2010 במתכונים

יא-אללה, עוד שנה שלמה של בישולים עברה. כיוון שאנחנו ידועים כשומרי מסורת, החלטנו להמשיך את מסורת סיכומי השנה, ולציין גם השנה את המתכונים שימשיכו איתנו, אלו שניסינו בעצמנו ונאנחנו מעונג. אי אפשר להתעלם מהעובדה שלמדנו משהו, יחסית לשנה שעברה, וזה משמח ביותר כמובן. אבל אני חושבת שאפשר ללמוד עוד משהו: בסוף אנחנו הכי אוהבים מתכונים שאפשר להכין בשלשות או ברביעיות, בערך שעה וחצי לפני שהחברים מתכוננים להגיע, ביום שישי בערב, אחרי השוק, ולפני האלכוהול.

מרק אדממה וגזר

המרק הנכון לריח אסיאתי ותחושת שובע אסיאתית (כלומר לשעתיים)

מרק תפוחי אדמה וסלמון

המרק לחגוג איתו את החורף

לחם בלי עבודה

לחם פראי. צריך לומר יותר מזה?

לחמניות בשעה

אבל באמת בשעה, בלי שטויות

מטבוחה

מהדברים שעושים את המקרר שלם1

פסטו ארוגולה וריקוטה

מהדברים שעושים את המקרר שלם2

ילד עני

אפילו עכשיו, כשהראיתי את הרשימה ליושב הבית, הוא אמר: אוח, איזו ארוחת ערב טעימה זו הייתה

פשטידת מנגולד במחבת

חדוות המנגולד של יושב הבית צריכה להיות מתועדת בספר מד"ב

משפחת פרחי סלמון

רק את והסלמון שלך, אינטימיות מושלמת

דג וזיתים במעטפה

הרגע שבו נייר האפייה נפרד מהדג ביחד עם העור שלו הוא רגע מושלם

עוגיות סוכר למבוגרים

גם בלי חמאה וגם חותכני עוגיות. עוד משהו שצריך לבקש מעוגיות?

טארט ריבה

בגלל המרקם, בגלל המתיקות

קרם לימון חמוץ מתוק

הפעם הראשונה הייתה בשוק בברלין. היה שם דוכן אחד של איש שעשה ממרחים מכל הסוגים ועוד דברים בצנצנות חמודות להפליא. התחלתי ברוטב אדום מעושן חרפרף. המשכתי למלח אטלנטי משהו משהו. וסיימתי, ביחד עם שרה שמבינה במתוקים, ב-lemon curd. זה היה טעים טעים טעים. ה-lemon curd, או קרם לימון אם תרצו (אתם לא חייבים לרצות, כי curd זה בעצם גבינה או הגבנה. זה פשוט נשמע אידיוטי גבינת לימון). מגיע במקור במקור מאנגליה, שם שמים אותו על לחם או על סקונס בתה של אחרי צהריים. כאן אפשר לעשות אותו דבר, או להשתמש בו כריבה שאותה מורחים על בסיס הפאי המתאים. הרבה זמן רציתי לעשות את זה בעצמי, והנה עשיתי זאת, וזה קל בהרבה ממה שאתם חושבים. הבעיה היחידה היא שזה נשמר במקרר לממש מעט זמן. באיזור השבוע. המתכון של "מטבח מונבט". התמונה של יושב הבית.


רכיבים לצנצנת קרם לימון

  • 0.5 כוס מיץ לימון טרי
  • 0.3 כוס סוכר
  • 2 ביצים
  • 2 חלמונים
  • 60 גרם חמאה
  • קומץ מלח

אופן ההכנה

  1. מערבבים מיץ לימון, סוכר, ביצים, חלמונים ומלח בסיר קטן
  2. מוסיפים קוביות חמאה ומחממים על אש נמוכה, תוך ערבוב מתמיד עד שהחמאה נמסה
  3. מגבירים את האש ממש מעט ומבשלים תוך ערבוב מתמיד עד שהתערובת מסמיכה (זה קורה ברגע, זה מגניב), ואם מכניסים לתוכה כף עץ, הכף יוצאת מצופה. זה לוקח בערך עשר דקות
  4. מועכים את הקרם דרך מסננת ומעבירים לצנצנצת. מאחסנים במקרר

ירקות צלויים לארוחת הצהריים

ובכן, היום נדבר על אוכל בעבודה. כלומר, לא מהצד של השאלה הנצחית "מה נאכל בצהריים?", שכידוע לכל היא בעצם הרוח במפרשי התעשיות עתירות הידע, אלא על מה קורה כשמגיעה השעה שבה זה כבר נהיה חוקי לעזוב את מטלות היומיום, את תכניות העבודה, את האישורים הדחופים וכל זה, ולצאת לשעה של כיף בחסות מקום העבודה.

במשך כמה שנים טובות חרשתי(נו), בעזרתו האדיבה של כרטיס תן ביס כמובן, את רוב המסעדות של הרצליה פיתוח. אגאדיר, מוזס, שגב, מקס ברנר, קפה מצדה, סנדביץ פקטורי, יו ניים איט. לעומת זאת, סצינת המסעדות של הבורסה ברמת גן יחסית דלילה, וגם תן ביס אין. וכך יוצא, שהמעבר שלי לאיזור הבורסה ברמת גן הביא איתו גם מעבר מבורך לאוכל מבושל מהבית. מנה קטנה של פסטה עם קצת ירקות, מאפה מארוחת הערב, או שאריות מארוחת שישי אצל ההורים. אולם מעל כולם מתעלה האורז. פעם עם שעועית לבנה, פעם שעועית ירוקה, פעם טופו וירקות. היום, אני לוקח אורז עם ירקות צלויים.

מתכון, בשינויים קלים, דרך theloenlybean

, תמונה שלי.

אז מה אתם אוכלים?

רכיבים (2 מנות)

  • 2 סלקים
  • פיסת דלעת
  • 2 גזרים גדולים
  • 2 גזרים לבנים
  • 1 בצל
  • שיני שום
  • 2 כפות שמן זית
  • 2 ענפי רוזמרין
  • מעט פפריקה חריפה
  • מעט פפריקה מתוקה
  • מלח
  • פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

  1. חותכים את הגזרים, הגזרים הלבנים, הדלעת והבצל לקוביות. פורסים את הסלק לפרוסות דקות.
  2. מערבבים את הכל עם שמן זית, מלח, פלפל שחור וקצת פפריקה חריפה ומתוקה.
  3. שוטחים בתבנית בשכבה אחת, וצולים בתנור שחומם ל-200 מעלות למשך שעה.
  4. אוכלים כתוספת, או על מנה של אורז מלא לארוחת צהריים.

לחם בלי עבודה

תבטלו כל תכניות אפייה שהיו לכם לסופשבוע הקרוב, כי אתם חייבים לכם וליושבי ביתכם את הלחם הזה. מה הקטע בו? הקטע הוא שלא צריך לעבוד בכלל כמעט, ובכל זאת מקבלים לחם במרקם הנכון בפנים, במרקם הנכון בחוץ, ועם טעם של לחם כמו שהוא אמור להיות. בלי התחכמויות, ובלי מתיקות, ובלי שטויות. פשוט לחם כמו שאלוהים התכוון. מה הבעיה, אתם שואלים? הבעיה היא שזה לוקח בערך 20 שעות. אבל יש גם גרסה לממהרים. גם היא לא קצרה. אבל באלוהים שזה מגניב בטירוף. את המתכון פרסם מרק ביטמן אהוב לבי, מתוך אפליקציית האייפון שלו, שאני חייבת כזאת זה ברור, והוא של ג'ים לאהיי, הבעלים של מאפיית רחוב סוליבן בניו-יורק. התמונות, תאמינו או לא, שלי.

הבצק בשלב המנוחה לרבע שעה. נראה שנעים לו
הלחם אחרי שנרגעתי מהקפיצות בבית

רכיבים לכיכר לחם

  • 4 כוסות קמח רגיל או קמח ללחם
  • 0.5 כפית שמרים מהירים
  • 2 כפיות מלח
  • 2 כוסות מים ב-21 מעלות בערך
  • 2 כפות שמן זית (לא חובה – אני שמתי)
  • קמח תירס או סמולינה לפי הצורך (השתמשתי ברגיל)

אופן ההכנה – ארוך

  1. מערבבים את הקמח, השמרים והמלח בקערה גדולה. מוסיפים את המים ומערבבים עד שנהיה בצק דביק
  2. מכסים את הקערה בניילון נצמד או שמים שתי כפות שמן זית בקערה אחרת ומעבירים את הבצק אליה. מערבבים את הבצק עם השמן ומכסים בניילון נצמד. מניחים לבצק לנוח כ-18 שעות ב-21 מעלות. הבצק מוכן כאשר פני השטח שלו מכוסים בועות (אני עשיתי קצת פחות מ-18 כי בכל זאת, תל אביב וזה, ואפילו בחורף זה קצת יותר מ-21 מעלות)
  3. מקמחים קלות משטח עבודה, מעבירים אליו את הבצק ומקפלים פעם או פעמיים. הבצק יהיה רך, אבל אם מפזרים עליו קצת קמח הוא לא יהיה נורא נורא דביק. מכסים בניילון נצמד רופף ומניחים לו לעוד רבע שעה
  4. מקמחים את הידיים ומעצבים את הבצק בצורת כדור. מקמחים בנדיבות מגבת כותנה בקמח תירס או סמולינה. מניחים את הצד המכוער של הבצק למטה ומקמחים מלמעלה. עוטפים במגבת כותנה אחרת או בניילון נצמד ומניחים לעוד שעתיים. בתום השעתיים הבצק יותר מיכפיל את נפחו ולא ייכנע בקלות למגע אצבע
  5. לפחות חצי שעה לפני שהבצק מוכן, מחממים תנור ל-230 מעלות. מכניסים לתנור תבנית או סיר או קערה עם מכסה. הם יכולים להיות עשויים מתכת, אמייל, פיירקס או קרמיקה. כאשר הבצק מוכן, מוציאים את המיכל מהתנור ומחליקים פנימה את הבצק, עם הצד המכוער כלפי מעלה. פשוט פותחים את המגבת וזורקים פנימה את הבצק. זה יהיה קצת מכוער, אבל זה מסתדר באפייה
  6. אופים 30 דקות, ואז מסירים את המכסה ואופים עוד 20-30 דקות עד שהלחם משחים. אם מריחים שהוא נשרף קצת, מנמיכים מעט את חום התנור
  7. מחכים לפחות חצי שעה לפני שחותכים (אין מצב. אני חתכתי די מייד. ואכלתי את הפרוסה עם גבינה צהובה הכי מספקת שאכלתי הרבה זמן)

אופן ההכנה – קצר

  • מפחיתים את זמן התפיחה הראשונה ל-8 שעות, מוותרים על שלב המנוחה ל-15 דקות, מעצבים לכדור כמו בשלב 3 וממשיכים ישר לשלב 4

קציצות תפוחי אדמה ותרד

היו תפוחי אדמה. קצת. והיה תרד. גם קצת. ואני יצאתי אל האינטרנט, האינטרנט הטוב והמושיע, כדי שיספר לי מה אני יכולה להכין לארוחת הערב, לבעלי השב מן העבודה, רגע לפני שהוא מוסר לי את הכובע ואת מעיל הגשם כדי שאתלה על הקולב. תחילה הגעתי לכל מיני אלו-משהו, מאכלים הודיים. אבל לא היה לי חשק כלל לקלות תבלינים. אחר כך נסחפתי אל חופי הגראטן, שגם הם לא נראו מבטיחים יתר על המידה. עד שבסופו של דבר הציע לי האינטרנט את יוון מכורתי. כאן כבר לא יכולתי לסרב. המתכון של suite101 והתמונה של יושב הבית.

רכיבים ל-15 קציצות בערך

  • כף שמן זית
  • 0.5 בצל אדום, קצוץ
  • 2 כוסות תרד, קצוץ גס
  • 1 ביצה
  • 100 גרם פטה, מפוררת
  • 2 כוסות תפוחי אדמה, קלופים, מבושלים ומעוכים
  • קמח, לפי הצורך
  • 2 ביצים, מעורבבות עם כף חלב
  • פירורי לחם או פנקו, לפי הצורך

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן זית במחבת גדולה ומוסיפים את הבצל. מבשלים עד שהבצל הופך שקוף ומוסיפים את התרד
  2. ממליחים ומבשלים את התרד עד שהוא מתרכך
  3. מייבשים את תערובת התרד-בצל, וסוחטים ממנה את כל הנוזלים
  4. מערבבים את תערובת התרד עם תפוחי האדמה המבושלים, פטה וביצה אחת. בודקים תיבול, כי הפטה נוטה להיות מלוחה
  5. מעצבים לצורת קציצות. טובלים בקמח, ביצה ופירורי לחם
  6. מטגנים בשמן צמחי או אופים בתבנית מכוסה בנייר אפייה משומן עד שהקציצות משחימות

גראטן ניוקי וכרוב אדום

לפעמים בלוז יום א' שלנו מתחיל ביום שבת. יושבים בבית ביום שבת בערב, חושבים מה לעשות. האם לצאת לשתות, האם לפגוש חברים, האם לטייל כך סתם בעיר. ואז אנחנו מביטים זה בזה ואפשר לדעת שהלאות הזאת, לאות השיבה לעבודה, השתלטה עלינו והערב לא נעשה כלום מלבד להישאר בבית, ולחזק את עצמנו לקראת היציאה אל העולם האכזר. מילא הוא, הוא עובד קשה, אני, איך אני מעזה להתלונן? בכל אופן, בערבי שבת כאלו, צריך לחשוב על משהו שישמח את ליבך בראשון בערב. והנה, מתכון שאמנם ניזון מניוקי מוכן, אבל בכל זאת מבצע בו שינוי מרענן מאד. המתכון והתמונה של "מאכלים רציניים".

וזה אפילו סוג של לא משמין

רכיבים לתבנית 22*33

  • 0.25 כוס שמן זית
  • 0.75 כפית זרעי קימל
  • 2 כפות חמאה
  • 1 בצל, חתוך דק
  • כ-5 כוסות כרוב אדום חתוך דק (מכרוב במשקל 700 גרם)
  • מלח
  • 0.5 קילו ניוקי
  • 1 כוס פירורי לחם עשויים משתי פרוסות לחם מחמצת

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן זית בסיר גדול על אש גבוהה. מוסיפים את זרעי הקימל ומבשלים 30 שניות. מוסיפים את החמאה ומניחים לה לימוס, מוסיפים את הבצל ואת הכרוב ומבשלים דקה שתיים, תוך ערבוב מתמיד כדי לכסות את כל הירקות בשומן
  2. מנמיכים את האש, מכסים את הסיר, ומבשלים 45 דקות, תוך ערבוב מדי פעם. הכרוב צריך להתרכך לחלוטין, ולהפוך כמעט לממרח. מוסיפים שלושת רבעי כפית מלח ומערבבים שוב
  3. כשנותרו לכרוב בערך 20 דקות, מרתיחים מים בסיר אחר. ממליחים בנדיבות ומבשלים את הניוקי דקה אחת בלבד. מייבשים היטב ושוטפים במים קרים
  4. מחממים תנור ל-200 מעלות
  5. מפזרים כשלושה רבעים מהכרוב בתבנית, מסדרים מעל את הניוקי בשכבה אחת, מעל מערימים את שארית הכרוב, ומוודאים שאף ניוקי לא נותר חשוף לחום התנור
  6. מפזרים את פירורי הלחם מעל ומתבלים בפלפל שחור ובזילופי שמן זית. אופים 30-40 דקות, עד שפירורי הלחם קלויים והגרטין מבעבע

עוגת תפוחים והבפנוכו של קרמבו

אוגוסט 1997. אני חוזרת מהצבא (קריה) לבית שלי (דירה שכורה נוראית ברמת גן) ובדרך קונה קישוטים לעוגה בצורת דובים שהיו יקרים מאד (בטח עלו איזה שש שקל), כי היום יש לאחותי הגדולה ממני יומולדת והבטחתי להכין לה עוגה. אני לא מבינה כלום בעוגות ובכל זאת מצליחה להכין איזה עוגת שוקולד בטוסטר אובן, ולקשט אותה בקצפת. מעל הקצפת אני מניחה את הדובים ואנחנו מוכנים. אנחנו מפקידים את העוגה בארגז המוזהב (נדמה לי שבעצמי ריססתי) של הטוסטוס ויוצאים לדרכנו, מרחק שתי דקות נסיעה. אנחנו מגיעים לבית של אחותי, פותחים את הארגז, ושוד ושבר!!! הדובים טבעו בקצפת. עוגה חמה, קצפת רכה, דובים מסוכר מוקשה. בלי לומר מילה התחלתי לבכות בכי מר. גנרל שכוחותיו נוטשים אותו אל מול פני האויב לא חש עלבון כמו שאני חשתי אל מול הדובים החצי מתים האלו, שהתבוססו בקצפת שלהם, חציים נראים וחציים לא. אף בדיחה לא הצליחה לנחם אותי, והחבר שלי דאז, באקט ששום גננתשלושיםשנה לא הייתה מתביישת בו, אמר לי חכי פה, נסע וחזר אחרי כמה דקות, עם מיכל קצפת ריץ שבעזרנו הרגנו לחלוטין את הדובים הרעים.

