ריבועי מייפל פקאן

יושבי הבית נוסעים למצפה רמון. למה? ראשית, כי הם יכולים. שנית, כי ליושבת הבית יש פינה חמה בלב למצפה רמון עוד מימי ישיבתה בדרום, שבהם מצפה רמון נראתה לה כמו הנוף הבראשיתי האמיתי, שלו רק הייתה יכולה להתחבר אליו, הייתה יכולה למצוא מרגוע לנפשה. שלישית, כי ככה אנחנו נוכל להירקב בנחת! אין כמו להירקב בנחת לעתים, לפלות כנים זה לזה, מטאפוריות מטאפוריות, ולהיזכר בקצב חיים אחר. אכין לנו משהו מתוק לדרך. המתכון והתמונה של "עוגת הפאונד של עזרא".

השאלה כעת היא רק האם אכין תבנית שלמה או חצי תבנית

רכיבים ל-25 ריבועים
בסיס

  • 1.25 כוסות (200 גרם) קמח
  • 0.3 כוס (75 גרם) סוכר חום בהיר
  • 0.25 כפית מלח
  • 0.5 כוס (125 גרם) חמאה קרה, חתוכה לקוביות של סנטימטר וחצי

מילוי

  • 6 כפות (90 גרם) חמאה
  • 0.3 כוס (105 גרם) סירופ מייפל
  • 0.66 כוס (155 גרם) סוכר חום בהיר
  • 0.3 כוס שמנת מתוקה
  • 2 כוסות (250 גרם) פקאנים קצוצים גס

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית 22 סנטימטרים מרובעת בנייר אלומיניום, ומותירים את קצוות האלומיניום להשתלשל מעבר לתבנית. משמנים את האלומיניום
  2. במעבד מזון או ביד מערבבים את הקמח, סוכר חום ומלח. מוסיפים את החמאה ומעבדים בפולסים עד שנוצרים פירורים בגודל אפונה. לוחצים את הפירורים לתחתית התבנית ואופים עד שהקצוות משחימים קלות והחלק העליון יציב, כ-12-17 דקות
  3. מחממים חמאה, מייפל וסוכר חום בסיר קטן על אש בינונית. מערבבים עד שהחמאה והסוכר נמסים. מביאים לרתיחה ומרתיחים דקה אחת. מסירים מהאש ומייד מוסיפים את השמנת. מוסיפים גם את הפקאנים. מוזגים את המילוי החם על הבסיס האפוי, ומורחים אותו עד הקצוות בעזרת כף עץ
  4. אופים עד שמכה קלה בכנף התבנית מותירה את המילוי יציב, כ-22-25 דקות. מעבירים את התבנית לרשת לצינון לשעה וחצי
  5. בעזרת קצוות נייר האלומיניום מרימים את העוגה מהתבנית. מעבירים סכין סביב העוגה כדי לשחרר אותה מנייר האלומיניום. חותכים את העוגה ל-25 ריבועים בעזרת סכין חדה ומאחסנים בכלי אטום לאוויר בטמפרטורת החדר עד שלושה ימים

 

על ארוחת הבוקר

ארוחת הבוקר שלי. בדרך כלל היא סתם סנדביץ מול המחשב בעבודה, בדקות שבהן נגזר עלי להעיר את אחרוני התאים הישנים ולעבור לסוג של הכרה. בערך פעם בשבוע, תאי המוח האלה מבקרים בתחתית או ברוטשילד12 לפני שהם פוגשים את המחשב, ואז יש להם עוד כמה דקות של איטיות בוקר מופלאה.
את הסנדביצ'ים של מול המחשב, אני בדרך כלל מכין בבית. זאת עוד דרך להרוויח כמה דקות, שאת חלקן את מקדיש למחשבה מה ישמח אותה (מכין גם לה, ברור), או להכנת נאומים חוצבי להבות, אותם אנאם בפגישות היום, אשכנע את העולם בגאונותי, ואפזר בנונשלאנט רעיונות מבריקים לכל עבר.
אבל לא באנו לדבר כאן עלי. בסך הכל, כל הסיפור הזה הוא הקדמה לפיד האינסטאגרם של mojakou, בחור יפני שגר בטוקיו, ומצלם בכל בוקר את ארוחת הבוקר שלו. הארוחות עצמן, סטנדרטיות. התמונות, לעומתן, משתהות עוד רגע, איטיות, כאילו אפשר לראות בהן את הצלם עומד מעל האייפון ומתכנן את נאומי היום.
בוקר טוב.
פה יש זמן להכין נאום ארוך

