ניוקי דלעת בפסטו תרד

חברתי הטובה דבראל מתלוננת עלינו שכל המנות שאנחנו מפרסמים בבלוג הן לא באמת מנות. אי אפשר לקרוא להן עיקריות, כי הן קטנות מדי, ואי אפשר לקרוא להן תוספות, כי הן מרכזיות מדי. ולא ברור לה מתי היא אמורה להכין משהו מפה, אם שום דבר מפה לא מתאים לשום דבר אחר אף פעם. בשבילנו רוב המנות פה הן עיקריות לחלוטין, אבל זה לא שאני לא יכולה להבין למה היא מתכוונת. אז במיוחד בשביל דבראל, הנה מנה שלגמרי נחשבת עיקרית. המתכון והתמונה של jeroxie.

היישר לארוחה החגיגית הבאה שתיערך פה

רכיבים
לניוקי

  • 800 גרם דלעת
  • קורט אגוז מוסקט
  • 200 גרם קמח
  • 4-6 עלי מרווה
  • 15 גרם חמאה
  • מלח ופלפל

לפסטו תרד

  • 100 גרם עלי בייבי תרד
  • 20 גרם שקדים שלמים
  • 30 גרם פרמז'ן, מגוררת
  • 1 שן שום, מעוכה
  • 1.5 כפות שמן זית
  • כפית מיץ לימון
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הפסטו. מניחים תרד, שקדים, פרמז'ן, שום, מיץ לימון ושמן במעבד מזון ומעבדים עד לקבלת מחית. מתקנים תיבול ומוסיפים מלח, פלפל שחור או פרמז'ן לפי הצורך
  2. מכינים את הניוקי. מחממים תנור ל-200 מעלות. חותכים את הדלעת לקוביות ומניחים בשכבה אחת בתבנית. אופים 45 דקות עד שעה או שהקוביות רכות
  3. קולפים את הקוביות ומועכים במזלג עד לקבלת פירה. מתבלים במלח ובאגוז מוסקט
  4. מוסיפים את הקמח באיטיות תוך לישה. התערובת מוכנה כאשר מועכים בזהירות את הבצק והוא קופץ חזרה
  5. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים. מגלגלים חלק אחד על משטח מקומח לנקניק ארוך, בעובי של כשני סנטימטרים. חותכים את הנקניק בעזרת סכין חד ומקומח לפיסות באורך שני סנטימטר
  6. מביאים מים מומלחים לרתיחה על אש בינונית גבוהה. מוסיפים חצי מהניוקי ומבשלים ללא כיסוי עד שהם צפים למעלה. מוציאים את הניוקי בעזרת כף מחוררת ישירות למחבת מהסעיף הבא
  7. מחממים שמן זית וחצי מהחמאה במחבת. מוסיפים את המרווה ומניחים לה עד שהיא קריספית. מוסיפים את הניוקי המבושלים ומטגנים קלות עד שהקצה שלהם הופך פריך
  8. מעבירים לצלחות, מוזגים מעל פסטו תרד ומעט שמן זית ומגישים

5 תגובות בנושא “ניוקי דלעת בפסטו תרד”

  1. האם הניוקי לא מתפרק ללא ביצה? כי ברב המתכונים שאני מכירה מוסיפים. אשמח לקבל תשובה כי המתכון נראה לי נהדר!

  2. הכנתי את הניוקי דלעת לפי המתכון הזה, ויצא פשוט מדהים!
    תודה רבה על המתכון. אפילו הילדים התלהבו, הגשתי להם עם פרמז'ן מגורד. למחרת שאלו אותי אם נשאר מ"האבנים הכתומות האלה"…כמובן שלא נשאר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *