פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

שנת 2012 – מה את מזמרת?

עוד שנה עברה על יושבי הבית במטבח. לא כל יום שנינו מבשלים, אבל כל יום מישהו חותך עגבניה-מלפפון-פלפלאדום לסלט או מערבב איזו טחינה או מחמם קוסקוס עם משהו, או משרה משהו בשביל להכין מחר, או מתחיל להכין בצק, וכמובן מחמם אוכל שהוכן כבר, ואם זה לא קורה, אז זה קצת מרגיש כאילו היום לא קיבל את האישיות שלו והוא פשוט נצמד ליום שלפניו או פותח את היום שבא שאחריו. וכשהמטבח הופך למקום מרכזי כל כך, אין פלא שכל שנה מרגישים שיודעים קצת יותר על איך לבשל ואיך לאפות ואיך לבחור ירקות בשוק ואיך להעריך אוכל. זה מסע מטלטל חושים והבלוג הזה הוא חלק מרכזי ממנו. אז גם לבלוג הזה מגיע לחגוג עוד שנה שעברה, לא רק לנו. והפעם, מתכונים אהובים שנוסו שוב ושוב בחלוקה חודשית, עם הפוגת קיץ ביולי עד ספטמבר (ועם רמאות ממש קטנה במרץ. ממש קטנה!)

ינואר – בייגלס

הבייגלס הוא מתכון של אהוב הבלוג דורעם גונט. אפשר היה לחשוב שלא שווה להכין בייגלס בבית, כשאפשר לגשת לטל בייגלס ולקנות אותם. אבל יש משהו ברגע הזה, שבו אתה שולף את המרית ממקומה ושולה את הבייגלס ממי הדבש בהם השתכשכו, שגורם לך לאינטימיות עם הבייגלס שלך, שהיא אמנם לא האינטימיות עם יושב הבית, אבל בהחלט אינטימיות ברוכה.


פברואר – פיצה תרד, גבינה בולגרית וזיתי קלמטה

בכל תקופה אני מתאהבת בסוג אחר של דוכן בשוק. לפעמים אני אסירת תודה על הירוקים ולעתים עגבניות השרי הן מה שגורם לי חדווה בלתי מוסברת. לאחרונה, אני לגמרי בקטע של מעדניות בשוק. קופסה אחת של זיתי קלמטה בעשרה שקלים יכולה לגרום לי לקפץ משמחה לזמן רב. ואם כבר זיתי קלמטה, המתכון הזה בהחלט גורם לארוחת ערב שמחה במיוחד.

מרץ – פלאפל עדשים אדומות ברוטב צ'ילי תפוחים ועגבניות

הפלאפל עדשים אדומות הוא טעים. הוא ארוחת ערב נעימה בתוך פיתה, הוא ארוחת צהריים נעימה בעבודה ליד סלט קטן, אבל הוא שום דבר לעומת הרוטב הזה, שאני פשוט מתה עליו. הוא גם נעים להכנה, הוא גם נעים לליקוק, והוא גם רב טעמים. איפשהו במטבח שלנו יש תמיד קופסאות קטנות מוכנות של רסק תפוחים, במיוחד בשבילו. ותודה שוב ל-צמחוני.טעים.טעים.

אפריל – פול ירוק עם פסטה ופטה

אחד החומרים החדשים מתחת לסכין שלי השנה היה הפול הירוק. הראשונה והפשוטה מביניהן היא שהוא טעים. אני אוהבת מאכלים עם טעם של ירוק (לא, אבוקדו לא נחשב. לאבוקדו יש טעם של נוזליות מרירה) ויש לו טעם ירוק אמיתי. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר בעיניי היא הרגע הזה שאתה צובט קליפה שמנונית בין אצבע לאגודל ובצד השני מגיח פול ירוק עז צבע. כל פול מחדש, זה קצת משמח אותי. וככה יוצא שאני עומדת עשרים דקות כדי לשלות אותם ממעמקי המקומות המוגנים שלהם, ושמחה על כל אחד שהוצאתי מהמחבוא ממש כאילו הייתי חייל גרמני.

מאי – עוגיות קומפוסט

עוגיות קומפוסט, מה יש לומר עליהן? ביום שבו אני אצטרך להסביר לעצמי מדוע בייגלה עם קורנפלקס עם שוקולד ביחד באותה קערה הם מקור לשמחה, הוא היום שבו אדע שעליי להיפרד לשלום מהעולם

יוני – מאפה צנוניות צלויות, ריקוטה ורוקט

אני אוהבת חרדל. הוא אוהב צנוניות. אני אוהבת פיצה. הוא אוהב רוקט. אני אוהבת את הרגע שבו הבצק מתאים בדיוק לתבנית הפיצה. הוא אוהב את הרגע שבו המאפה יוצא מהתנור ואפשר לחתוך אותו ולהגיש לי. אני אוהבת אוכל עם צבעים קצת מצחיקים. הוא אוהב אוכל עם ירקות טריים. אני אוהבת אותו. הוא אוהב אותי. היום אעשה לנו כזה.

אוקטובר – קציצות עדשים שחורות ברוטב פסטו לימוני

אוקטובר היה חודש לא קל בבית של יושבי הבית בשנת 2012. כמה שהטיול שלנו ליוון היה מוצלח, כך היה גודל חוסר ההבנה שלנו בנוגע למה אנחנו עושים כאן, כשחזרנו הביתה. אני חושבת שנדרשו כל יכולות האיפוק שלנו וכל יכולות היש-סיבה-אמיתית-להישארות כדי לא להתקשר לשתי העבודות שלנו, להגיד שלום, להתקשר לחברים ולמשפחה להגיד ביי ביי, ולצאת לדרך שוב, רק שנינו. אחד המאכלים המנחמים של התקופה היו קציצות העדשים האלו. ותודה למטבח מונבט.

נובמבר – עוגת שמרים קינמון לתלישה מהירה

בשבילי, שמרים הם קו פרשת המים. אם אתה יודע להתעסק עם שמרים, כנראה שאתה לא קלולס באפייה. אם אתה לא יודע להתעסק עם שמרים, יכול להיות שאפית הרבה עוגות בחושות, אבל אתה לא ממש מבין גדול בעוגות. כל פעם שאני מכניסה כף שמרים לאיזו קערה, אני מרגישה כאילו אני קצת מנצחת את היעילות בעזרת ההנאה. הנה, גם אני יודעת לעשות עוגות שמרים למרות שאפשר לקנות אותן בעשירית מהזמן. הנה, גם אני לא זרה לתנור שלנו. והעוגה הזאת באמת מושלמת.

דצמבר – פסטיסיו

כל פעם שמכינים פסטה יש שתי בעיות. הראשונה היא שכמות הפסטה וכמות הרוטב לעולם אינן מתאימות זו לזו. ואז מתקבלת פסטה רטובה מדי או פסטה שיכולה לחנוק אפילו פילים. הבעיה השנייה היא שלעולם אין לדעת כמה פסטה צריך להכין בשביל שני אנשים. את שתי הבעיות אפשר לפתור אם מכינים קצת יותר מדי פסטה, ואז משאירים אותה במקרר בשביל הפסטיסיו.

עוגת אגוזים ודבש שוקולדית פיקנטית

אני מתחילה לחשוב שזה החודש, שאולי דצמבר הוא פשוט החודש שבו כל כך הרבה דברים קורים, שאין לדעת איך להקדיש לכל אחד מהם את ההתרגשות המיועדת לו. בשנה שעברה הוצאתי את ספרי הראשון והתחתנתי באותו שבוע! כל אחד מהם יכול לפרנס בחורה ממוצעת שכמוני בחודשים של התרגשות, והנה שניהם נדחסו לשבוע אחד שבו הייתי כל כך אגומנייאקאית שאני בטוחה שירדו לי כמה נקודות בקארמה והתקרבתי קרבה מסוכנת לכך שאהיה אבוקדו בגלגול הבא. והנה חודש דצמבר מכה שנית ומביא איתו עוד הרבה בשורות משמחות, שאף אחת מהן לא סגורה וחתומה ועל כן בשם הטפו טפו טפו לדורותיו, בינתיים רק ארמוז לכך שאם הכל יסתדר בקרוב נשהה זמן רב ביפו.
לכבוד ההתרגשות ששוררת בבית הכנתי עוגה שהיא יותר ממתק מעוגה. דביקה דביקה ודחוסה, עם הרבה אגוזים, והדרים ובסוף, עקיצה קטנה וחרפנית. כזאת שאפשר בכל פעם לעבוד ליד השולחן ולקרוע ממנה פיסה קטנה. המתכון של דיוויד לייבוביץ אהובי, שקיבל השראה מטוסקנה, איטליה. התמונה של אהובי יושב הבית.

כל פעם קצת ממתק, הכרס חונקת עד דק :)

רכיבים

  • 5 כפות (40 גרם) אבקת קקאו
  • 2 כוסות (325) גרם אגוזים: כל שילוב של אגוזי מלך, שקדים או אגוזי לוז, קצוצים גס
  • 0.75 כוס (110 גרם) קמח
  • 1 כוס (200 גרם) הדרים מסוכרים, קצוצים
  • 1 כף קינמון
  • 2 כפיות ג'ינג'ר טחון
  • 1.5 כפיות פלפל שחור
  • קמצוץ אגוז מוסקט טחון
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 85 גרם שוקולד מריר, קצוץ
  • 1 כוס (200 גרם) סוכר
  • 0.75 כוס (210 גרם) דבש

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית קפיצית 22-23 סנטימטר בנייר אפייה. מרססים בשמן ומאבקים באבקת קקאו
  2. בקערה גדולה מערבבים קקאו, אגוזים, קמח, הדרים, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, אגוז מוסקט ושבבי צ'ילי
  3. ממיסים את השוקולד בקערה קטנה על מים רותחים (או במיקרו עם כף חלב). מסירים מהאש ומערבבים אל תערובת האגוזים
  4. בסיר עם תרמומטר מחממים את הסוכר והדבש עד שהטמפרטורה מגיעה ל-115 מעלות (או פשוט מחממים עד שהסוכר נמס והדבש מתחיל להיות נוזלי)
  5. מוזגים את הדבש החם על תערובת האגוזים ומערבבים היטב. מגרדים את התערובת אל התבנית ומחליקים את החלק העליון
  6. אופים 35-40 דקות. המרכז יהיה עדיין רק, כמו חביצה שזה עתה נאפתה, ואם נוגעים בזה, האצבע נשארת נקייה. מניחים לעוגה להצטנן על רשת 15 דקות, ואז מעבירים סכין בקצוות כדי לשחרר אותה מתבנית (היזהרו מהקצוות, הן נוטות להידבר ולהיקרע). מצננים לחלוטין, מוציאים מתחתית התבנית ומקלפים את נייר האפייה

זה הזמן לפול ירוק! עם פסטה ופטה

זה הזמן של הפול הירוק בשוק. זול זול ונראה מזמין מאד. זה לא רק שזה טעים, גם ההתעסקות עם זה יכולה לרפא את הנפש! באחריות! (אבל רק אם באמת מכינים עם זה משהו, ולא כמו הארטישוקים שיושבים אצלנו במקרר, מחכים שמישהו ייזכר לזרוק אותם. כי בכל זאת, ארטישוק זה לא אוכל). על כל פנים, אתמול ממש הוצאתי, קילפתי, קילפתי שוב, והכנתי פסטה ממש טעימה וירקרקה. המתכון של "קבצנים בררנים". התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 0.5 קילו פסטה אורצ'ייטה (נו, או דומות לה)
  • קילו פול (עם התרמילים)
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 3 שיני שום גדולות
  • 1 לימון
  • 0.25 כפית שבבי צ'ילי
  • 3 בצלים ירוקים גדולים, קצוצים
  • 0.25 כוס שמיר, קצוץ
  • 250 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מקלפים את הפולים פעם ראשונה. שוברים את הקצה ומושכים את החוט לאורך התרמיל. מוציאים את הפולים, שעטופים במעטפת שעוותית בהירה
  2. מקלפים את הפולים  פעם שנייה. שמים את הפולים בקערה עם מים רותחים. מחכים שתי דקות. אבל שתי דקות, לא חמש, כי אחרת הם מתבשלים מדי. מעבירים לקערה עם מי קרח, בלי לזרוק את המים בהם התבשלו הפולים. עכשיו צובטים את קצה הפול, ושולפים אותו מהמעטפת השעוותית. אם סבתא שלכם או של השכנה הייתה יכולה להתעסק עם זה ככה, גם אתם יכולים
  3. מכינים את הפסטה. משתמשים במים מהפולים ובמים נוספים ומרתיחים סיר גדול עם מים מומלחים היטב. מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן עד לדרגת אל-דנטה. או הדרגה האהובה עליכם. מסננים ושומרים רבע כוס ממי הבישול
  4. מכינים שמן ריחני. מחממים שמן זית ושום קצוץ דק מאד בסיר קטן על אש בינונית נמוכה. מבשלים בזהירות עד שהשום ריחני ומזהיב. מורידים מאש לפני שהוא משחים. מוסיפים שתי כפיות גרידת לימון ושבבי צ'ילי
  5. מערבבים. מעבירים את הפסטה המסוננת לקערה עם השמן החמים, השומי והארומטי. סוחטים לימון שלם פנימה. מוסיפים את הפולים, בצל ירוק ושמיר. מפוררים פנימה את הפטה. מתבלים במלח ובפלפל לפי הטעם

פסטה ברוטב אביבי (פוטהנסקה ירוקה)

אני מודה שאני אוהבת רוטב פוטהנסקה בעיקר בגלל השם שלו (רוטב של זונות), כי אני אוהבת קללות. אבל גם אם לא מתחשבים בשם, אז פוטהנסקה זה רוטב טוב, בעיקר בגלל שאפשר תמיד להכין את המצרכים מראש. טוב, ברור שזונות הן לא פראייריות, והן לא יילכו על רוטב שדורש רכיבים טריים ונדירים ויקרים, שצריך לנסוע לקצב מיוחד כדי לקנות אותם. הבעיה היחידה עם הרוטב הזה היא שהוא קצת כבד מדי לקיץ. מזל שיש את ה"ניו יורק טיימס" כדי להמציא גרסה לאביב, שמשתמשת באחד הרכיבים החביבים עליי בשוק: שום טרי. אם בשוק שלכם כבר נגמר השום הטרי (אני חוששת שבשוק הכרמל יש רק בדוכנים מעטים כבר), אפשר להשתמש בשום יבש רגיל. המתכון והתמונה, כאמור, של ה"ניו יורק טיימס".

היישר לארוחת הצהריים המשפחתית בשבת

רכיבים ל4-6 מנות

  • מלח
  • 0.5 קילו ספגטי או ספגטיני
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 10 פילטים של אנשובי (קופסת שימורים, כמובן)
  • 0.25 כוס צלפים מיובשים
  • 1 כוס זיתים ירוקים מגולענים וקצוצים
  • 10 שיני שום טרי, קלופות, ופרוסות (או שמונה שיניים של שום יבש רגיל)
  • 0.3 כוס בצל ירוק קצוץ, כולל החלק הירוק
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 300 גרם בייבי תרד
  • 0.5 כוס עלי בזיליקום קרועים

אופן ההכנה

  1. מביאים מים מומלחים לרתיחה בסיר כבד. מוסיפים את הפסטה ומבשלים כמעט עד שהיא אל-דנטה, 5-8 דקות. שומרים כוס ממי הבישול ומייבשים את הפסטה
  2. מחממים רבע כוס שמן זית בסיר ברזל על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים אנשובי וצלפים. מבשלים, תוך ערבוב, עד שהצלפים מתחילים להשחים, כשלוש דקות. מוסיפים עוד רבע כוס שמן זית, שום, בצל ירוק ואת הצ'ילי, מגבירים את האש (אם משתמשים בשום טרי מגבירים, אם משתמשים בשום יבש רגיל, משאירים על אש בינונית) ומבשלים עד שהשום מזהיב, 3-5 דקות. מוסיפים את התרד ומבשלים עד שהוא מתרכך, דקה או שתיים. מוסיפים את הפסטה ומערבבים עוד דקה. מוסיפים נתז ממי הבישול אם מרגישים שהפסטה יבשה מדי. מתבלים במלח, אם צריך. מערבבים פנימה את הבזיליקום
  3. מגישים

 

אמן נהיה שם: רביולי סלק וריקוטה

התחלה 1: יש סלק במקרר וחשבתי מה לעשות איתו. וכבר הרבה זמן אני רוצה להכין פסטה. כלומר, ממש להכין פסטה. מהיסוד. וכן, אני יודעת שזה לא שווה את זה. ואני יודעת שהפסטה של פסטה דלה קזה היא גם זמינה וגם טעימה וגם טרייה. כל זה נכון. אבל אני יש לי מכונת פסטה בבית. וקערת ערבוב. ואני מתה לרדד את הבצק שיצא מהקערת ערבוב במכונת פסטה. ואני מתה גם להשתמש בתבנית החמודה של הרביולי שקניתי ליושב הבית מזמן מזמן ומעולם לא נעשה בה שימוש. ועל כן חשבתי, רביולי עם סלק וריקוטה. אבל לא מצאתי ברשת הישראלית והעניין נשכח מלבי.
התחלה 2: יושבי הבית רשמו את ביתם להחלפת דירות. כעת, בשעות הפנאי הם יושבים מול המחשב ועושים חיפושים מחיפושים שונים. אלו שנועדו להבטיח שהדירה שימצאו תהיה בברוקלין. ואלו שנועדו להבטיח שהדירה תהיה בברלין. ואלו שנועדו להבטיח כי נכונה להם הפתעה. ואלו שנועדו להבטיח כי הם יוכלו לחוש בבית גם בחו"ל. ומחיפוש לחיפוש, התברר יותר ויותר כי יושבי הבית חלוקים בדעותיהם. היא מעדיפה ברוקלין והוא מעדיף ברלין. שניהם כמובן בעלי רצון טוב ואהבה ולא יריבו עם הצד השני, ובכל זאת, חלוקת דעות. על כן, הוחלט על קמפיין. כל אחד ינסה להוכיח לשני שיהיה יותר כיף במקום האחר.
ואני לא זאת שהמצאתי שהדרך ללב גבר עוברת דרך הקיבה שלו. אני רק יודעת שהדרך לגבר הזה עוברת דרך מספר שבילים עצום ורב, שלפחות שלושים אחוז מהם קשורים באוכל. אז אני מצאתי לי מסעדה איטלקית קטנה ומפורסמת, שקוראים לה Al di la, שלו היינו נוסעים לברוקלין, ככה סתם אני אומרת בשביל הידיעה הכללית, היינו בהחלט אוכלים בה.
המשך 1: ונחשו מה המתכון שהמסעדה הזו שחררה לאינטרנט? נכון! רביולי סלק וריקוטה. אם זה לא גורל, אני לא יודעת מה כן. המתכון של השפית של Al di la אנה קלינגר, והתמונה של "מאכלים רציניים".

רכיבים
למילוי ולרוטב

  • 2 סלקים גדולים, צלויים וקלופים
  • פירורי לחם, במקרה הצורך
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.25 כוס ריקוטה סמיכה
  • 120 גרם חמאה מומסת
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 כפיות פרג

לפסטה

  • 1.25 כוסות קמח
  • 5 חלבונים וביצה שלמה
  • 1 כף חלב
  • 1 כף שמן זית
  • קומץ מלח

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי עד יום מראש. מעבדים סלקים במעבד מזון עד שהם קצוצים דק אבל עוד לא הפכו למחית. אם הסלקים עתירי מים, מוסיפים כמות קטנה של פירורי לחם לספיגת הנוזלים. מערבבים פנימה ביצים, ריקוטה, וחצי מהחמאה. מתבלים במלח ובפלפל
  2. בקערה רדודה או ישר על משטח העבודה, מוזגים את הקמח ויוצרים באמצעו גומה. מוסיפים את יתר רכיבי הפסטה לגומה. מערבבים חמישה חלבונים, חלב, שמן זית ומלח לקמח בעזרת האצבעות, וכל פעם מרחיבים את שולי הגומה
  3. כאשר הבצק מתאחד לכלל מסה יציבה, לשים אותו כמה דקות על משטח מקומח היטב. כאשר הוא חלק ויציב, עוטפים אותו בניילון נצמד ומניחים לו להתקרר בטמפרטורת החדר חצי שעה
  4. מקמחים את מכונת הפסטה ואת משטח העבודה ומתחילים להעביר את הקמח במכונת הפסטה עד שהוא נהיה דק דק
  5. ממלאים את הפסטה בצורות הרצויות וחותמים אותה באמצעות הביצה השלמה טרופה. מבשלים במים רותחים 4-5 דקות. מעבירים בזהירות את הפסטה לצלחת הגשה, מטפטפים מעל חמאה מומסת, פרמז'ן מגוררת ופרג ומגישים מייד

 

אמן נהיה שם: רביולי סלמון מעושן וריקוטה

יצא שפתחנו את הבוקר שלנו בשדה התעופה בן גוריון. ויצא שיושב הבית רצה להתבדח, ואמר לי: בעצם הנסיעה הזו שקרית. בבגאז' יש לך תיק ארוז. אנחנו נוסעים לארבעה ימים לרומא. לא שהאמנתי. הפעם באמת שלא האמנתי. אבל לבנאדם מותר להשתעשע, ועל כן הבנאדם הזו מייד הלכה לאינטרנט לחפש מסעדות ברומא. מצאה את המסעדה המקסימה הזו, שנקראת Ad Hoc.

אמנם לא מצאה מתכונים שלהם, אבל באחד התפריטים שלהם חבוי רביולי סלמון מעושן שנשמע מהמם, ביחד עם כוס יין ויושב הבית ומפה משובצת ושני אירו על לחם ומפיות. המתכון והתמונה של "מגזין טעים".

רכיבים ל-2 מנות
למילוי ולרוטב

  • 125 גרם פילה מעושן של סלמון
  • 150 גרם ריקוטה או גבינה רכה אחרת
  • 2 כפות עירית קצוצה
  • 3 כפות שמיר קצוץ
  • מיץ מלימון אחד
  • 25 גרם חמאה

לפסטה

  • 150 גרם קמח לפסטה
  • 0.25 כפית מלח
  • 1 ביצה פלוס 1 חלמון
  • 1 כפית שמן זית

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי. מניחים סלמון וריקוטה במעבד מזון. מעבדים לתערובת אחידה מעבירים לקערה ומוסיפים עירית, חצי מהשמיר וחצי ממיץ הלימון. מתבלים במלח ובפלפל שחור
  2. מכינים את הפסטה. מערבבים קמח ומלח על משטח עבודה נקי. עושים גומה במרכז. טורפים ביצה, חלמון ושמן זית ומוזגים לגומה. בעזרת אצבעות יד אחד, מושכים מהקמח אל תערובת הביצה בתנועה סיבובית, כדי ליצור בצק. מוספים טיפת מים אם התערובת יבשה מעט. יוצרים כדור יציב, ולשים חמש דקות עד שהבצק רך. עוטפים בניילון נצמד ומצננים שלושים דקות
  3. מחלקים את בצק הפסטה לרבעים. עובדים על חלק אחד ואת יתר השלושה מכסים במגבת. על משטח מקומח מרדדים את הרבע בצק פסטה לדף דק באורך 45 סנטימטרים וברוחב 12 סנטימטרים (אפשר גם במכונת פסטה). מניחים בצד, מקומח. עושים אותו דבר עם יתר הרבעים
  4. מניחים שני עלי פסטה על משטח העבודה. מניחים ארבע כפות מהמילוי בארבע גבעות במרכז עלה אחד. מברישים את קצה הפסטה במים ומניחים עליו עלה פסטה שני. לוחצים את עלי הפסטה יחד כדי להדביק אותם. בעזרת חותכן יוצרים 4 עיגולי רביולי. חוזרים על הפעולה עם שני עלי הפסטה השניים (אפשר לעשות את זה עד יום מראש)
  5. להגשה, מרתיחים מים בסיר, זורקים את הרביולי למים ומבשלים 2-3 דקות. מייבשים היטב
  6. ממיסים 25 גרם חמאה במחבת, מוסיפים מיץ מחצי לישון וכף וחצי שמיר קצוץ ומערבבים היטב. מוזגים את הרוטב על הרביולי ומגישים

ספגטי מיטבולס

 

אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי 100% חשק. גם ככה חצי מהארוחות שלנו הן מחוץ לבית, וב-90% מהזמן המקרר שלנו די דומה למקרר של משפחה עם שלושה ילדים, אז מה דחוף עכשיו לבשל, תגידו לי, מה. אבל בכל זאת, כבר כמה ימים שאני רוצה לעשות ספגטי מיט בולס. וכבר קנינו בשר בסופר בוויצמן, ואני שונא להקפיא, והייתי צריך לקום רגע מהמחשב, כי בכל רגע נתון שבו אני יכול לבחור בין להיות במטבח ללכתוב סמינריון, אני בוחר במטבח.

ובכל זאת, אחד הדברים הכי דפוקים בלבשל לשני אנשים, הוא לעשות את זה בלי שאתה לגמרי בעניין. כלומר, ככל הנראה אם יש לך את הכישורים הבסיסיים, זה לא יצא ממש גרוע, אבל בכל זאת. אתה תקרוץ קציצות (יפות דווקא), ואז תתחיל לטגן אותן. ואחרי הנגלה הראשונה, אתה תתעצבן על המחבת הקרמית הטפשית הזאת, שהכל בסוף נדבק אליה, ואת הנגלה השנייה תעשה בתנור. ואז תקלוט שקיצור הדרך שעשית כשבחרת לא לשים את הקציצות על רשת אלא בתוך התבנית, היה ממש טפשי, כי אין לנוזלים לאן ללכת. ואיכשהו אתה תפתור את זה, ותגיע לשלב של הרוטב, ועכשיו אתה כבר לגמרי מוכן לחתוך ולעשות קיצורי  דרך, כי גם ככה, יש לך קציצות שנעשו בשתי צורות שונות, וערימה של כלים לשטוף, ולרגע אתה שוקל להקפיץ את כל הכבודה הזאת ישירות אל פח האשפה. ואז מגיע איזה רגע, שמונחות לפניך ערימה של קציצות מטוגנות ומפורקות וערימה גדולה פי כמה של קציצות אפויות, ככל הנראה סבירות. והרגע הזה, הרגע הזה הוא הרגע שבו אתה מבין שכל העיסוק הזה, כל כולו היה כדי שתיקח חצי פיתה, תתן בה מריחה יפה של מיונז ועוד אחת של חרדל, הכי פשוט שיש במקרר, ותעמיס לתוך את כל המטוגנות המפורקות האלה.

וביס אחד לתוך חצי הפיתה הזאת, עם הקציצות המטוגנות, שקצת שרופות בקצה, עם חתיכה גדולה מדי של בצל שלא נקצץ כמו שצריך, לוקחת אותך ישר לגז הנמוך בבית של ההורים. זה שכשמטגנים בו קציצות, יש כמה שמשאירים עוד כמה דקות במחבת, שאפשר יהיה לאכול אותן מייד. זה שכשמטגנים בו בשר טחון אתה תוקע כף פנימה, ושופך אותה, על מיציה, לתוך חצי פיתה, עם חרדל ומיונז. ועכשיו מה, תתלונן על קארמה של בישולים? זין.

מתכון, שנראה טעים לאללה, אתם מוזמנים לנסות ב Backedbree.com

אמן נהיה שם: פלפלים ממולאים בקפרזה

יושבת הבית גאה ונרגשת להכריז על קטגוריה חדשה כאן בבלוג: "אמן נהיה שם". בקטגוריה זו יופיעו מתכונים של מסעדות מפורסמות, שאנחנו מקווים מאד להגיע אליהן. בינתיים, עד שנגיע, אנחנו כנראה נבשל את המתכונים שהן מציעות לציבור הרחב. הרעיון, אני מודה, גנוב מסדרת מתכונים שפורסמו ב-iVillage, רק שאצלנו הוא יהיה מותאם לרכיבים שאפשר להשיג בישראל גם מבלי למכור כליה. והמסעדה הראשונה היא petersham nurseries הלונדונית, שזכתה בכוכב מישלן לאחרונה, למרות שיש לה שפית ולא שף. השפית סקיי גינגל נודעת בשימוש שלה בחומרי גלם עונתיים, ולפי התמונות, המסעדה שלה נמצאת בלב גן פורח. המתכון והתמונה מ-iVillage.