 

קלאסה

אמן נהיה שם: סלט בלתזר

מאז שנרשמנו לשירות להחלפת דירות, קצב החלומות שלנו עלה פלאים. יום אחד, שבו יושבת הבית שולחת מייל לבחור מטוקיו ומבקשת החלפת דירה, כבר מאפשר לנו לחלום על שיטוט בנבכי העיר המסתורית הזאת, בין בחורות בלבוש הלו קיטי לבחורים שגברת מבוגרת תולשת להם שערות לבנות מהפדחת. יום אחר שבו מייל מגיע ממנהטן שבו מבקשים אנשים נחמדים להחליף איתנו דירות, כבר שולח אותנו לצד הדרום מזרחי של העיר, לשיטוט בין הול פוד מרקט לבין חנות בגדים יד שנייה שבה ביקרנו בפעם הקודמת, והיו בה רק חליפות של איש שמן אחד, לבין חזיתות בנייני אבן חומה, מוניות צהובות וסנטרל פארק ירוק אחד. לכבוד החלום הזה, לקחתי אותנו לבלתזר, שהיא אחת המסעדות, כך אומרים, והיא מגישה סלט מפורסם מאד, שכמובן שאי אפשר להכין אותו בשלמותו בארץ, ובכל זאת, אפשר לנסות ולהתקרב, וגם לזכור שלא כל פלוץ של שף הוא הפלוץ הכי חשוב בהסטוריה. הממתכון והתמונה מ-iVillage.

לא. אני אשאר בפתח תקווה ואוכל סלט עם חסה ועגבניה

רכיבים לשש מנות

  • ראש חסה
  • 1 אנדיב
  • 1 רדיקיו (זה סוג של חסה אדומה. יש בגינה של בראלה. אם במקרה אתם לא מכירים את בראלה, אני לא ממש יודעת במה אפשר להחליף. אולי בעלי בייבי קצת מרירים)
  • 1 שומר, חתוך דק מאד, עדיף במנדולינה
  • 100 גרם צנוניות, חתוכות דק
  • 250 גרם אספרגוס
  • 100 גרם שעועית ירוקה רחבה
  • כפית מלח
  • חצי כפית פלפל שחור
  • 120 גרם ריקוטה עזים
  • 1 אבוקדו
  • 1 לימון, חצוי
  • 1 סלק צלוי, מג'וליאן
  • גרידה מלימון אחת, מושרית במים רותחים לדקה אחת
  • 3 פרוסות טוסט, שעברו במעבד מזון לכמה דקות עד שהפכו לפירורים דקים
  • חצי כפית מלח (לויניגרט)
  • רבע כפית פלפל שחור (לויניגרט)
  • מיץ משני לימונים (לויניגרט)
  • 0.75 כוס שמן זית (לויניגרט)
  • 0.25 כוס שמן טראפל (לויניגרט)

אופן ההכנה

  1. מקלפים, שוטפים ומייבשים את החסה, אנדיב ורדיקיו. מערבבים ביחד בקערה גדולה ומוסיפים שומר וצנוניות
  2. מכינים אמבט מי קרח בקערה גדולה אחרת ומביאים סיר מלא במי מלח לרתיחה. מסלקים את הבסיס העצי של האספרגוס, ומקלפים את החלק החיצוני הקשה. מוסיפים את האספרגוס למים הרותחים ומבשלים כשמונה דקות, עד שהם רכים. מוציאים מהאש בעזרת מלקחיים ישירות למי הקרח ומוסיפים את השעועית למים הרותחים. מבשלים גם אותה שמונה דקות ומעבירים למי הקרח. מייבשים את האספרגוס והשעועית ומוסיפים לחסות ביחד עם מלח ופלפל
  3. מערבבים ביד, ביחד עם כל חומרי הויניגרט
  4. פורסים את הריקוטה לפרוסות של שלושה מילימטר. חוצים ומקלפים את האבוקדו. פורסים כל חצי לפרוסות הכי דקות שאפשר, ומזלפים עליו לימון שלא ישחיר
  5. להרכבת הסלט, מכינים שש קעריות. מחלקים את החסות עם הרוטב והירקות בין הקערות. מעליהן שמים פרוסת ריקוטה, שתי פרוסות אבוקדו וכמה זו'ליאנים של סלק מגורר. מעל מפזרים גרידת למון ופירורי טוסט

עלי הגפן הממולאים של תמרה

להכין עלי גפן זו שטות מוחלטת. ראשית זה לא באמת אוכל. זה יותר לכיוון החטיף. שנית, סבתא שולה, שהיא הסבתא שלו לא שלי, מכינה עלי גפן מעולים. שלישית, זה לוקח מלא זמן. ובכל זאת, להכין עלי גפן זה גאוני. כל דקה במטבח מרגישה כמו מרד נגד הסדר הטוב, נגד ההיגיון, נגד הלהספיק להספיק להספיק הרגיל. אז הכנתי עלי גפן, לפי הספר ממש. כולל לקנות עלי גפן בשוק. ולרכך אותם. ולגלגל אותם. ולהכין מלית. ולבשל שעה ארוכה. יצא מכוער אך מהמם. המתכון מהספר שיושב הבית קיבל ליומולדת, של יותם אוטלונגי וסמי תמימי. התמונה של יושב הבית.

רכיבים ל-20 עלי גפן

  • כ-30 עלי גפן טריים או משומרים
  • 0.5 כף שמן זית
  • 1 כף מיץ לימון
  • 0.25 כפית מלח
  • 150 גרם יוגורט 7% (יוגורט יווני)

למילוי

  • 1 כף שמן זית
  • 1 בצל, קצוץ דק
  • 110 גרם אורז ריזוטו (ארבוריו)
  • 1.5 כפות מיץ לימון
  • 2.5 כפות צימוקים
  • 2 כפות צנוברים
  • 2 כפות פטרוזיליה קצוצה
  • 0.5 כפית פלפל אנגלי טחון
  • 0.25 כפית קינמון טחון
  • 0.25 כפית ציפורן טחונה
  • 0.5 כפית נענע מיובשת
  • 0.5 כפית מלח
  • פלפל שחור מגורר בנדיבות

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי. מחממים שמן זית בסיר בינוני ומאדים את הבצל בתוכו עד שהוא רך אבל לא מזהיב, כשמונה דקות. מוסיפים את האורז ומערבבים, כדי שכולו יהיה מכוסה בשמן. מוסיפים את שאר מרכיבי המילוי ומבשלים על אש בינונית עשר דקות. התערובת צריכה להיות מתוקה חמוצה, והאורז עדיין קשה. מסירים מהאש
  2. מכינים את עלי הגפן. יוצקים מים רותחים על עלי הגפן ומשאירים כך עשר דקות. מוציאים מהמים ומייבשים במגבת נייר. עלים קרועים או קטנים מדי מניחים בתחתית של סיר בינוני, כדי לרפד אותו ולהבטיח שהעלי גפן הממולאים לא יישרפו
  3. ממלאים. בוחרים עלים ברוחב של כ-13 סנטמיטרים (את השאר מניחים בתחתית הסיר). מניחים עלה על משטח עבודה, כשהצד המשורג כלפי מטה, ומעבירים כשלושת רבעי כפית מן המילוי למרכז תחתיתו של העלה, בלי להתקרב לשוליים. אוחזים בשני הצדדים ומרפלים אותם מעל האורז. כעת מגלגלים במהודק לכיוון ראש העלה, ויוצרים סיגר קצר בגודל של כ-3*1 בערך. מניחים את עלי הגפן הממולאים בצפיפות בסיר
  4. מבשלים. יוצקים מים כך שיכסו את עלי הגפן. מוסיפים שמן זית, מיץ לימון ומלח. מניחים צלחת על העלים כדי שלא יזוזו במהלך הבישול, ומבשלים על האש הנמוכה ביותר האפשרית 50-60 דקות, עד שהעלים רכים וכמעט שלא נותרו נוזלי בישול. לפעמים צריך להוסיף קצת מים בדרך
  5. מעבירים את עלי הגפן הממולאים לצלחת הגשה, ומגישים קר עם יוגורט

 

גלידת עוגת לימון

יש בקרים בהם יושבת הבית מתעוררת עם הזריחה, כולה מוכנה להתמודד עם היום, לצאת אל המרחבים, לרוץ בשדות העירוניים, להילחם את מלחמותיה, לשתות את תה המנחה שלה,  ולחיות לחיות. יושב הבית, לעומת זאת, מוכן לישון קצת, להתפך, לישון עוד קצת, להתכסות קצת, להוריד קצת את השמיכה, להתהפך, לגרגר כשמלטפים אותו ואז לישון עוד קצת. אי התאמה. יש בקרים שהפוך. יושב הבית מוכן לקום, ללבוש את בגדי הספורט שלו, לרוץ, להתקלח, ללכת לשתות קפה, לקרוא עיתון, קומי, הוא אומר לי, כבר בוקר. יושבת הבית רק רוצה לישון עוד קצת, למשוך מעליה את השמיכה, ולא להודות בקיומו של היום. אי התאמה. ובכל זאת, התאמה מושלמת. הבוקר היה תורי לרוץ, ולמצוא באינטרנט גלידת עוגת לימון, שזה בול מה שצריך כדי להתחיל בוקר כראוי. טוב, יותר כמו גלידת לימון עם ביסקוויטים, ובכל זאת כל מה שצריך כדי להתחיל את הבוקר. המתכון והתמונה של "אוכל של חיים טובים".

מעניין מתי אני באמת אכין גלידה

רכיבים לשש מנות

  • 1.5 כוסות חלב
  • 0.5 כוס מיץ לימון
  • 0.5 כוס שמנת מתוקה
  • קמצוץ מלח
  • 1 קופסה (400 גרם) חלב מרוכז ממותק
  • 6 ביסקוויטים, מרוסקים
  • פלחי לימון

אופן ההכנה

  1. בקערה גדולה מערבבים חלב, מיץ לימון, שמנת, מלח וחלב מרוכז
  2. אם יש מכונת גלידה, מוזגים את התערובת למכונה ומכינים גלידה לפי הוראות היצרן
  3. אם אין מכונת גלידה, מוזגים את התערובת לקערה או תבנית או כל דבר שיכול לעמוד בקירור במקפיא ומכניסים להקפאה
  4. אחרי 45 דקות, בודקים את התערובת. אם היא מתחילה לקפוא בקצוות, מוציאים מהמקפיא ומערבבים בנמרצות בעזרת מיקסר ידני או בלנדר מוט או מרית או מטרפה. ממש טורפים אותה ושוברים כל חלק קפוא. מחזירים למקפיא
  5. ממשיכים לבדוק כל שלושים דקות, ומערבבים בנמרצות בכל פעם שהיא מתחילה לקפוא. עושים זאת שוב ושוב במשך שעתיים שלוש עד שהגלידה מוכנה
  6. מערבבים שליש כוס פירורי ביסקוויטים לגלידה. ומגישים עם פירורי ביסקוויטים למעלה

 

פסטה ברוטב אביבי (פוטהנסקה ירוקה)

אני מודה שאני אוהבת רוטב פוטהנסקה בעיקר בגלל השם שלו (רוטב של זונות), כי אני אוהבת קללות. אבל גם אם לא מתחשבים בשם, אז פוטהנסקה זה רוטב טוב, בעיקר בגלל שאפשר תמיד להכין את המצרכים מראש. טוב, ברור שזונות הן לא פראייריות, והן לא יילכו על רוטב שדורש רכיבים טריים ונדירים ויקרים, שצריך לנסוע לקצב מיוחד כדי לקנות אותם. הבעיה היחידה עם הרוטב הזה היא שהוא קצת כבד מדי לקיץ. מזל שיש את ה"ניו יורק טיימס" כדי להמציא גרסה לאביב, שמשתמשת באחד הרכיבים החביבים עליי בשוק: שום טרי. אם בשוק שלכם כבר נגמר השום הטרי (אני חוששת שבשוק הכרמל יש רק בדוכנים מעטים כבר), אפשר להשתמש בשום יבש רגיל. המתכון והתמונה, כאמור, של ה"ניו יורק טיימס".

