כיכר תמרים ואגוזים

לפני כמה חודשים קנו לי חברות גאונות שלי (תודה מיכל וטל ודנה) ספר מתכונים משנות ה-60 שנקרא "ספר הבישול הפולקלורי". הספר מסודר לפי חגי ישראל, ובכל חג מובאים בו המאכלים האופיינים לכל עדה. מה שהכה בי לא היה הגעזנות המזעזעת (כך כותבת בר-דוד על רוטב עגבניות מזרחי: "אוכלי אש מצויים לא רק בקרקסים. ראיתי את אנשי המערב בישראל, אוכלים פלפל חריף ורוטב עגבניות בוער של קיבה לא רגילה לפלפל ולא משורינת. הזעה נטפה מפניהם ואי אפשר היה לדעת אם אלה הן דמעות או דרך אשר מצא הטבע לכבוי האש הפנימית), ולא השובניזם הבולט (כל הספר כתוב בלשון נקבה, ובסופו מודעת פרסומת גאונית שלשונה: לא רק האשה עושה צרות…! את הצרות עם המנוע תפתור בעזרת דלקול 20-50 שמן המנוע רב הצמיגות של "דלק"). מה שהכה בי יותר מכל היה עד כמה החיים היו אז אחרים: רוב המתכונים מבוססים בעיקר על מצרכי יסוד, תהליך ההכנה הוא תמיד הקצר ביותר האפשרי, ואין שום מילה על תזונה נכונה. אני מניחה שזה לא צריך להדהים אותי, אבל הספר הזה מבוסס על המחשבה שעקרת הבית צריכה להנעים לבני ביתה את החיים בעזרת מאכלים רווי בשר ושומן, ועליה לעשות זאת מבלי לטרוח יותר מדי, כי גם ככה אוכל הוא רק אוכל.

חיפשתי וחיפשתי עד שמצאתי מתכון שנראה סביר גם לצורת האכילה בבית הזה. החלפתי רק את המרגינה בחמאה, כי יש גבול. יצא טעים באופן מפתיע, עם ארומה כבדה של סבתות. התמונה של יושב הבית.

רכיבים

  • 3 כוסות קמח מנופה
  • 4 כפיות אבקת אפיה
  • 1 כפית מלח
  • 0.5 כוס סוכר
  • 1 כוס תמרים קצוצים
  • 0.25 כוס אגוזים קצוצים
  • 1 ביצה בחושה
  • 1.5 כוסות חלב
  • 2 כפות מרגרינה נמסה (כאמור, חמאה)

אופן ההכנה

  1. ערבבי את הקמח עם אבקת האפיה, סוכר ומלח. הוסיפי תמרים ואגוזים וערבבי היטב. בחשי יחד את הביצה עם החלב והמרגרינה הנמסה והוסיפי לתערובת של הקמח. לושי היטב והניחי בתוך תבנית משומנת ללחם. השהי את הבצ' למשך מחצית השעה ואחר אפי בתנור בחום של 170 מעלות למשך שעה וחצי בערך
  2. צנני על גבי אצטבה. הגישי קר בפרוסות מרוחות בחמאה

2 תגובות בנושא “כיכר תמרים ואגוזים”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *