ריבת אשכוליות

פייי, איזו הזנחה שיש פה. קורי עכביש מימין, פירורים על השולחן, ואפשר כמעט להריח את שאריות הכוסברה. ככה זה כשאחד מיושבי הבית טרוד בעבודה כל היום (כשהוא נמצא שם) וכל הליל (כשהוא לא) ויושבת הבית השנייה טרודה בלהיות סוציאליסטית מבולבלת ולנוע בין בלוג אחד לבלוג שני לערבי הרצאות ללהיות סופרת (מה אתם יודעים, בערך שמונים אחוז מהספר הבא כבר כתובים, מי היה מאמין).
כדי לחזור לעניינים, שני דברים: הראשון, בלוג מקסים מקסים מקסים שנקרא Food in Jars, שכשמו כן הוא, עוסק באוכל בצנצנות. בבית שאני באה ממנו לא כבשו כלום, ועל כן כל פעם שיושב הבית מעקר צנצנת, מכניס לתוכה ירקות וחומרי שימור, ופותח אותה כמה זמן אחרי כדי לגלות לימונים כבושים מושלמים או מלפפונים או כרוב או סלק או מה שזה לא יהיה, או בכל פעם שהוא פותח את מעבד המזון והריח של קרם הפלפלים שלו מתפשט בחדר, אני מעריצה אותו קצת יותר. הבלוג הזה נולד בדיוק מאותה הערצת צנצנות, אני חושבת.
הדבר השני הוא מתכון. בדיוק נגמר החורף, וזה זמן מעולה לקנות אשכוליות בזול ולזכור את הטעם המריר שלהם גם בקיץ. המתכון מכוון ליצירת ליטר ריבה. זה קצת הרבה בשבילנו, אז אנחנו הולכים לעשות חצי. המתכון והתמונה של "אוכל בצנצנות".

איזה כתום מעולה

רכיבים

  • 8 אשכוליות אדומות גדולות (בערך שני קילו)
  • 2.5 כוסות סוכר לבן

אופן ההכנה

  1. מתחילים בחשיפת האשכולית. חותכים את הקצה העליון והתחתון, ואז מקלפים מהקוטב הצפוני ועד לדרומי. כאשר האשכולית חשופה, מוציאים את בשר האשכולית מהקרום
  2. אוספים את בשר האשכולית והמיץ שלה בקערה גדולה. אפשר גם לאסוף את הגרעינים ולשים אותם בחיתול גבינה, לשימוש בבישול הריבה, משום שהפקטין בגרעינים מסייע בהקרשה. אנחנו כנראה לא נעשה את זה
  3. מעבירים את האשכוליות לסיר גדול ומוסיפים את הסוכר ואת גרעיני האשכולית בחיתול (אם משתמשים). מערבבים עד שהסוכר מתחיל להיעלם.
  4. מגבירים את האש לגבוהה ומביאים לרתיחה. מבשלים בטמפרטורת בעבוע, תוך ערבוב מתמיד, עד שהריבה עוברת את מבחן הצלחת (מכניסים צלחת למקפיא כשמתחילים לבשל. ברגע הנכון מוציאים, מניחים עליה כיפה של ריבה, ואם היא מתקרשת והופכת לא-נוזלית, היא מוכנה)
  5. מוזגים את הריבה לצנצנות וסוגרים אותן. מחזירים את הצנצנות לאמבטיה של מים רותחים לעשר דקות
  6. מוציאים את הצנצנות ומניחים להן להתקרר על מגבת מטבח

בייבי ארטישוקים צלויים

השבוע קנינו אוטו. הכל התחיל עם המעבר של העבודה שלי מרמת גן ללוד. רבע שעה נסיעה בטוסטוס, פעם היא מקדימה פעם אני, רבע שעה של התעוררות משותפת בדרכים הפכה לפני חודש וחצי לשעה ורבע (לכל כיוון) של היטלטלות בדרכים, באוטובוס או ברכבת אל לוד. עשרים קילומטר בסך הכל שהתחבורה הציבורית הגרועה בארץ הפכה אותם למסע מפרך ומעצבן. לא עזרו הספרים שלקחתי, לא המגזינים שדחפתי לתיק, לא האפליקציות שהורדתי, הדרך נשארה ארוכה. אז הסתכלנו על הדברים והבנו שבישראל 2012, כנראה שהדרך לשרוד היא לקנות אוטו. וכמה שזה מרגיז, החלטנו להסתכל על הירונות ולראות באוטו גם הבטחה מסוימת לחופש ולקלות שלא היתה לנו עד עכשיו.

מנת הארטישוקים הזאת מגיעה אחרי פוסט ארוך שנוגע בנסיעה כמקום טוב לחשוב בו, בדרך שאנחנו אוצרים את הרעיונות האלה ובחייו שלה האדם העירוני שנדרש להסתובב עם אוטו. שזה כבר מנחם, לראות שזה לא רק אנחנו. וגם ארטישוק, הוא אחד האהובים עלי לאחרונה. מתכון + תמונה: turnable kitchen

g

בייבי ארטישוקים צלויים עם מנטה ולימון (2-4 מנות ראשונות)

המצרכים

  • 12 בייבי ארטישוקים, קיומי עלים וחצויים לאורך
  • גרידה מחצי לימון
  • 3-4 פילטים של אנשובי
  • מלח ופלפל
  • כף של עלי מנטה / נענע קצוצים, ועוד קצת לקישוט
  • שמן זית
  • מיץ מחצי לימון

אופן ההכנה

  1. מנקים את הארטישוקים ומניחים בקערה עם מים קרים ומיץ לימון. כשמסיימים לטפל בכולם, שופכים את המים ומערבבים את הארטישוקים עם גרידת הלימון, המנטה הקצוצה, מלח, פלפל ורבע כוס דמן זית.
  2. מחממים 3 כפות שמן זית במחבת ברזל גדולה ומוסיפים את האנשובי. מערבבים עד שהאנשובי נמס לתוך השמן. מוסיפים את הארטישוקים, צידם החתוך כלפי מטה.
  3. מנמיכים לאש בינונית ולא מזיזים את הארטישוקים כחמש דקות. הופכים אחד כדי לראות אם הוא נעשה קצת חום (אבל לא שחור). אם כן, הופכים את הארטישוקים על גבם לעוד 4-5 דקות. אם לא, משאירים  עוד רגע. מבשלים עד שהארטישוקים זהובים בשני הצדדים ומזלג שנתקע בהם נכנס בקלות.
  4. מפזרים עוד קצת מעלי המנטה ומגישים.

ביקורת: קיטשן מרקט

בחיים של יושבי הבית יש שלושה סוגים של אכילה במסעדות. יש את הסוג ההכרחי – אנחנו רעבים ואין אוכל בבית, אין לנו חשק להכין ואנחנו לא רוצים להסתפק בסנדוויץ; יש את הסוג הרומנטי – כזה שמקבלים עליו זימון בקלנדר לפני, אחרי שמישהו מאיתנו השקיע מחשבה רבה בבחירת המסעדה והתזמון, ומתלבשים יפה, ומזמינים בו יין; והרנדומלי – לעתים קורה המקרה והרעב מגיע בדיוק ברגע בו רגליך ניצבות אל מול מסעדה שרצית לאכול בה. אם אתה לא נכנס, אתה אחושילינג פראייר.
הכניסה שלנו לקיטשן מרקט הייתה לחלוטין מהסוג השלישי. היה יום שבת, הגענו בטעות לנמל תל-אביב במקום להגיע לנמל יפו, ואחרי שיחה ארוכה ופוקחת עיניים (יושב הבית הוא סוג של גאון בפתרון הגדרות מתוסבכות, שתדעו לכם), הגיע הזמן שלנו לטעום משהו חדש. זה באמת מצב רוח מושלם בשביל מסעדה, כשהסועדים שלה טובי לב ורעבים במידה. קיטשן מרקט לא אכזבה.

 

בצלים ענוגים

המנה המושלמת – בצלים ממולאים קבב דג ים
שלושה בצלים יפים מאד למראה הגיעו. בתוך כל אחד מהם היה קבב דג ים, בתיבול כוסברה ועוד דבר תאילנדי שלא הצלחתי לזהות. הבצל היה רך רך והקבב היה בדיוק בגודל הנכון, כך שכל פעם שחתכת לעצמך ביס מהדג, קיבלת בדיוק את ליווי הבצל הראוי. בלי להסתבך עם הסכין ובלי כלום. ליד כל זה היה קרם ארטישוק ירושלמי ותרד ירוק ירוק ומסביבו עיגול דקדק של תמרינדי עם קינמון. ביחד היו לך בפה מלא טעמים, עם מלא מרקמים, והכל מהונדס לביס מושלם; מענג ומפתיע ואלגנטי.
המחיר: 43 שקלים

המנה הטעימה: עגבניות מוצרלה
עגבניות תמר, עגבניות שרי צהובות, עגבניות שרי מנומרות, צנוניות, בצל סגול, מוצרלה טרייה טרייה ומסביב לצלחת לבנה עם נענע מיובשת לניגוב. שום דבר שלא ראיתם בכל מסעדת שוק הסמוכה למקום מגוריכם. אבל העגבניות היו טריות טריות, המוצרלה טעימה, הלחם טרי והלבנה בדיוק במידה. התמחור, כרגיל במסעדות מהז'אנר המאוס הזה, מופרך
המחיר: 48 שקלים

המנה למבוגרים: טרטר טונה אדומה
מלבן יפהפה של טרטר טונה אדומה עם ביצי דג וביצי שליו. וואלה, זה בטח היה טעים, כי יושב הבית הכי נהנה. עליי זה גדול באיזה שתי מידות.
המחיר: 46 שקלים

המנה הכי מיותרת: The wall
עוד מלבן. הפעם לקינוח. עוגת ספוג שוקולדית הכי סתמית ועליה קרם קרמל ושוקולד לבן, שמעליה קצת זהב לאכילה ומשני צדדיה דפי שוקולד בדוגמאות שונות. המנה הכי לא טעימה בכל הארוחה, ואפילו לא היה לה שום תירוץ. זה היה כאילו יפה, אבל רק אם האסטתיקה שלך היא של פאר אולמות חתונות.
המחיר: חינם (ככה זה כשהמלצרית שופכת עליך בטעות קצת שמן זית)