מרק עגבניות ומיסו

אני שמנה. איך יודעים? הכרס שלי משתרעת על כל רחבי המראה ובלילה חלמתי שאני מסתכלת במראה ואני רזה, אלא שאז אני מגלה שזו אחותי. וכמו שמלמדים אותך החיים: זה לא משנה אם את שמנה, רק אם זה מפריע לך. אז מה עשיתי? התבכיינתי ליושב הבית. עכשיו, יושב הבית הוא גבר חדש ונאור ומקשיבן והכל, אבל בענייני משקל ושומן יש לו רק תשובה אחת: מרגישה שמנה? תאכלי שבועיים סלט וזה יעבור. לפעמים זה בדיוק התשובה שאני צריכה לשמוע. ולפעמים בא להרביץ לו: אם זה היה כל כך פשוט, אתה לא חושב שכבר הייתי עושה את זה מזמן? לעשות דיאטה זה כל כך משעמם. כל היום את חושבת על אוכל. ועל האוכל ההוא שלא אכלת. ועל האוכל שכן תאכלי. ועל החטא הקטן שעשית בבוקר. והאם הוא משתקלל עם זה שאכלת רק חצי סלט בצהריים. יואו, איזה ניג'וס. שלא לדבר על זה שאת פשוט קצת רעבה כל היום, ועל כן עצבייך, שרעועים למדי גם ככה, מתרופפים עוד יותר. אבל אין ברירה, אז יושב הבית הבטיח להכין לי שלל מנות דיאטה מגוונות ולא משעממות. מרק, כולם יודעים, זה חוקי כמו סלט. המתכון של "אוכל ויין

", התמונה של "תגידו שזה לא סויה".

כאן, בלי צנוניות

רכיבים לארבע מנות

  • 1 כף שמן צמחי
  • 250 גרם פטריות שיטאקה, ללא הרגליים, קצוצות דק
  • 1 שן שום, מעוכה
  • 2 כפות רסק עגבניות
  • 4.5 כוסות מים
  • 2 עגבניות גדולות, קלופות, מפולטות, וחתכוקות לקוביות
  • 0.5 כוס משחת מיסו בהירה
  • 1 כפית סויה
  • 350 גרם טופו, חתוך לקוביות
  • 2 בצל ירוק, קצוץ דק, לקישוט
  • 4 צנוניות קטנות, פרוסות דק, לקישוט

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן בסיר. מוסיפים את הפטריות והשום ומבשלים על אש בינונית, תוך ערבוב, כדקה. מכסים ומבשלים על אש נמוכה, תוך ערבוב, עד שהפטריות רכות, כשש דקות. מוסיפים את רסק העגבניות ומערבבים. מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את העגבניות, מכסים ומבשלים על אש נמוכה חמש דקות. מערבבים פנימה את המיסו והסויה. מוסיפים פנימה את הטופו ומבשלים עוד שתי דקות. מוזגים לקערות ומקשטים בבצל ירוק ובצנוניות

5 תגובות בנושא “מרק עגבניות ומיסו”

  1. יו, עגבניות עם מיסו!
    כל פעם שקצת מתחיל להימאס לי מכל בלוגי האוכל האלה כי די כבר עם המתכונים המשעממים, אתם באים ביציאה מעולה כזאת עם שילוב חומרים שלעולם לא היה עולה על דעתי ואני נזכרת למה אני כל כך אוהבת את הבלוג הזה.

  2. מצחיק שאת אומרת את זה. ביום שבת אמרנו הרבה פעמים "די כבר עם כל המתכונים המשעממים האלו, זה הכל אותו דבר". אני רציתי לנחם אותנו, אז ניגשתי לאינטרנט במרץ רב כדי להוכיח לנו שיש מתכונים מעניינים, וזה היה הראשון שתפס את עיני 🙂

    אין ספק שבלוגים של אוכל יכולים להיות משמימים לעתים, במיוחד בתקופות של חגים אני חוששת.

    אבל תודה 🙂

  3. אחד מתיאורי השומן השנונים והמשמחים ביותר שקראתי. את כותבת כל כך יפה. צחקתי בקול רם מהתיאור של המראה שיש בה את אחותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *