תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

הבעיה שלי במטבח היא שאני לא ממש טובה שלהכין אוכל שאוכלים. אני טובה בלהכין עוגיות. ועוגות. וממרח מיוחד שלפעמים משתמשים בו. ושילוב חדשני בין דלורית לתפוח עץ. אבל בתכל'ס לא יוצא מזה אוכל. כשפותחים את המקרר, אין מה לאכול. רק מדי פעם מתפלק איזה מתכון שהוא מספיק טוב ומשביע כדי להיכנס לספר המתכונים האמיתי שלנו.

מזל שיש את יושב הבית, שיודע להיכנס למטבח לשעתיים ולהכין אוכל שמספיק איכשהו לכל השבוע. בתמורה, אני ממש טובה בכביסה.

והפעם, ניגשים לפתרון התעלומה מה אפשר לעזאזל לעשות עם תחתיות ארטישוק, שתמיד נראות מעולה, בלי לדחוף לתוכן בשר מפורר. והתשובה: כמובן שתרד.

המתכון והתמונה של "מי שגדלה ברחוב הצרפתי"
להמשיך לקרוא תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

קיש קישואים יווני

ביום שישי עשינו ארוחה יוונית כהלכתה עם ספאנקופיטה ועם מוסקה בשרית וצמחונית ועליה תועפות בשמל איכותי במיוחד, על פי מתכון של חבר שלי הדיי עפאים. סתם, הוא לא באמת חבר שלי. אבל לגמרי הייתי יושבת איתו תחת איזה עץ תאנה, מקשיבה לסיפור חיים שלו, נוגסת איזה דג ולוגמת איזה משקה.

עד שזה יקרה, יש שני מבוגרים פלוס חצי שבאים כל ערב הביתה ואומרים המ! המ! חלקם אוכלים אוכל רגיל, וחלקים צריכים אוכל שאפשר לתפוס בשתי אצבעות קטנטנות, ולא מיומנות ולדחוף בכיוון הכללי של הפרצוף החמדמד, כדי שמשהו מזה ייכנס לפה ו-70 אחוז בערך יגיעו למקומות מוזרים על רצפת המטבח.שאריות בצק הפילאס התאימו בדיוק לקיש קישואים, שזה דבר חמדמד בפני עצמו, ולו רק בגלל השם.

המתכון כמעט לגמרי של החטיפים של סטייסי

. התמונה שלי.

רכיבים

  • בצק פילאס מופשר
  • 4 קישואים מרוסקים וסחטים ממיציהם (אפשר לרסק עם הקליפה)
  • 0.5 כוס של פטה מפוררת
  • 1 כוס של צדר מגוררת
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • כמה בצלים ירוקים, קצוצים
  • 2 ביצים
  • אורגנו מיובש
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל החומרים בקערה ומתבלים באורגנו מיובש, מלח ופלפל לפי הטעם
  2. משמנים תבנית מלבנית או עגולה ומניחים בתוכה את הבצק כך שיישארו שוליים
  3. מוזגים את המילוי על הבצק ומקפלים את השוליים על המילוי
  4. אופים בחום של 180 מעלות כ-40 דקות

חצילים חרוכים בעגבניות

אימא שלי היא אלופת החצילים והשניצלים. המאכל החגיגי ביותר והביתי ביותר בבית שלי הוא פיתה עבה ממאפיית המשפחה המקורית (אילתים, יש להם ריבים מצחיקים), חומוס, שניצל שעד היום לא הבנתי את סוד קסמו, אבל אני יודעת לשחזר את דרך ההכנה שלו במדוייק, והוא ממש טעים, וחצילים קלויים עם עגבניות ונענע. כשהייתי קטנה לא הבנתי את עניין החצילים, וכבר כמה שנים שאני צמחונית למדי, ועל כן היו לי רק פעמים מועטות להתענג על הקסם הזה בעצמי, אבל את אנחות התענוג של היושבים סביבי אני שומעת כבר שנים ארוכות.
אלופת החצילים מכינה שלושה סוגי חצילים שונים וטעימים, אבל כולם מתחילים בטקס הנורא מכל: קליית החצילים על אש פתוחה. לפני כל ארוחה משפחתית יש את הרגע הזה, שאימא שלי, כמו כוהנת הגז, מכינה את עצמה ואת סביבותיה לטרנספורמציה מלאת ההוד שעומדת להתרחש: חציל רגיל עומד להפוך לחציל קלוי על אש גלויה, והכיריים עומדות להפוך לאזור פיגוע. האירוע דורש הכנה נפשית מראש, ריכוז מלא במהלך הטקס וניקוי יסודי לאחריו, מלווה באנחות קלות על קשיי החיים והגורל.
לא פלא, אם כך, שהגעתי לגיל 35 המכובד מבלי שקליתי חצילים על הגז ולו פעם אחת. זה היה התפקיד של יושב הבית, ואני הבטתי בו באימה, מוכנה לרגע שבו הכל יתפקשש, החצילים יוחלפו באצבעות ידיו, אני אצטרך להציל אותו מהאש האוחזת בו, והוא יתאהב בי לשארית חייו.
אבל אתמול זה קרה! יושב הבית לא היה, המתכון קרא לי, ואני הוצאתי שני חצילים מהמקרר, הנחתי אותם על האש הפתוחה וחיכיתי לאסון. החצילים נקלו תחילה בשקט, ואחר כך ברחשים קלים. סובבתי אותם. סובבתי שוב. והנה, היו חצילים קלויים, מושחרים כראוי, הכיריים התלכלכלו קלות – שום דבר שהן לא רגילות לו – ואני הבטתי במעשה ידיי בגאווה כה גדולה, כאילו לפחות פיצחתי את סוד הגרעין החצילי.
משם, הדרך הייתה קצרה לתבשיל הקיצי הטעים הזה, שמתאים להוסיף אותו לאורז כשהוא חם, והבוקר קיבלתי אותו בסנדוויץ' במק"ח ([לחם] בייקרי, מלפפון, קוטג', חצילים) גאוני!. הגדולה שלו היא שאפשר להיפטר קצת מן הטחינה שלאחרונה רודפת כל חציל עד חורמה, ובכל זאת לא להטביע את החציל בתועפות שמן וגבינה.
המתכון ההודי למדי הוא של "לבשל בווסטצ'סטר", עם התאמות קלות למדינה שלנו, והתמונה מהפינה הירוקה בבית שלנו.

רכיבים

  • 2 חצילים בגודל בינוני
  • 3 כפות שמן
  • 0.5 כפית זרעי כמון שלמים
  • 1 בצל אדום קטן, קצוץ דק
  • 3 שיני שום, מרוסקות
  • 1 כפית ג'ינג'ר מרוסק
  • 2 עגבניות, מגוררות
  • 2 פלפלים חריפים, קצוצים
  • 2-3 כפות כוסברה, קצוצה

אופן ההכנה

  1. תחילה קולים את החצילים על אש גלויה, או על פינת הגריל אם יש לכם כזה, עד שקליפת החצילים חרוכה. מניחים בצד להתקרר
  2. מחממים שמן בסיר קטן לדקה. מוסיפים את זרעי הכמון ומטגנים עד שהם מתחילים לרחוש. מוסיפים את הבצל האדום ומאדים עד שהבצל מתרכך ומשחים קלות. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את העגבניות והפלפלים החריפים ומתחילים לבשל כמה דקות, עד שהעגבניות הופכות לרוטב סמיך ויבש למדי
  3. בזמן שהעגבניות מתבשלות, מקלפים את החצילים ומועכים אותם לחתיכות נעימות לאכילה
  4. מוסיפים את תערובת העגבניות לחצילים ומערבבים היטב. מוסיפים כוסברה (לא הייתה לנו) ומערבבים

ביט בורגניון (תבשיל סלק)

לרגל יום הולדתי ה-30 שחל היום, אני עושה את המוטל עלי, ולכן חופר לעצמי בחיי. אחד הדברים שמעסיקים אותי ביותר, בימי חפירה כמו בימי שגרה, הוא עניין התזונה.
פעם מושפע מכתבה כזאת, פעם מאחרת, פעם לא רוצה לשתות יותר חלב, אחר כך לא רוצה לשתות חלב סויה, פעם רוצה לנסות רק מיץ,
פעם ככה ופעם ככה. קיצר, דקצת פוק. אבל יש דבר אחד שחוזר אלי באופן עקבי מהאחרים ולכן אני בטוח בו יותר, והוא עניין הצמחונות. ולגביו, אני חושב שמה שהבנתי הוא כזה:
אני כבר לא אחזור להיות 100% צמחוני. מדי פעם אני אגנוב איזה פרוסת נקניק או איזה חתיכת בשר, ובעל-האש בטיול של העבודה אני מוכן לקנות קצת שקט עם איזה קבב. אבל רוב הזמן, נגיד ב-98% ככה, אני אהיה צמחוני הרבה יותר.

תבשיל הסלק הנהדר הזה הוא תחליף מצויין לתבשיל בשרי, כבד כמעט באותה מידה אבל נטול כל ייסורי מצפון. אנחנו החלפנו את העדשים השחורות בפירה שמנמנן ומלא חמאה. מתכון + תמונה: גארדיאן. הכמות אגב, ענקית.

שם מצחיק יש למנה הזאת

חומרים (4 מנות)

  • 4 כפות שמן זית
  • 1 בצל, קצוץ
  • 4 שיני שום, כתושות
  • 8 סלקים קטנים, מקולפים ומחולקים לרבעים
  • 6 גזרים, חתוכים לחתיכות גדולות
  • 3 עלי דפנה
  • 2 ענפי תימין
  • מלח אטלנטי
  • פלפל שחור גרוס
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 250 מ"ל יין אדום יבש
  • 500 מ"ל ציר ירקות
  • 400 גרם עדשים שחורות (לא שעועית!)
  • מעט מלח
  • 2-3 פטריות פורטבלו, פרוסות
  • 10 פטריות שמפניון קטנות
  • 10 בצלצלים, קלופים
  • 2 כפיות אבקת arrowroot (כמו קורנפלור, אבל טבעי יותר או משהו. אנחנו השתמשנו בקורנפלור), מומסות ב-2 כפות מים
  • כמה עלי תימין

אופן ההכנה

  1. מחממים 2 כפות שמן בסיר בעל תחתית עבה. מאדים את הבצל הקצוץ ואת השום עד שמתרככים.
  2. מוסיפים את הסלקים, הגזר, עלי הדפנה, מלח ופלפל ומאדים כ-5 דקות תוך כדי ערבוב.
  3. מוסיפים את רסק העגבניות, היין וציר הירקות, ומבשלים 20 דקות על אש קטנה. בינתיים, שוטפים את העדשים תחת מים זורמים, מרתיחים ליטר מים,
  4. ומבשלים אותן 15-20 דקות, עד שהן מתרככות. כשהעדשים כמעט רכות, ממליחים מעט ומסננים. מניחים בצד מכוסה.
  5. במחבת גדולה מחממים את 2 כפות השמן הנותרות, וצורבים את הפטריות ואת הבצלצלים עד להזהבה. מתבלים לפי הטעם ומניחים בצד.
  6. טועמים את התבשיל ומתקנים תיבול. מוסיפים את תמיסת ה-arrowroot ומערבבים בעדינות עד שהוא סמיך וצלול. מוסיפים את הפטריות והבצלצלים ומבשלים 10 דקות נוספות.
  7. מוציאים את עלי הדפנה והתימין.
  8. להגשה, מוזגים לקערות מהעדשים, ועליהן יוצקים מהתבשיל.

 

עוף ושעועית ירוקה בחלב קוקוס

המטבח של יושבי הבית הוא אף פעם לא סטטי. כמו יושבי הבית עצמם, האוכל שיש במקרר שלנו ב-2013 לא זהה לאוכל שהיה בו ב-2009. לפעמים אנחנו פחות צמחוניים, ואפשר למצוא בו קצת שיירים לדברים שהיו חיים פעם (אף פעם אין בו עוף שאינו חזה עוף, ואף פעם אין בו סטייקים, יש נורא מעט דברים שאנחנו אוכלים גם כשנאחנו כן אוכלים בשר), ולפעמים אנחנו הופכים קיצוניים יותר עם ההקפדה על האוכל שאנחנו אוכלים, ואין במקרר שלנו אפילו גבינה צהובה! (אני חושבת שהייתי יכולה לחיות כל חיי על לחם או פיתה עם גבינה צהובה לצד סלט ירקות פשוט. כל חיי. אני כל כך אוהבת גבינה צהובה, שכשהייתי קטנה יותר אבל כבר לא קטנה מספיק כדי לגור עם ההורים, אחרי כל ארוחה משפחתית שתמיד כוללת אוכל כבד, הייתי חוזרת הביתה ואוכלת פרוסה עם גבינה צהובה, כדי לחזור לשפיות). עכשיו אנחנו בקטע של הקפדה, בהובלת יושב הבית הבודהא.
ובכל זאת, המתכון הזה נראה לי ממש ממש טעים. כל כך טעים, שאני מוכנה לקנות חזה עוף בשבילו. אבל מה? לא כזה מהשוק או הסופר. הם ממש מגעילים. אורי צ'יזיק מספר על אורגני-טרי, שאפשר להשיג בכל הארץ או משהו, או לפחות בטבע מרקט וניצת הדובדבן. אני מאמינה לאורי. בא לי תאילנד. יש שעועית ירוקה במקרר. המתכון והתמונה של "גורמה מלא תעוזה".

קר או חם

רכיבים

  • 0.5 קילו חזה עוף
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 קילו שעועית ירוקה טרייה
  • 0.5 כף מלח
  • 0.25 כוס שבבי קוקוס לא מסוכרים
  • 1 צ'ילי אדום, קצוץ דק

לרוטב

  • 0.5 כוס קרם קוקוס
  • 2 כפיות ממרח צ'ילי
  • 2 שיני שום, מחוצות
  • 2 כפות מיץ לימון טרי
  • 1 כף רוטב דגים
  • 1 כף סוכר

אופן ההכנה

  1. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן. מוסיפים חצי כף מלח ואת העוף ומרתיחים. מנמיכים את האש לבינונית, מכסים, ומבשלים עד שהעוף מבושל, כ-12 דקות. מוציאים את העוף מסיר, שופכים את המים, וחותכים את העוף לקוביות בגודל חצי סנטימטר
  2. מביאים מים לרתיחה בסיר קטן אחר. מוסיפים חצי כף מלח ואת השעועית הירוקה. מבשלים דקה עד שהשעועית קצת רכה אבל עדיין פריכה. מוציאים מייד ההסיר ומניחים לשעועית להתקרר תחת זרם מים קרים. חותכים את השעועית לפיסות של סנטימטר
  3. במחבת על אש בינונית מקפיצים שבבי קוקוס, מערבבים כל הזמן כדי שלא יידבקו, עד שהם מזהיבים, כדקה שתיים
  4. מערבבים את כל חומרי הרוטב לכדי רוטב מכניסים את העוף והשעועית לקערה גדולה עם הרוטב. מערבבים היטב כדי לכסות. אפשר לפזר מלמעלה בוטנים.
  5. מגישים חם או קר או פחמימה לפי טעמכם

מדברים על אוכל

יושבת הבית ויושב הבית נפרדים לסופשבוע שלם. אחד מהם יהיה ללא תקשורת, ספון בתוך עצמו. השנייה מתכננת כל כך הרבה קריאה שאין לדעת האם מישהו אנושי יכול להספיק כל כך הרבה.

וכל זה בתוך הכאוס ששורר בבית בשבועיים שלפני אירוע של 12 דקות.

ובאירוע הזה, לראשונה באירועים של 12 דקות, הצלחנו למצוא שני אנשים טובים לדבר על אוכל:

1. בסבב הראשון, של 19:00, תדבר עלמה, מדברים בעלמה, על בלוגים של אוכל והחיים שסובבים אותם, בהרצאה שאני כבר קראתי (ואתם לא!) והולכת להיות מעולה.

2. בסבב השני, של 21:30, ידבר אורי מאיר-צ'יזיק, על השנה שבה הוא אכל אוכל מקומי בלבד, בהרצאה שאני כבר קראתי (ואתם לא!) והולכת להיות מעולה.

כרטיסים כאן

 

 

4 שנים!

ארבע שנים!

בחודש מרץ 2009 התחלנו לאסוף מתכונים לתוך המקום הזה. ארבע שנים זה המון מתכונים, המון בישולים, המון למידה והמון אהבה.
אז החלטנו על חגיגה. תחילה: עיצוב חדש לבלוג, שמתאים יותר לשנת 2013. מה אתם חושבים עליו?
ואחר כך: זרם תודעה! יושב ויושבת הבית מספרים על הרגע שבו התחיל הבלוג.

יושב הבית במטבח הבית

יושב הבית:
לפני ארבע שנים הייתי במצב אחר לגמרי. אחרי כמה חודשים במזרח, החלטתי לחזור הביתה באמצע אוגוסט 2008. המשבר הכלכלי הגיע יחד איתי, ויחד עם חודשי הקיץ והחגים בישראל, ביליתי כמה חודשים בלי עבודה, מבולבל וחרד מהפער בין חוסר הדאגות של המזרח לבין המציאות שקיבלה את פניי. יושבת הבית, ביכולת שרק השתכללה מאז, אספה אותי מבין ההריסות שלי עצמי, ושיכנה אותי על הספה בסלון דירתה הקטנה בשינקין. בלילה האחרון שם, עברנו לישון ביחד.

בחודשים שבאו אחר כך, ניסינו ביחד ולחוד, למצוא פרויקטים מעניינים, שגם יכניסו לנו קצת כסף. באותם ימים היה מין באזז כזה באינטרנט הישראלי, שאפשר להרוויח כמה שקלים מאתר תוכן עם פרסומות. הכרתי אז כמה טמבלים שטענו שהם עושים חצי משכורת מגוגל, וביחד החלטנו שננסה גם. הרי אנחנו מבינים באינטרנט, למה שלא נעשה מזה גם קצת כסף. וככה, בזיכרון שלי, התחלנו לבשל בבית. בהתחלה רק תירגמנו מתכונים. כשראינו שכסף זה לא ממש עושה, התחלנו גם לבשל אותם. ולאט לאט, הקמנו לנו גם בית.

יושבת הבית, במטבח הבית

יושבת הבית:
איך התחיל הבלוג הזה? הבלוג הזה התחיל בשבילי משלושה רגעים, שלובים זה בזה כמו צמה.
הרגע הראשון הוא הרגע שבו הוא אמר לי, כמה חודשים אחרי שהתחלנו להיות זוג, והרבה לפני שהיה לו על מה לבסס את האמירה הזאת: את ממש טובה בלקרוא מתכונים, את יודעת? את ישר יודעת מה ייצא מהם בסוף. המחשבה הראשונה שלי הייתה להתנגד, ולומר לו: אבל אין לך על מה לבסס את האמירה הזאת, אתה סתם מאוהב בי באופן כללי. המחשבה השנייה, שמגיעה לעתים כל כך רחוקות והגיחה הפעם כנראה רק מפני שאני הייתי כל-כך מאוהבת בו, הייתה: אולי הוא צודק, אין לדעת.
הרגע השני היה הרגע שבו הוא בישל לי, בדירת השותפים שלו עם המטבח הפינתי, פסטה עם שום טרי ושמנת, וסיפר לי על הפעם ההיא בהודו, שבה הוא נקלע למטבח של אישה זקנה שגידלה שומים בחצר שלה, וביחד עם המטייל הנוסף שהיה איתו, הם בישלו ארוחת ערב לעצמם ולזקנה (או משהו כזה. לא מתחייבת על הפרטים), וקינח באמירה: כן, שום טרי הוא מתוק יותר. וידעתי שאני אולי אולי יודעת לקרוא מתכונים אבל הוא ללא ספק יודע על אוכל יותר ממה שאני אדע אי פעם.
הרגע השלישי היה הרגע שבו ישבנו בחדר שלו בדירת השותפים, שהיה חדר גדול גדול גדול ולבן לבן לבן, עם ארבעה חפצים משמעותיים: ארון, מיטה, שולחן ושורה ארוכה של מדפים עם ספרים, דיסקים ובקבוקי אלכוהול, ומתוך הזיות ההתחלה, אמרנו לעצמנו שפעם אחת אנחנו חייבים לבדוק אם באמת אפשר לעשות כסף מהאינטרנט.
צמה: משהו שאני טובה בו, משהו שהוא טוב בו, אתגר משותף. אחת הצמות, שתדעו לכם.

תבשיל דגים יפהפה

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים.

כל בוקר אדם הולך לעמל יומו. ישנם כאלה שהולכים לשם רק כדי לחזור במהרה למקום שהם אוהבים. יש כאלו, האופטימיים וההזויים יותר, שמנסים למצוא בעמל יומם את האהבה. שנים הייתי מאלו שבאים למקום העבודה, מתפרנסים, מזיזים דברים מימין לשמאל, ויוצאים בתרועה כדי לעשות דברים שהם באמת אוהבים. ועכשיו, עכשיו עמל יומי כרוך בקשר בלתי נפרד לאהבה שלי. למעשה, זו האהבה שלי שהמציאה את עמל יומי. מי יכול היה לשער עד כמה זה מפחיד, לשים את הנפש שלך במקום אחד עם הכסף שלך. מזל שיש את ג'יימי אוליבר שמזכיר לי שתשוקה זה תמיד תבלין טוב (וכדי לספר שדייגים מכינים את התבשיל הזה ממי ים, שהם כבר מלוחים!)
המתכון והתמונה של ג'יימי אוליבר. הדגים של מוסי.

רכיבים לארבע מנות

  • שמן זית
  • 2 בצלים, קלופים וקצוצים גס
  • 4 מקלות סלרי, קצוצים גס
  • 5 שיני שום, קלופות וקצוצות גס
  • 3 עגבניות, קצוצות גס
  • 500 גרם תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לקוביות של 3-4 סנטימטרים
  • 3 עלי דפנה
  • 1 ליטר ציר ירקות
  • מלח ים
  • פלפל שחור
  • 700 גרם פילטים של דגים (איזה שרוצים: לברק, דניס, ברבוניות, הכל הולך)
  • מיץ מלימון אחד
  • צרור קטן של פטרוזיליה, קצוצה גס
  • צרור קטן של שמיר, קצוץ גס
  • שמן זית ולחם דייגים להגשה

אופן ההכנה

  1. מחממים כמות נאה של שמן זית במחבת גדולה על אש בינונית. מוסיפים את הבצלים והסלרי ומבשלים חמש דקות. מוסיפים את השום ומבשלים עוד חמש דקות, תוך ערבוב, עד שהבצלים מתרככים אבל לא משחימים
  2. מוסיפים את העגבניות, תפוחי האדמה ועלי הדפנה ומוזגים את הציר. מתבלים באהבה במלח ופלפל ומביאים לרתיחה. מנמיכים לאש נמוכה ומבשלים 15 דקות
  3. מוסיפים את הדגים ומביאים שוב לרתיחה. מנמיכים שוב את האש ומבשלים עוד 15 דקות, עד שתפוחי האדמה רכים והדגים מבושלים היטב ומתפרקים לחתיכות
  4. מערבבים פנימה מיץ לימון ועשבי תיבול, מזלפים מעל שמן זית וטועמים קצת כדי לוודא שמדובר באיזון הנכון של חומציות, טריות ותיבול. מגישים עם פרוסות של לחם כפרי

פיצה ביאנקה

הפיצה ברחוב אהרונסון, שזה הפיצה ג'וינט שמקימים לעתים יושבי הבית, כבר קנתה לעצמה מעריצים. אמנם לא רבים, שניים בדיוק (אם לא כוללים את יושבי הבית עצמם), ובכל זאת מעריצים. לפני שהגיעו המעריצים, התפתחה השיטה: את הבצק עושה יושבת הבית באופה לחם, כי אין מערבל מזון בבית. את הרוטב מכין יושב הבית, באמצעים סודיים שידועים רק לו. ואת התוספות מפזרת ביד מדוייקת יושבת הבית, שהכי אוהבת לעשות צורות מצחיקות עם התוספות שלה, ולא לפזר אותן כלאחר יד על פני העיגול. מגש פיצה מחורר, החום הכי גבוה שהתנור יכול להשיג, אבן אפייה, והפיצה יוצאת ממש מוצלחת (לא כמו של מסעדה. פיצות לא יוצאות כמו במסעדה, אין מה לעשות).
רק מה הבעיה? אופה הלחם עושה כמות שמספיקה לשתי פיצות, ויושבי הבית עצמם לעולם לא אוכלים שתי פיצות בבת אחת. וכך יש בפריזר שלנו כדורי בצק לרוב שהוכנו מתישהו לארוחת ערב לשנינו, ונשכחו מלב. לא מזמן עלה במוחה של יושבת הבית השם פיצה ביאנקה (לפעמים זה קורה לה, שהיא חושבת על אוכל לפי השם שלו): כלומר פיצה עם רוטב בשמל במקום רוטב עגבניות. מייד אחר כך חשבה: אוטוביאנקי, ונקרעה מצחוק (לפעמים זה קורה לה, להיקרע מצחוק בקול כשהיא לבד בבית). אבל צחוק בצד, יצא מעולה!
המתכון של הבצק מהחוברת שבאה עם אופה הלחם. המתכון של הרוטב מ"אוכל ויין". התמונה מהמטבח שלנו.


בצק לשני מגשי פיצה

  • 1 כוס מים
  • 1 כף חמאה מותכת
  • 2 כפות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 2.75 כוסות קמח רגיל
  • 1 כפית שמרים יבשים

לפיצה ביאנקה אחת

  • 2 כפות חמאה
  • 3 כפות קמח
  • 1.5 כוסות חלב
  • אגוז מוסקט
  • מלח ופלפל שחור
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 שן שום, מחוצה
  • 0.5 קילו פטריות מכל מיני סוגים (שמפיניון, יער, שיטאקי, פורצ'יני), פרוסות
  • כמה עלי טימין
  • 150 גרם גבינה קשה מגוררת

אופן ההכנה

  1. מכינים את הבצק. שמים את כל החומרים בקערה של האופה לחם ומכוונים לתכנית של בצק. אצלנו זה לוקח שעה וחצי. אפשר ללכת לקרוא ספר או משהו
  2. מכינים את התוספות. חותכים את הפטריות לפרוסות דקות, ומטגנים כמה דקות בשמן זית, יחד עם מלח, פלפל שחור וטימין, עד שהפטריות רכות
  3. מכינים את התנור. מחממים תנור ל-250 מעלות.
  4. מכינים את הרוטב. בסיר קטן ממיסים את החמאה על אש בינונית. מערבבים פנימה שלוש כפות של קמח עד שנוצרת משחה. מוזגים בהדרגה את החלב, ומערבבים לתערובת חלקה. מבשלים על אש בינונית תוך ערבוב מתמיד, עד שהרוטב מסמיך, כ-4 דקות. מנמיכים את האש וממשיכים לערבב מדי פעם כ-10 דקות, עד שלא נותר טעם קמחי. מסירים מהאש ומערבבים פנימה כמה כפות של גבינה קשה. מתבלים במלח, פלפל שחור ואגוז מוסקט
  5. מרכיבים. מותחים את הבצק על מגש פיצה. מורחים על הבצק את רוטב הבשמל. מפזרים את הפטריות (איך שבא לכם. לא חייבים בצורות מצחיקות). מעל מפזרים עוד כמה כפות גבינה קשה. מכניסים לתנור ל-10 דקות לערך, עד שמריחים ריח שאי אפשר לעמוד בפניו

מרק פו ויטנאמי צמחוני

יושבי הבית מחפשים בית. הם עוברים ממתווך למתווכת וממתווכת למתווך, מנסים נואשות להסביר את רצונם, ומקבלים בתמורה בתים שאין להבין מי גר בהם ולמה. אחת לזמן מה, הם באים, טרודים, מיואשים קלות, ונחרצים, וזוכים בהפתעה. בית שאפשר היה לדמיין אותם גרים בו. או אז מה רבה היא השמחה בלב, כשאפשר לחלום אותנו מתעוררים בבית שבו יש חלון הגיוני בחדר השינה והמטבח אינו כולל ערמות על ערמות של קערות שאין איפה לשים אותן. שמחה וייאוש, בריאות וחולי, מרק ויטנאמי.
אני יודעת שיש בתל-אביב איזה טרנד פו קצת בלתי נסבל. אבל לבית הזה, אני מרגישה, זה יבוא השבוע בול.
המתכון והתמונה של TheKitchn.

רכיבים לשתי מנות

לציר

  • 1 בצל גדול, קלוף וחצוי
  • ג'ינג'ר, פיסה באורך חמישה סנטימטר, קלופה, וחצויה לאורך
  • מקל קינמון, באורך שישה סנטימטר
  • 1 כוכב אניס
  • 2 ציפורנים
  • 1 כפית זרעי כוסברה
  • 4 כוסות ציר ירקות לא מומלח
  • 2 כפיות רוטב סויה
  • 4 גזרים, קלופים וחתוכים גס

נודלס

  • אטריות אורז רחבות

תוספות

  • טופו או סייטן
  • פטריות
  • ירקות כמו בוק צ'וי, כרוב או ברוקולי

קישוטים

  • חצי בצל, פרוס דק מאד
  • 2 בצלים ירוקים, קצוצים דק
  • 1 פלפל חריף (חלפניו או סרנו), קצוץ
  • 1 לימון, חתוך לרבעים
  • חצי כוס נבטי שעועית
  • קומץ נאה של עשבי תיבול: כוסברה, בזיליקום תאילנדי

אופן ההכנה

  1. מכינים את הציר. חורכים את הבצל והג'ינג'ר על אש פתוחה (מחזיקים עם מלקחיים) או באמצעות ברוילר, עד שהם משחירים קלות, כחמש דקות על כל צד. שוטפים במים
  2. בסיר גדול צולים מקל קינמון, כוכב אניס, ציפורנים וזרעי כוסברה על אש בינונית גבוהה, ומערבבים כל הזמן כדי שלא יישרפו, עד שהתבלינים מעלים ניחוח. מוסיפים ציר ירקות, סויה, גזרים ואת הבצל והג'ינג'ר החרוכים
  3. מביאים את הציר לרתיחה, מנמיכים את האש, ומבשלים על אש קטנה, מכוסה, 30 דקות. מסננים ושומרים עד להגשה
  4. מכינים את האטריות. כשהציר מתבשל, מניחים את האטריות בקערה גדולה ומכסים במים חמים. מניחים ל-20-30 דקות או עד שהאטריות רכות מאד אבל ניתנות ללעיסה. מייבשים (אם האטריות לא מתרככות ככה, מבשלים אותם במים רותחים על האש לכמה דקות)
  5. מכינים את התוספות. חותכים ואופים את הטופו. מאדים קלות את הירקות. התוספות צריכות להישאר ללא תיבול כדי לא להפריע לטעם הציר
  6. מגישים. מחלקים את האטריות בין שתי צלחות. מסדרים את התוספות על הנודלס. מוזגים שתי כוסות של ציר לכל קערה. מגישים את הקישוטים בצד, לטעמו של כל סועד