הלאה האורז.

רכיבים לארבע מנות

  • 8 עגבניות בשלות
  • מלח ים ופלפל שחור טחון טרי
  • 4 פלפלים אדומים
  • 12 עלי בזיליקום
  • 4 שיני שום, קלופות ופרוסות דק
  • 6 אנשובי בשמן, קצוצים
  • 2 כדורי מוצרלה בופאלו
  • 2 כפות שמן זית
  • 12 זיתים שחורים
  • 100 גרם בצל אדום, קלוי

אופן ההכנה

  1. חותכים צלב בחלק התחתון של העגבניות ומניחים במים רותחים. מקלפים את העגבניות ומצננים
  2. מחממים תנור ל-180 מעלות. חוצים את הפלפלים לאורך ומסירים את הזרעים ואת החלקים הלבנים. מניחים את הפלפלים כשפיהם פעור בתנית אפייה שתתמוך בהם בנוחות
  3. חוצים את העגבניות ומפלטים אותן, ואז קוצצים גס את בשר העגבניות ואת עלי הבזיליקום
  4. ממלאים את חצאי הפלפלים בעגבניות, שום, בזיליקום ואנשובי. מטפטפים מלמעלה שמן זית ומתבלים היטב בפלפל שחור (בלי מלח, כי אולי מליחות האנשובי תספיק). אופים בתנור עד שהפלפלים רכים ומשחירים מעט בקצוות, כ-25-30 דקות
  5. בודקים תיבול ומניחים לפלפלים להצטנן לטמפרטורת החדר
  6. מסדרים את הפלפלים בצלחת גדולה משותפת או בצלחות אישיות. קורעים מעל פיסות מוצרלה, זיתים ובצל אדום קלוי. אפשר גם לשים מלמעלה קצת שמן בזיליקום

ריזוטו פטריות ותרד

בשבוע שעבר קצת הרסתי איזה ערב, שהרס קצת את הלילה, שהרס קצת את היום. אבל מכל ההריסות האלה יצא בסוף טוב. ויצא מתכון פשוט פשוט לריזוטו, שכולו נחמה ורוחות של אביב. מתכון ותמונה דרך BBCGoodFood, החביבים עלי.

בכל זאת, חג האביב

חומרים (2 מנות)

  • 1 כפית שמן זית
  • 25 גרם חמאה
  • 1 בצל, קצוץ
  • 140 גרם פטריות, קצוצות
  • 1 שן שום גדולה, כתושה
  • 140 גרם אורז ארבוריו
  • 150 מילילטר יין לבן יבש
  • 5 עגבניות מיובשות
  • חצי ליטר ציר ירקות / עוף חם (או מים חמים)
  • 2 כפיות פטרוזיליה, קצוצה
  • 25 גרם גבינת פרמזן, מגוררת
  • 100 גרם עלי תרד, קצוצים

אופן ההכנה

  1. מחממים את שמן הזית והחמאה בסיר רחב. מוסיפים את הבצל הקצוץ ומאדים בעדינות עד שמתרכך, כ-5 דקות. מוסיפים את הפטריות והשום, ומטגנים בעדינות כ-3 דקות נוספות.
  2. מוסיפים פנימה את האורז, ומערבבים עם הבצל והפטריות. מוסיפים יין ומבשלים על אש בינונית כ-3 דקות, עד שהיין מתאדה.
  3. מנמיכים את האש, מוסיפים את העגבניות וחצי כוס (125 מיליליטר) ציר. מבשלים 5 דקות, עד שהנוזלים מתאדים. מוסיפים חצי כוס נוספת מהציר וממשיכים לערבב, ממשיכים להוסיף את הציר ולערבב, עד שהאורז מתרכך.
  4. מוסיפים את הפטרוזיליה וחצי מכמות הפרמזן, ומתבלים במלח ופלפל. מוסיפים את התרד. סוגרים את הסיר לעוד 3-5 דקות. מגישים מייד.