  • 2 כפות גינג'ר, קלוף וקצוץ
  • 3 כפות סויה
  • מספר בצלים ירוקים, החלקים הלבנים והירוקים בהירים בלבד, קצוצים
  • פלפל שחור
  • אורז יסמין מבושל, להגשה

אופן ההכנה

  1. חותכים את הטופו לחצי לאורכו וכל חצי לשתי פרוסות עבות. מניחים את הפרוסות בין שתי מגבות נייר לייבוש, ומחליפים נייר במקרה הצורך
  2. ממיסים את הסוכר ברבע כוס מים ומבשלים בסיר קטן על אש נמוכה בינונית עד שבועות קטנות מתחילות להופיע בשולי הסיר. מנענעים את הסיר בזהירות, אבל לא מערבבים. ממשיכים לחמם, בזמן שהבועות נעות לכיוון מרכז הסיר והתערובת הופכת כהה יותר, 20-35 דקות, עד שהסירופ מתכהה לכדי צבע קרמלי. מוסיפים בזהירות חצי כוס מים לתערובת (היא תבעבע באלימות. אם חלק מהסוכר מתגבש, מערבבים את התערובת בזהירות בכף ממתכת. הסוכר יימס מחדש). מסירים מהאש ומצננים מעט
  3. מעבירים את הקרמל למחבת רחבה, מדליקים אש בינונית, מוסיפים את השאלוט ומבשלים כשתי דקות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומערבבים שוב עוד דקה. מוסיפים את הסויה. ממשיכים לבשל על אש קטנה עד שהתערובת צמיגית והירקות מכוסים היטב, כעשר דקות
  4. מניחים את הטופו ברוטב בשכבה אחת, ומבשלים ללא מכסה עוד שבע דקות. הופכים את פיסות הטופו בעזרת מרית. מבשלים עוד 3-4 דקות, ומעבירים לצלחת. מוזגים את הרוטב על הטופו ומפזרים מעל בצל ירוק ופלפל שחור. מגישים עם אורז יסמין