אנחנו בפריז!!!!!!!

ייתכן שאנחנו אוכלים עכשיו לחם עשוי מחמצת, קמח, מים ומלח ים ממערב צרפת
ייתכן שאנחנו מעדיפים דווקא לחם איכות, תפוחי אדמה, האם, ביצה, עגבניה ומלפפון חמוץ (יושב הבית ימות על התמונה הזאת)
או אולי פטריות שנטרל באפרסק במסעדה של מלון ארבע העונות, ככה בין כל הזקנים שחנוטים בחליפות והנשים שלהם שיושבות זקופות
אולי קצת פירות ים, בכל זאת
או אולי נתפרע לגמרי ונלך על ריזוטו טראפל עם ביצה קשה קריספית (יואו, זה נראה טעים!)
איזה כיף יהיה לנו!

מרק טורטיות

יושבי הבית הפכו בשבוע שבועיים האחרונים לכל כך יושבי בית, שבכל פעם שנערכת התייעצות חשאית כדי לבדוק האם הגיע הזמן לצאת החוצה, עולה מייד קריאה ברורה ונרגשת להשארת יושבי הבית בביתם. אין לדעת אם זה החורף, האירועים המרגשים שהסתיימו (יושב הבית יספר עליהם), האירועים המרגשים שעוד צפויים (פריז!!!!!!) או תאוות הקריאה בבית שעולה על גדותיו מרוב דברי דפוס, אבל העובדה נותרת כשהייתה: יושבי הבית הפכו לעוד יותר יושבי בית. על כן, ללא הרף הם מבשלים אוכל של הבית שלהם. והפעם, הבית שלהם במקסיקו סיטי. זה מתכון לא צמחוני, כך שהסיכוי שבאמת יכינו אותו לא הכי הכי גדול, אבל איזה טעים זה נראה! המתכון והתמונה של "ניו-יורק טיימס".

אוהבת טורטיות

רכיבים ל-4-6 מנות

  • קילו שוקיים עוף
  • 1 בצל בינוני, חתוך לרבעים, עם הקליפה
  • 1 ראש שום, חצוי, עם הקליפה
  • 0.25 כוס שמן צמחי
  • 6 טורטיות תירס
  • מלח
  • 2 כפות צ'יפוטלה באדובו
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה, קצוצה
  • 2 אבוקדו, מגולענים, קלופים וחתוכים לקוביות
  • 120 גרם מוצרלה, מגוררת או חתוכה לקוביות
  • לימון פרוס, להגשה

אופן ההכנה

  1. מניחים את העוף, שלושה מארבעת רבעי הבצל והשום בסיר גדול. ממלאים מים עד כדי כיסוי (כ-10 כוסות) ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהנוזלים יבעבעו בעדינות. מבשלים, ומקפים את הקצף מדי פעם, עד שהעוף רך מאד, כ-45 דקות עד שעה
  2. בינתיים, מחממים את השמן הצמחי במחבת גדולה על אש בינונית. כאשר השמן חם, מטגנים שתיים מהטורטיות, והופכים פעם אחת, עד שהם קריספיות וזהובות, כ-2-3 דקות לטורטיה. מייבשים במגבת נייר. חותכים את ארבע הטורטיות הנותרות לרצועות, מוסיפים אותן למחבת, מערבבים עדי להפריד ביניהן ומטגנים עד שהם קריספיות וזהובות, עוד שתיים שלוש דקות. מייבשים במגבת נייר ומתבלים במלח בעודן חמות
  3. כאשר העוף רך, מעבירים אותו לצלחת או לקרש חיתוך בעזרת מקלחיים או כף מחוררת (או מעבירים אותו למקרר או למקפיא כדי שהוא יתקרר מהר יותר). כאשר אפשר לגעת בו, קורעים את הבשר באצבעות, וזורקים את העצמות והעור
  4. בזמן שהעוף מתקרר, מסננים את הציר וזורקים את הירקות. מקלפים את הרבע האחרון של הבצל ומניחים במעבד מזון עם צ'יפוטלה, רבע כוס כוסברה וקמצוץ מלח. מפוררים את שתי הטורטיות השלמות המטוגנות ומוסיפים מספיק ציר כדי למלא קצת יותר מחצי מעבד מזון. מעבדים עד שהתערובת חלקה ככל האפשר
  5. מחזירים את המשחה ואת הציר הנותר לסיר ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש כך שהתערובת מבעבעת קלות ומבשלים עוד חמש דקות. מוסיפים את העוף, טועמים ומוסיפים מלח במידת הצורך. מחלקים את האבוקדו, הגבינה והכוסברה בין ארבע עד שש קערות. מוזגים את המרק לקערות ומקשטים ברצועות טורטיה. מגישים מיד עם פרוסות לימון

בצלים ממולאים פטריות ואנשובי

כבר הרבה זמן שיושב הבית מבקש שאכין לו בצלים ממולאים, ואני דוחה אותו בבטח בטח. כי מה לי ולבצלים ממולאים? זה תמיד נראה לי כמו הדבר הכי קשה בעולם, ובעצם איך בכלל ממלאים בצל. ובכן, יום אחד פתחתי את הספר "אהרוני פותח שולחן" והיה שם מתכון ממש מגרה שנתן תשובה פשוטה: מבשלים את הבצל ואז הכל קורה מעצמו. וזה היה נכון. דעו לכם כי לבצל המבושל בקליפתו ואז מפורק ממרכזו יש את המרקם הנעים בעולם, שמזכיר חלקלקות של ספגטי עם יכולת התפרקות של רובוטריק. זה מקסים מקסים. המתכון כאמור של אהרוני, שאותו אני מחבבת מאד. התמונה שלי.

רכיבים ל-6 מנות

לבצלים

  • 6 בצלים גדולים ויפים בקליפתם
  • 30 גרם חמאה, חתוכה לקוביות
  • 0.75 כוס מים

למילוי

  • 6 נתחי פילה אנשובי
  • 6 כפות שמן זית
  • 3 שיני שום, קצוצות
  • 2 גבעולי טימין
  • 250 גרם פטריות שמפיניון, קצוצות דק
  • מלח ופלפל שחור
  • 0.5 כוס פטרוזיליה, קצוצה
  • 6 כפות פירורי לחם
  • 3 כפות פרמזן, מגוררת דק

אופן ההכנה

  1. מרתיחים מי מלח בסיר גדול. מבשלים את הבצלים השלמים כ-30 דקות (יותר כמו 45 דקות) עד שהם מתרככים לגמרי. מסננים ומצננים
  2. קולפים את הבצלים בזהירות, חוצים לרוחב, ומרוקנים את המחצית הפנימית מכל בצל. קוצצים את הגדלים שהוצאו מהבצל. מחממנים תנור ל-200 מעלות
  3. משרים את האנשובי במים קרים כ-10 דקות, כדי להפחית את מליחותו. מסננים וקוצצים גס
  4. מחממים במחבת שמן זית, ומטגנים את הבצל הקצוץ שהוצא מן הבצל המלא ואת השום, עד שהם מזהיבים מעט. מוסיפים טימין, פטריות, אנשובי, מלח ופלפל. מסירים מהאש ומוסיפים פטרוזיליה, פירורי לחם וגבינה. מערבבים ואפשר להוסיף עוד קצת שמן זית (אני לא הוספתי)
  5. ממלאים את חצאי הבצלים בתערובת, כך שיהיו גבעות של מילוי בכל חצי
  6. מניחים את הבצלים הממולאים בכלי חסין חום, ושמים על כל בצל קוביית חמאה. יוצקים שלושת רבע כוס מים תחתית הכלי ואופים כ-20 דקות עד שפני המילוי משחימים קלות

הספר של יושבת הבית!

 

כן, יושבת הבית שקדה על ספר ארבע שנים מחייה. כתבה. מחקה. חיברה. הפרידה. 60 אלף מילה.

ככה הוא נראה, החתיך. והוא כבר בחנויות:

ספר פלוס שולחן סלון

ובאתר של חרגול אפשר לקרוא על מה הספר וגם את הפרק הראשון

חטיפי אנרגיה – תמרים שוקולד

כל בוקר יושבי הבית לוקחים איתם לעבודה את ארוחת הבוקר שלהם. לאחרונה יושב הבית התחיל להכין סנדוויץ גאוני ממש: שתי פרוסות לחם קלויות, גבינה לבנה, ארוגולה, עגבניות ויותר מדי מלח גס. ככה יש גם לחם קלוי שמתפצח, המלח הגס מתפצח מעליו, והעגבניות מוסיפות נוזליות וחמיצות, שהולכת עם הגבינה. והארוגולה, ובכן, אין לה ממש טעם, בינינו, רק לווית חן של רעננות. כבר שבועיים הוא מכין לי את הסנדוויץ הזה בוקר בוקר. אני חושבת שבקרוב יהיה צורך בחלופות, והדבר הזה עם תמרים ושוקולד נשמע מושלם! החטיף מאוחסן במקפיא, ארוז בנייר אפייה כאילו היה בנו האובד של אייל שני, וזמין לאכילה עשר דקות אחרי שמוציאים אותו משם. נסיעה לפ"ת אורכת כעשרים וחמש דקות, ובסופה הוא יהיה סופר מוכן לנגיסת הבוקר החפוזה שלי, אחרי חירוף הנפש בכבישים. המתכון והתמונה של "חוק חמש השניות".

רק בריאות וזה

רכיבים ל-16-20 חטיפי אנרגיה

  • 570 גרם ממרח תמרים
  • 2 כוסות שקדים שלמים
  • 0.25 כוס אבקת קקאו
  • 5 כפות שומשום
  • קורט מלח

אופן ההכנה

  1. מרפדים תבנית מרובעת  22 סנטימטרים בנייר אפיה, כך שהוא נתלה משני צידיה
  2. מכניסים את כל הרכיבים למעבד מזון עם להב מתכת (היחיד שיש לנו). מעבדים בעשרה פולסים של שניה אחת. ואז מפעילים את המעבד ונותנים לו לעשות את שלו כמה דקות. מדי פעם עוצרים אותו כדי לגרד שאריות משולי הקערה. בסופו של דבר, התערובת תידבק לגוש אחד גדול
  3. מעבירים את התערובת לתבנית בעזרת אצבעות רטובות, ומועכים אותה לכדי שכבה אחידה. בעזרת שולי נייר האפייה מכסים את התערובת ומכניסים למקפיא לכמה שעות או לכל הלילה, עד שהיא קשה מספיק לחיתוך. מעבירים לקרש חיתוך, מקלפים את הנייר, וחותכים למלבנים. מקפיאים כשכל חטיף עטוף בנפרד