היישר לארוחת הצהריים המשפחתית בשבת

רכיבים ל4-6 מנות

  • מלח
  • 0.5 קילו ספגטי או ספגטיני
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 10 פילטים של אנשובי (קופסת שימורים, כמובן)
  • 0.25 כוס צלפים מיובשים
  • 1 כוס זיתים ירוקים מגולענים וקצוצים
  • 10 שיני שום טרי, קלופות, ופרוסות (או שמונה שיניים של שום יבש רגיל)
  • 0.3 כוס בצל ירוק קצוץ, כולל החלק הירוק
  • 0.5 כפית שבבי צ'ילי
  • 300 גרם בייבי תרד
  • 0.5 כוס עלי בזיליקום קרועים

אופן ההכנה

  1. מביאים מים מומלחים לרתיחה בסיר כבד. מוסיפים את הפסטה ומבשלים כמעט עד שהיא אל-דנטה, 5-8 דקות. שומרים כוס ממי הבישול ומייבשים את הפסטה
  2. מחממים רבע כוס שמן זית בסיר ברזל על אש בינונית-גבוהה. מוסיפים אנשובי וצלפים. מבשלים, תוך ערבוב, עד שהצלפים מתחילים להשחים, כשלוש דקות. מוסיפים עוד רבע כוס שמן זית, שום, בצל ירוק ואת הצ'ילי, מגבירים את האש (אם משתמשים בשום טרי מגבירים, אם משתמשים בשום יבש רגיל, משאירים על אש בינונית) ומבשלים עד שהשום מזהיב, 3-5 דקות. מוסיפים את התרד ומבשלים עד שהוא מתרכך, דקה או שתיים. מוסיפים את הפסטה ומערבבים עוד דקה. מוסיפים נתז ממי הבישול אם מרגישים שהפסטה יבשה מדי. מתבלים במלח, אם צריך. מערבבים פנימה את הבזיליקום
  3. מגישים

 

קציצות תירס

התנצלות רשמית!
אני לא אוהבת בלוגרים שלא עונים לתגובות בבלוג שלהם. אני לא מבינה למה עושים את זה. אם אתה כותב פוסט ופותח אותו לתגובות, אז זה סימן שאתה רוצה שיחה, ואיזה מין שיחה זאת, אם אתה פולט כל מה שיש לך לפלוט, ואז לא עונה לאנשים שמגיבים? זה לא לעניין.

לפעמים, אבל, המסנן ספאם שלך הוא כל כך אכזרי, שהוא שם את כל התגובות שלך בספאם. עוברים כמה שבועות ואתה חושב לעצמך: לעזאזל, אף אחד לא מגיב. ורק מגיבה אחת, שכנה עם מערוך, מספרת לך שיש בעיה. ואז אתה עובר על טריליון תגובות החשודות כספאם ומוצא שדווקא לא הפסיקו לאהוב אותך! כל כך זה מביך אותך, שאתה הפכת לאחד מאלו שאתה שונא, שאתה מייד מפרסם התנצלות רשמית.

למרבה הצער, בגלל כמויות הספאם, אנחנו לא יכולים לכבות את המסנן ספאם. אבל אני מקווה שהצלחנו להציל את התגובות האמיתיות ושהוא למד שהאנשים האלו הם חמודים ולא רשעים. בכל מקרה, אם כתבתם תגובה והיא נמחקה, תספרו לנו על זה בבקשה.

קציצות תירס
לפני שבוע ומשהו ישבתי עם האחיין הלא ביולוגי שלי בזמן שהוא אכל קציצות תירס. זה עשה לי ממש חשק לקציצות תירס, רק שהילד הזה הוא כל כך אוהב אוכל, שלא ניתן היה לקחת לו הרבה (גם לא הייתי רעבה, והרגשתי כמו אימא שמנה בכל פעם שלקחתי לו ביס). אבל מצאתי קציצות תירס שאני הולכת לעשות לנו. שגם יעזרו לחסל את שאריות הרוויון, שנותרו לאחר שהכנתי ביסקוויטים עמוסים בריבה, שהיו מעולים מעולים, אבל טובים בדיוק לשלוש שעות. אם הוא יבקש, יקבל גם. המתכון והתמונה של "לאכול, לחיות, לטייל, לכתוב".

אולי עדיף עם רוטב הכל של אורנה ואלה?

רכיבים

  • 1 כוס קמח
  • 0.5 כוס פולנטה
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 2 כפות חמאה, מומסת
  • 2 ביצים
  • מלח ופלפל
  • 0.5 כוס רוויון
  • 1 קישוא בינוני, מגורר
  • 2 כוסות גרגירי תירס (2-4 קלחי תירס בהתאם לגודל שלהם, או תירס קפוא)
  • שמן צמחי, לטיגון

אופן ההכנה

  1. מערבבים קמח, פולנטה, אבקת אפייה, שתי כפיות מלח ורבע כפית פלפל בקערה גדולה. בקערה אחרת מערבבים חמאה, ביצים ורוויון. מוסיפים את הרכיבים היבשים לרטובים ומערבבים היטב. מקפלים פנימה קישוא ותירס
  2. מחממים כשני סנטימטרים שמן במחבת. יוצרים קציצות מכרבע כוס בלילה ומשטחים אותן בהתאם לעובי הרצוי. מטגנים כ-3-4 דקות והופכים לעוד 3-4 דקות, עד שהקציצות מזהיבות. מייבשים על מגבת נייר
  3. מגישים חם עם סלסה עגבניות או כל רוטב אחר שרוצים

 

עוגיות שוקולד צ'יפס מושלמות

הפוסט הזה היה אמור להיות חלק מהקמפיין למען ברוקלין. אבל מאז קרו שני דברים. הראשון הוא שהעבודה של יושב הבית אמרה לו: אתה חמוד, אבל שלושה שבועות זה חמוד פחות. וכך יוצא שאנחנו נוסעים לעשרה ימים בלבד. ואם נוסעים לעשרה ימים, ברלין היא יעד הגיוני הרבה יותר. כך שהקמפיין הפך לבלתי רלוונטי. והשני הוא שמהבוקר יש לי חשק בלתי מוסבר אך מבעבע לנסוע ליפן. אני יודעת שזה לא יקרה בקרוב, אבל יושב הבית הבטיח שלמרות שאנחנו אנשים מכובדים עם עבודות רציניות ויש לנו אפילו עציצים פורחים באדן החלון, הרי שעדיין נוכל מתישהו לנסוע להרבה זמן כדי לבקר במקומות רחוקים. ויושב הבית תמיד מקיים את ההבטחות שלו. כך שהקמפיין הפך לבלתי רלוונטי שוב.
המתכון של עוגיות השוקולד צ'יפס הכי טעימות שאכלתם הוא של ה"ניו יורק טיימס". התמונה שלי. כפי שאפשר לראות השתמשתי בשוקולד קקה, אבל לפעמים בחיים צריך להתפשר על מה שיש במכולת הסמוכה לביתך, כזו שבה אומרים לך להביא לטעום כשרואים שאתה קונה שוקולד צ'יפס.

רכיבים לכ-20 עוגיות גדולות

  • 2 כוסות פחות שתי כפות קמח עוגה
  • 1.66 כוס קמח לחם
  • 1.25 כפית סודה לשתייה
  • 1.5 כפית אבקת אפייה
  • 1.5 כפית מלח גס
  • 250 גרם חמאה
  • 1.25 כוס סוכר חום בהיר
  • 1 כוס פלוס שתי כפות סוכר לבן
  • 2 ביצים גדולות
  • 1 כפיות תמצית וניל
  • 560 גרם מטבעות שוקולד עם ששים אחוז קקאו לפחות (אפשר לקנות בפורשף או בקוק סטור)

אופן ההכנה

  1. מנפים שני סוגי קמח, סודה לשתייה, אבקת אפייה ומלח לקערה
  2. בעזרת מיקסר עם וו גיטרה או בעזרת מיקסר ידני מקרימים חמאה ושני סוגי סוכר עד שהתערובת אוורירית מאד, כחמש דקות. מוסיפים ביצים, אחת בכל פעם ומערבבים היטב. מוסיפים תמצית וניל. מנמיכים את המהירות ומוסיפים את הרכיבים היבשים. מערבבים כ-5-10 שניות, עד שחומרים מתערבבים. מוסיפים את השוקולד ומערבבים בלי לשבור אותו. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומקררים 24 עד 36 שעות. אפשר להשתמש בבצק כמה פעמים, והוא יכול להישאר במקרר עד 72 שעות
  3. כאשר רוצים לאפות, מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה
  4. עורמים 100 גרם של בצק על הנייר אפייה, ומשכיבים כל שוקולד שמציץ החוצה. כך עושים עוגיות יפות יותר. מפזרים מלמעלה קצת מלח ואופים עד שהעוגיות מזהיבות אבל עדיין רכות, 18-20 דקות. מעבירים את נייר האפייה לצינון על רשת לעשר דקות
  5. אוכלים חמים, עם מפית גדולה

אמן נהיה שם: רביולי סלק וריקוטה

התחלה 1: יש סלק במקרר וחשבתי מה לעשות איתו. וכבר הרבה זמן אני רוצה להכין פסטה. כלומר, ממש להכין פסטה. מהיסוד. וכן, אני יודעת שזה לא שווה את זה. ואני יודעת שהפסטה של פסטה דלה קזה היא גם זמינה וגם טעימה וגם טרייה. כל זה נכון. אבל אני יש לי מכונת פסטה בבית. וקערת ערבוב. ואני מתה לרדד את הבצק שיצא מהקערת ערבוב במכונת פסטה. ואני מתה גם להשתמש בתבנית החמודה של הרביולי שקניתי ליושב הבית מזמן מזמן ומעולם לא נעשה בה שימוש. ועל כן חשבתי, רביולי עם סלק וריקוטה. אבל לא מצאתי ברשת הישראלית והעניין נשכח מלבי.
התחלה 2: יושבי הבית רשמו את ביתם להחלפת דירות. כעת, בשעות הפנאי הם יושבים מול המחשב ועושים חיפושים מחיפושים שונים. אלו שנועדו להבטיח שהדירה שימצאו תהיה בברוקלין. ואלו שנועדו להבטיח שהדירה תהיה בברלין. ואלו שנועדו להבטיח כי נכונה להם הפתעה. ואלו שנועדו להבטיח כי הם יוכלו לחוש בבית גם בחו"ל. ומחיפוש לחיפוש, התברר יותר ויותר כי יושבי הבית חלוקים בדעותיהם. היא מעדיפה ברוקלין והוא מעדיף ברלין. שניהם כמובן בעלי רצון טוב ואהבה ולא יריבו עם הצד השני, ובכל זאת, חלוקת דעות. על כן, הוחלט על קמפיין. כל אחד ינסה להוכיח לשני שיהיה יותר כיף במקום האחר.
ואני לא זאת שהמצאתי שהדרך ללב גבר עוברת דרך הקיבה שלו. אני רק יודעת שהדרך לגבר הזה עוברת דרך מספר שבילים עצום ורב, שלפחות שלושים אחוז מהם קשורים באוכל. אז אני מצאתי לי מסעדה איטלקית קטנה ומפורסמת, שקוראים לה Al di la, שלו היינו נוסעים לברוקלין, ככה סתם אני אומרת בשביל הידיעה הכללית, היינו בהחלט אוכלים בה.
המשך 1: ונחשו מה המתכון שהמסעדה הזו שחררה לאינטרנט? נכון! רביולי סלק וריקוטה. אם זה לא גורל, אני לא יודעת מה כן. המתכון של השפית של Al di la אנה קלינגר, והתמונה של "מאכלים רציניים".

רכיבים
למילוי ולרוטב

  • 2 סלקים גדולים, צלויים וקלופים
  • פירורי לחם, במקרה הצורך
  • 2 ביצים, טרופות קלות
  • 0.25 כוס ריקוטה סמיכה
  • 120 גרם חמאה מומסת
  • מלח ופלפל לפי הטעם
  • 30 גרם פרמז'ן
  • 2 כפיות פרג

לפסטה

  • 1.25 כוסות קמח
  • 5 חלבונים וביצה שלמה
  • 1 כף חלב
  • 1 כף שמן זית
  • קומץ מלח

אופן ההכנה

  1. מכינים את המילוי עד יום מראש. מעבדים סלקים במעבד מזון עד שהם קצוצים דק אבל עוד לא הפכו למחית. אם הסלקים עתירי מים, מוסיפים כמות קטנה של פירורי לחם לספיגת הנוזלים. מערבבים פנימה ביצים, ריקוטה, וחצי מהחמאה. מתבלים במלח ובפלפל
  2. בקערה רדודה או ישר על משטח העבודה, מוזגים את הקמח ויוצרים באמצעו גומה. מוסיפים את יתר רכיבי הפסטה לגומה. מערבבים חמישה חלבונים, חלב, שמן זית ומלח לקמח בעזרת האצבעות, וכל פעם מרחיבים את שולי הגומה
  3. כאשר הבצק מתאחד לכלל מסה יציבה, לשים אותו כמה דקות על משטח מקומח היטב. כאשר הוא חלק ויציב, עוטפים אותו בניילון נצמד ומניחים לו להתקרר בטמפרטורת החדר חצי שעה
  4. מקמחים את מכונת הפסטה ואת משטח העבודה ומתחילים להעביר את הקמח במכונת הפסטה עד שהוא נהיה דק דק
  5. ממלאים את הפסטה בצורות הרצויות וחותמים אותה באמצעות הביצה השלמה טרופה. מבשלים במים רותחים 4-5 דקות. מעבירים בזהירות את הפסטה לצלחת הגשה, מטפטפים מעל חמאה מומסת, פרמז'ן מגוררת ופרג ומגישים מייד

 

אמן נהיה שם: ביסקוויטים עמוסי ריבה ללא טיפה גבינה

שיחת היום בעבודה היא שאי אפשר לדבר יותר על גבינה. אני לא בהכרח מסכימה, כי אני מרגישה שלא אכלתי מספיק מאכלי גבינה בשבועות הזה. בכלל, יחסית לחג של צמחונים, אני חשה שלא ניצלתי אותו כהלכה. ובכל זאת, בסופשבוע הקרוב אני לא מתכוונת להכין עוגת גבינה (יש די והותר ממנה במקרר, הודות לארוחת החג במשפחה שלו), אלא את הביסקוויטים ריבה האלו, שמגיעים ממאפיית Grand Central בפורטלנד או בסיאטל, שאליהן אני חולמת להגיע במסגרת הטיול הגדול של אחרי הצבא. כלומר, במסגרת הטיול הגדול הבא, שיותר ויותר מסתמן כטיול גדול באמריקה. כל אדם מערבי חייב לעצמו אחד כזה, לא? זה כמו עלייה לרגל למכה, רק של האנשים בימינו. המתכון והתמונה מ-iVillage.

מתאים בול לריבת התפוזים למבוגרים שיושבת בצנצנת בבית

רכיבים לעשרה אנשים

  • 4 כוסות קמח
  • 3 כפות סוכר
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 1.5 כפיות מלח
  • 1 כפית סודה לשתייה
  • 200 גרם חמאה
  • 650 מיליליטר רוויון
  • 0.75 כוס ריבה מאיכות טובה

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה
  2. מערבבים קמח, סוכר, אבקת אפייה, מלח וסודה לשתייה בקערה עם שוליים גבוהים או בקערה של מיקסר וטורפים היטב
  3. חותכים את החמאה לקוביות בגודל חצי סנטימטר ומערבבים פנימה בעזרת הידיים או בעזרת וו הגיטרה במיקסר, עד שמרקם הקמח משתנה ממשיי לחולי. עדיין אמורות להיות חתיכות בגודל מטבע קטן של חמאה. אם מכינים את הבצק יום קודם לאפייה, מכסים את הקערה בניילון נצמד ומכניסים למקרר ללילה. אם לא, ממשיכים הלאה
  4. יוצרים גומה בתערובת הקמח ומוזגים פנימה כוס אחת של רוויון בפעם אחת. מערבבים בעדינות עד שהבצק נדבק. הוא ייראה קשה. מגרדים את שולי ותחתית הקערה ומוסיפים עוד רבע כוס רוויון ומערבבים שוב. מפסיקים לערבב כשיש עדיין חתיכות נראות לעין של חמאה וחלקים קמחיים בבצק. הבצק אמור לצאת מהקערה בשניים שלושה גושים כעורים, ולהותיר מעט קמח בקערה. עם הבצק עדיין יבש ופירורי מאד, אפשר להוסיף עד רבע כוס נוספת של רוויון, כף אחת בכל פעם, ולערבב מעט מאד אחרי כל הוספה
  5. מוציאים את הבצק למשטח מקומח. בעזרת כף היד יוצרים צורה אובלית בגובה חמישה סנטימטרים. הבצק לא ייראה חלק או אחיד במיוחד. זה בסדר. בעזרת חותכן עוגיות יוצרים עיגולים בקוטר של כשבעה סנטימטרים. מערימים את השאריות זו על זו ליצירת בצק בעובי חמישה סנטימטרים וחותכים את יתרת העוגיות
  6. בעזרת האצבע יוצרים חור בגודל חצי שקל במרכז כל ביסקוויט. תומכים בצד החיצוני באצבעות, אבל נזהרים לא להפעיל יותר מדי לחץ, כדי לא לאבד את תחושת האווריריות של הביסקוויט. ממלאים כל חור בכף ריבה ומניחים את הביסקוויטים בתבנית במרחק של כחמישה סנטימטרים זה מזה
  7. אופים 35-40 דקות. מסובבים את התבנית בחצי הזמן. בתום האפייה, הביסקוויטים אמורים להיות בצבע שחום כהה