ארבע שנים!
בחודש מרץ 2009 התחלנו לאסוף מתכונים לתוך המקום הזה. ארבע שנים זה המון מתכונים, המון בישולים, המון למידה והמון אהבה.
אז החלטנו על חגיגה. תחילה: עיצוב חדש לבלוג, שמתאים יותר לשנת 2013. מה אתם חושבים עליו?
ואחר כך: זרם תודעה! יושב ויושבת הבית מספרים על הרגע שבו התחיל הבלוג.
יושב הבית:
לפני ארבע שנים הייתי במצב אחר לגמרי. אחרי כמה חודשים במזרח, החלטתי לחזור הביתה באמצע אוגוסט 2008. המשבר הכלכלי הגיע יחד איתי, ויחד עם חודשי הקיץ והחגים בישראל, ביליתי כמה חודשים בלי עבודה, מבולבל וחרד מהפער בין חוסר הדאגות של המזרח לבין המציאות שקיבלה את פניי. יושבת הבית, ביכולת שרק השתכללה מאז, אספה אותי מבין ההריסות שלי עצמי, ושיכנה אותי על הספה בסלון דירתה הקטנה בשינקין. בלילה האחרון שם, עברנו לישון ביחד.
בחודשים שבאו אחר כך, ניסינו ביחד ולחוד, למצוא פרויקטים מעניינים, שגם יכניסו לנו קצת כסף. באותם ימים היה מין באזז כזה באינטרנט הישראלי, שאפשר להרוויח כמה שקלים מאתר תוכן עם פרסומות. הכרתי אז כמה טמבלים שטענו שהם עושים חצי משכורת מגוגל, וביחד החלטנו שננסה גם. הרי אנחנו מבינים באינטרנט, למה שלא נעשה מזה גם קצת כסף. וככה, בזיכרון שלי, התחלנו לבשל בבית. בהתחלה רק תירגמנו מתכונים. כשראינו שכסף זה לא ממש עושה, התחלנו גם לבשל אותם. ולאט לאט, הקמנו לנו גם בית.
יושבת הבית:
איך התחיל הבלוג הזה? הבלוג הזה התחיל בשבילי משלושה רגעים, שלובים זה בזה כמו צמה.
הרגע הראשון הוא הרגע שבו הוא אמר לי, כמה חודשים אחרי שהתחלנו להיות זוג, והרבה לפני שהיה לו על מה לבסס את האמירה הזאת: את ממש טובה בלקרוא מתכונים, את יודעת? את ישר יודעת מה ייצא מהם בסוף. המחשבה הראשונה שלי הייתה להתנגד, ולומר לו: אבל אין לך על מה לבסס את האמירה הזאת, אתה סתם מאוהב בי באופן כללי. המחשבה השנייה, שמגיעה לעתים כל כך רחוקות והגיחה הפעם כנראה רק מפני שאני הייתי כל-כך מאוהבת בו, הייתה: אולי הוא צודק, אין לדעת.
הרגע השני היה הרגע שבו הוא בישל לי, בדירת השותפים שלו עם המטבח הפינתי, פסטה עם שום טרי ושמנת, וסיפר לי על הפעם ההיא בהודו, שבה הוא נקלע למטבח של אישה זקנה שגידלה שומים בחצר שלה, וביחד עם המטייל הנוסף שהיה איתו, הם בישלו ארוחת ערב לעצמם ולזקנה (או משהו כזה. לא מתחייבת על הפרטים), וקינח באמירה: כן, שום טרי הוא מתוק יותר. וידעתי שאני אולי אולי יודעת לקרוא מתכונים אבל הוא ללא ספק יודע על אוכל יותר ממה שאני אדע אי פעם.
הרגע השלישי היה הרגע שבו ישבנו בחדר שלו בדירת השותפים, שהיה חדר גדול גדול גדול ולבן לבן לבן, עם ארבעה חפצים משמעותיים: ארון, מיטה, שולחן ושורה ארוכה של מדפים עם ספרים, דיסקים ובקבוקי אלכוהול, ומתוך הזיות ההתחלה, אמרנו לעצמנו שפעם אחת אנחנו חייבים לבדוק אם באמת אפשר לעשות כסף מהאינטרנט.
צמה: משהו שאני טובה בו, משהו שהוא טוב בו, אתגר משותף. אחת הצמות, שתדעו לכם.