מאז השתנו כל מיני דברים (בערך כולם), אבל הטוסטוס נשאר. ואני כמעט אף פעם לא מביאה עוגות לאירועים. לא אכפת לי כל דבר אחר, אבל עוגות מכניסות אותי לחרדות. אם אני כבר מביאה, אני מוודאת היטב היטב היטב שהעוגה יכולה לעמוד בטלטולי הנסיעה. אז העוגה הזאת היא גם עמידה, גם טעימה, גם אסטתית וגם משמחת.

אז ככה

  • המתכון נמצא פה במקו
  • התפוחים במתכון לא זוכים ליחס הראוי להם. בזמן הבישול הוספתי כף קינמון ושלוש ציפורן. אחרי הבישול הוספתי שתי כפות חמאה וכף קוניאק. והוצאתי את הציפורן כמובן
  • אני עשיתי בתבנית 24 ויש טיפה מדי בצק לטעמי. אף אחד אחר לא התלונן, אבל
  • העניין עם הלגרד בצק מעל הקציפת ביצים הוא גאוני!

ניוקי דלעת בפסטו תרד

חברתי הטובה דבראל מתלוננת עלינו שכל המנות שאנחנו מפרסמים בבלוג הן לא באמת מנות. אי אפשר לקרוא להן עיקריות, כי הן קטנות מדי, ואי אפשר לקרוא להן תוספות, כי הן מרכזיות מדי. ולא ברור לה מתי היא אמורה להכין משהו מפה, אם שום דבר מפה לא מתאים לשום דבר אחר אף פעם. בשבילנו רוב המנות פה הן עיקריות לחלוטין, אבל זה לא שאני לא יכולה להבין למה היא מתכוונת. אז במיוחד בשביל דבראל, הנה מנה שלגמרי נחשבת עיקרית. המתכון והתמונה של jeroxie.

היישר לארוחה החגיגית הבאה שתיערך פה

רכיבים
לניוקי

  • 800 גרם דלעת
  • קורט אגוז מוסקט
  • 200 גרם קמח
  • 4-6 עלי מרווה
  • 15 גרם חמאה
  • מלח ופלפל

לפסטו תרד

  • 100 גרם עלי בייבי תרד
  • 20 גרם שקדים שלמים
  • 30 גרם פרמז'ן, מגוררת
  • 1 שן שום, מעוכה
  • 1.5 כפות שמן זית
  • כפית מיץ לימון
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכינים את הפסטו. מניחים תרד, שקדים, פרמז'ן, שום, מיץ לימון ושמן במעבד מזון ומעבדים עד לקבלת מחית. מתקנים תיבול ומוסיפים מלח, פלפל שחור או פרמז'ן לפי הצורך
  2. מכינים את הניוקי. מחממים תנור ל-200 מעלות. חותכים את הדלעת לקוביות ומניחים בשכבה אחת בתבנית. אופים 45 דקות עד שעה או שהקוביות רכות
  3. קולפים את הקוביות ומועכים במזלג עד לקבלת פירה. מתבלים במלח ובאגוז מוסקט
  4. מוסיפים את הקמח באיטיות תוך לישה. התערובת מוכנה כאשר מועכים בזהירות את הבצק והוא קופץ חזרה
  5. מחלקים את הבצק לארבעה חלקים. מגלגלים חלק אחד על משטח מקומח לנקניק ארוך, בעובי של כשני סנטימטרים. חותכים את הנקניק בעזרת סכין חד ומקומח לפיסות באורך שני סנטימטר
  6. מביאים מים מומלחים לרתיחה על אש בינונית גבוהה. מוסיפים חצי מהניוקי ומבשלים ללא כיסוי עד שהם צפים למעלה. מוציאים את הניוקי בעזרת כף מחוררת ישירות למחבת מהסעיף הבא
  7. מחממים שמן זית וחצי מהחמאה במחבת. מוסיפים את המרווה ומניחים לה עד שהיא קריספית. מוסיפים את הניוקי המבושלים ומטגנים קלות עד שהקצה שלהם הופך פריך
  8. מעבירים לצלחות, מוזגים מעל פסטו תרד ומעט שמן זית ומגישים

מטבוחה, כן

ובכן, הסערה המדומה לא פסחה גם עלינו. הכרזנו על סוף שבוע ביתי, מצויידים בצרור מטלות שעוד רגע היו הופכות דחופות, בפרקים הראשונים של עונה 3 של מד-מן, שישיית בירות וחברים שהזמנו מראש. בין לבין, היא הכינה עוגת תפוחים מהממת, חנכה את תבנית הפיצה החדשה ופיזרה פירורים של נחת בין המיטה לספה. אני אידתי קצת תרד, והגשתי לה עם סלמון וקצת אורז לבן, ככה זה אצלנו בנורווגיה. לפני ההומאז' הקטן שלי לנובל, אספתי קופסא של חומוס ממפגש רחל, וחיפשתי מתכון טוב למטבוחה.

הרבה מתכונים יש לסלט האדום הזה, וכולם נראו לי לא מתאימים. אחד משתמש ב-3 קילו עגבניות, השני בשלושה סוגי פלפלים, אחד סתם נראה דוחה. בין כל המתכונים האלה, הצלחתי לאתר אחד שנראה היה שהוא מתקרב למטבוחה שרציתי. הכמות מספיקה לצנצנת קטנה, והחריפות מתחשבת גם בחיך פולני.

חומרים

  • 6-7 עגבניות קלופות וקצוצות לקוביות גדולות
  • 1 פלפל אדום
  • 1/2- 1 פלפל ירוק חריף
  • 1 שן שום, פרוסה
  • 1 כף פפריקה מרוקאית
  • 1/4-1/3 כוס שמן
  • מלח

אופן ההכנה

  1. בסיר בינוני מביאים את העגבניות לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים עד שאין יותר נוזלים בסיר. מקפידים לבחוש כל כמה דקות, כדי שלא יישרף. בערך במחצית הזמן מוסיפים את הפלפל האדום (אגב, אני השתמשתי בפלפל אדום טרי. במחשבה שנייה, הייתי צריך לקלות ולקלף אותו, אל תתעצלו).
  2. מוסיפים את הפלפל הירוק ומבשלים עוד כמה דקות, עד שהוא מתרכך קצת ומשנה את צבעו לכהה יותר.
  3. מוסיפים את המלח, הפפריקה והשום ובוחשים בזהירות (לא לשרוף את הפפריקה!) כ-3 דקות נוספות.
  4. מוסיפים לאט לאט את השמן. בתחילה העגבניות "ישתו" אותו, אבל בערך לאחר חצי הכמות הן יפרישו אותו חזרה, וכל העיסה תקבל צבע קצת זרחני ומרקם דומה לשל ריבה. אז יודעים שהמטבוחה מוכנה. הסלט לא צריך להיות שומני מדי, אז אל תרגישו חובה להשתמש בכל השמן.
רחל הייתה משתגעת

בישקוטי שוקולד ואספרסו

כשיושב הבית ביקר אותי בברלין, קנינו מכונת אספרסו. הסוג הכי פשוט, נספרסו, קפסולות, שמונים אירו. יושב הבית נשא אותה בגיבורות גדולה במזוודתו חזרה לארץ, ומאז הרגלי שתיית הקפה בבית השתנו. הוא בעיקר. אבל גם אני לפעמים מתארגנת על איזה קורטדו. אתם צריכים לראות אותו יושב שם, ליד שולחן העץ, עם כוס אספרסו לבנה, בבגדי העבודה שלו, משחק אותה ג'ורג' קלוני לפני שהוא הולך לעבודה. כל מה שחסר לו זה בישקוטי, באלוהים. אז הכנתי לו. המתכון של "Make it naked".

רכיבים ל-30-35 עוגיות

  • 2 כוסות קמח
  • 150 גרם שוקולד מריר, קצוץ
  • 0.3 כוס אבקת קקאו
  • 3 כפות קפה נמס או אבקת אספרסו
  • 0.75 כפית מלח
  • 1 כפית סודה לשתיה
  • 0.75 כוס סוכר
  • 2 כפות חמאה, מומסת
  • 3 ביצים
  • 1 כפית תמצית וניל

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. מערבבים קמח, שוקולד מריר, קקאו, אספרסו, מלח וסודה לשתייה בקערה
  3. בקערה אחרת מערבבים חמאה, סוכר, ביצים ותמצית וניל, בעזרת מערבל חשמלי או ביד. מוסיפים באיטיות את תערובת הקמח ומערבבים עד שנוצר בצק דביק למדי
  4. בידיים מקומחות מאד יוצרים שני גלילי בצק באורך שלושים סנטימטרים וברוחב חמישה סנטימטר על תבנית מכוסה בנייר אפייה
  5. אופים עד שהגלילים יציבים, כ-35 דקות. מוציאים מהתנור ומצננים כ-30 דקות
  6. בעזרת סכין משוננת חותכים כל גליל לחתיכות בעובי סנטימטר וחצי. מניחים כל עוגיה על צידה ואופים 10-15 דקות נוספות, עד שהמרכז יבש