שעועית לבנה עם תרד וסומאק

בושה היא אחד מהרגשות האידיוטיים ביותר שקיימים. זה לא סתם שאין הביישן למד, הוא גם לא מדבר עם זרים, לא מדבר באוניברסיטה, לא מדבר בעבודה, לא מדבר בארוחות רבות משתתפים, ואפילו לא מדבר עם המוכרים בשוק. באלוהים שאין לי מושג למה התכונה הזו טובה, מלבד  להבטיח שכנראה לעולם לא אהיה בהמה בציבור. ולמה אני מספרת את כל זה? מצאתי לי מתכון ובו דיוויד לייבוביץ', הדיוויד לייבוביץ' של ספרי הקינוחים שאמורים להיות המעולים בעולם, מבשל מתכון עם חמציצים. כן, אותו עשב מצדי הדרכים שאמור לגדול ממש עכשיו! ככה, גבוה ונמוך בהנאה רבה. רק מה? הייתי אמורה ללכת לשוק ולבקש מהמוכר חמציצים, שזה מביך אותי מאד. התאמנתי בבית ובדרך לשוק. אבל לא הצלחתי לבקש. על כן, הכנתי את המנה הזו עם תרד. יצא טעים מאד, אבל עכשיו לעולם לא אדע האם החמציצים היו עושים את כל זה אחרת. המתכון הוא בעצם של יותם אוטולנגי, השף הירושלמי שמצליח מאד בלונדון, והוא מתפרסם גם בבלוג של דיוויד לייבוביץ'. התמונה של יושב הבית.

רכיבים לארבע מנות עיקריות

  • 450 גרם שעועית לבנה
  • קומץ סודה לשתייה
  • 8 בצל ירוק, חתוכים לפיסות באורך 7 סנטימטרים
  • 1 שן שום, קלופה ופרוסה
  • 200 גרם חמציצים או תרד טורקי, חתוכים לרצועות ברוחב שני סנטימטרים
  • 2 כפיות מלח
  • 1.5 כפות מיץ לימון טרי (או שלוש כפות אם משתמשים בתרד)
  • 150 גרם פטה
  • 2 כפיות סומאק
  • ערימת עשבי תיבול טריים כמו שרוויל, שמיר, נענע או פטרוזיליה

לטיגון השעועית

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 4 כפות חמאה

אופן ההכנה

  1. שוטפים את השעועית ושמים אותה בקערה גדולה להשריה ללילה. אני השריתי אותה לשעתיים והיא היתה בסדר גמור, אז לא צריך להתחשב ברגשותיה כל כך
  2. מוסיפים קומץ סודה לשתייה ומבשלים את השעועית עד שהיא רכה. הזמן נע בין 30 דקות לשעה וחצי, תלוי בשעועית
  3. ברגע שהיא מבושלת, מייבשים היטב, ומערבבים עם מעט שמן זית, שמונע מהקליפה להתקלף, ומעט מלח
  4. מטגנים את השעועית בשכבה אחת. אם המחבת לא מספיק גדולה מטגנים בשני חלקים, ומשתמשים בחצי מהשמן והחמאה לחלק הראשון וחצי לחלק השני. מאדים את השעועית ומשתדלים לא לערבב יותר מדי, עד שהיא משחימה. מערבבים ומשחימים גם את הצד השני
  5. משחימים את יתר השעועית ובדקה האחרונה של הבישול, מוסיפים את הבצל הירוק, השום והחמציצים. מבשלים עד שהירקות הירוקים מתרככים, מה שאמור לקחת עוד דקה
  6. מסירים מהאש ומוסיפים את יתר השעועית וחצי כפית מלח. מצננים לטמפרטורת החדר
  7. מוסיפים את מיץ הלימון, הסומאק ועשבי התיבול שנקצצו גס. מפוררים מעל פטה ומגישים

4 תגובות בנושא “שעועית לבנה עם תרד וסומאק”

  1. אהבתי את הפתיח על הביישנים . יש משהו הפוך על הפוך בביישן המעיד על עיסתו כלומר לא מתבייש להודות בבישנותו.

    לנו תמיד מכרו שהחמצוצים (במלעייל בעגה הירושלמית) מקבלים את טעמם החמצמץ מפיפי של כלבים. למרות שההמצאה הזו של המבוגרים היא אחת הדביליות , זו האסוציאציה הראשונה שלי לחמצוצים. לכן הבחירה בתרד נראית לי עדיפה (אפשר לזרוק לימון פרסי למים של השעועית כדי לקבל את אותו אפקט)

  2. תודה, עדי 🙂 אני ביישנית מנוסה. לי אף פעם לא סיפרו את האגדה הזאת, אולי כי באילת לא היו הרבה חמציצים. בפעם הבאה בהחלט אנסה את עניין הלינון.

    תו, בלוג יפה מאד יש לך. למה אין עדכונים בדואר? (קורא הרסס שלי מפוצץ מכדי שאוכל להשתלט עליו)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *