מסעדות בברלין מרכז

אם מגיעים לברלין, מתישהו מגיעים למיטה (Mitte), וזה לא משנה אם אתה חתרן בלתי נלאה, היפסטר או סתם תייר רודף שכיות חמדה. כאן, ליד אלכסנדר פלאץ, בית הכנסת החדש, תכלס והאקשה הופה, נמצא אחד המרכזים המתויירים ביותר בברלין. במקרה, זה גם המקום שיושבת הבית גרה בו במשך חודש, והייתה לה הזדמנות לבחון את המסעדות לעומקן. אז קבלו מדריך למסעדות שאינן מלכודות תיירים.

הצג את מסעדות בברלין מרכז במפה גדולה יותר

היין ליד הבית

בפינת הרחובות Rosenthaler ו-Stein נמצאת פינה איטלקית אמיתית. בשעות הבוקר המקום מתפקד כבית קפה (לא ניסינו), אך כשהערב יורד מגיע הקטע הטוב באמת. שני קירות גדולים בקצוות המסעדה מלאים בבקבוקי יין, קיר אחד אדום והשני לבן. אפשר לקחת בקבוק שלם ואפשר לקחת גם כוס מבקבוק פתוח. המחירים נעים בין 3 ל 8 אירו לכוס, ובקבוקים מתחילים בסביבות ה 13. היתרון הגדול הוא שאפשר לנסות כמה סוגים של ייין ולעבור ביניהם במהלך הערב, אבל שימו לב – על בקבוק שנפתח במיוחד בשבילכם תשלמו דמי חליצה קבועים של 9 אירו, לא זול. המטבח של המקום, במילה אחת, מרגש. זהו המקום לראות כיצד איטלקים שמנמנים מפיקים את המיטב מהתוצרת המקומית, והופכים אותה למנות של רביולי ענק ממולא בגבינות ותרד, ואיך ערימה של תרד, כדורי מוצרלה טריים ועגבנייה אחת מתוקה הופכים לסלט משמח. את כל הבקבוקים אפשר גם לקנות ולקחת הביתה, ויש גם מבחר קטן של חומץ, אורז ונדמה לי שגם כמה בקבוקי גראפה.

  • כתובת: Rosenthaler Strasse 61 Berlin
  • שעות פתיחה: שני עד שישי: 10:00-24:00; שבת: 12:00-24:00; ראשון: 16:00-24:00
  • מחיר לארוחת יחיד: אוכל 8-15 יורו, יין לפי כמה שתשתו.
  • אתר: http://www.muretlabarba.de/

גורקי פארק

יש לה קראש על המקום הזה מאז שאני שומע על תכניות ברלין שלה. למעשה, גם בפעמיים הקודמות שהיינו בברלין, ישר גררה אותי אליו. אבל אני מודה לה על כך. בית הקפה הרוסי הזה, שלא ארחיב עליו כי כבר נכתב עליו פה בעבר, מגיש באמת ארוחות בוקר שהן מופת. ארוחת הקולחוז היא אולי התרופה המושלמת ללילה של אלכוהול, או כהכנה ליום של עבודה בבניין. מקושקשת ענקית, אני מהמר על 4 ביצים לפחות, מתובלת בקוביות של תפוחי אדמה, עיגולים של נקניקיה פשוטה וקוביות בייקון קטנטנות, אם מישהו הרגיש שהכולסטרול שלו רגוע. לצד הביצים, כמה פשוט, לחם וחמאה. קולטים? יופי. עכשיו תביאו בירה. ארוחות נוספות: בוקר סטודנטים: קרואסון טעיםםם, שמנת מתוקה, ריבת תות זרחנית, חצי קיווי, פרוסת אננס, ובטח עוד איזה פרי העונה שאני לא זוכר. עוד אחת: בוקר צמחוני. כאמור, כתוב עליו בפוסט של מיטל.

  • כתובת: Weinbergsweg 25 / 10119 Berlin
  • שעות פתיחה: כל יום 9:30-02:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך 7 אירו לארוחת בוקר בלי בירה
  • אתר: http://gorki-park.de/

דולורס

אם מחפשים משהו טוב, זול ומהיר לאכול תוך כדי הקניות, דולורס הוא המקום. מדובר במסעדת בוריטוס שמאורגנת לפי השמועות על קליפורניה: אינפוגרפיקה בהירה עוזרת לתייר המבולבל להרכיב את המנה שלו, שעון המספרים הרצים מראה מתי בדיוק תוכל כבר לאכול, והתיירים האמריקאיים הצעירים שממלאים את המקום מגלים מהי המולדת העכשווית של הראפים האלו. זה מתחיל בבוריטוס טריים טריים ורכים ורכים, והם מגיעים עם אורז, עדשים אדומות או ירקות, בשר או טופו ורוטב לימוני או חריף, ביחד עם שמנת חמוצה או גבינה. הכל ביחד מרכיב מנה במשקל כבד להפתיע, שכל ביס שנוגסים בה מעניק שילוב טעמים אחר.

  • כתובת: rosa-luxemburg-str. 7, 10178 berlin
  • שעות פתיחה: שני עד שבת: 11:30-22:00; ראשון: 13:00-22:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך 7 אירו לבוריטוס פלוס בירה
  • אתרhttp://www.dolores-online.de/

יאם יאם

מסעדה לא מהודרת שנמצאת על אחד הרחובות המרכזיים במתחם הבובואים של העיר. באים לשם אנשים בלבוש יפה שמוכנים לשבת ליד שולחנות מבהיקים בלובנם ולאכול אוכל של אימהות קוריאניות, בעזרת צ'ופ סטיקס ממתכת. מגישים שם נודלס, אורז, דמפלינגס ומרק שאת כולם מלווה הקימצ'י, כרוב כבוש בפלפל, שהוא חריף חריף ופריך, ומזכיר קצת אוכל טריפוליטאי. אם באים לשם פעם אחת, כדאי להזמין את הביבימבאב, שזו מנת צהריים קלאסית, קצת כמו הבנטו היפני. אורז שעליו מסודרות בקבוצות עגולות: קימצ'י, בשר או טופו מטוגנים, תרד מאודה וביצת עין מושלמת. בעניין הבירה אין פה בשורה גדולה: ה-hyte הקוריאנית היא בירה בהירה, דלילה ומשעממת שהבשורה היחידה שלה לעולם היא שהיא כוללת תווית מתוחכמת שמספרת לעולם מתי היא לא מספיק קרה לשתייה.

  • כתובת: Alte Schönhauser Str. 6, 10119 Berlin
  • שעות פתיחה: כל יום 12:00-23:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך שמונה  אירו לקערה פלוס בירה
  • אתר: http://yamyam-berlin.de

מיסייה וונג

אחת המסעדות הכי טרנדיות באיזור. אפשר לזהות אותה בכל שעה של היום והלילה אם הולכים על Alte Schönhauser ורואים תור של אנשים שמוכנים לחכות הרבה זמן כדי לקבל צלחת של אוכל ויטנאמי. זה משונה כי יש מסעדה ויטנאמית בכל פינה שנייה בברלין (בפינה האחרת יש שווארמה), והואכל במיסייה וונג הוא אמנם טעים, אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה. אם אתם לא בעניין של שייקים מקושקשים, תוכלו לקבל פה מנה של מרק וון טון נחמד עם הרבה ירקות או מנה יומית מתחלפת של נודלס במחיר שהוא אמנם לא יקר יחסית לתל אביב, אבל בהחלט גם לא זול יחסית לברלין. ויושב הבית אומר: הכי ג'ירף. ויושבת הבית אומרת: נכון!

  • כתובת: Alte Schönhauser Str.46, 10119 Berlin
  • שעות פתיחה: כל יום 12:00-24:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך עשרה אירו לקערה פלוס בירה
  • אתר: http://www.monsieurvuong.de/index.html

צ'ן צ'ה

כאן הדעות חלוקות. היא טוענת שמדובר במטבח וייאטנמי עילי, אני טוען שאובר-רייטד. מדובר במסעדה ענקית, שתי חצרות וחדר אכילה ענק, מלאים כולם במצליחנים ומצליחנים בדרך, שבאו לאכול ארוחת ערב אקזוטית. אממה, התפריט פצפון. אני יכול להעריך מקומות שבהם תפריט קטן מעיד על התמחות, אבל מנה אחת של אטריות (ועוד אטריות שעועית, שקופות ולא נוחות), מנת אורז אחת ומרק אחד הם בעיני סתם עצלנות. המנות הראשונות אגב, נראות מוצלחות ביותר, ואולי כדאי לכם לבחור דווקא מתוך התפריט הזה, שהוא גם רחב יותר. עכשיו, לדבר הגברת: אפשר להתחיל במנה ראשונה: המבורגר של בשר או טופו, מוגש בתוך לחמניה שעשויה מאורז מטוגן! והוא בא עם כרוב וגזר ברוטב מתקתק חרפרף. כבר גאוני. אפשר להמשיך במנה ראשונה נוספת: תרד מאודה ברוטב סויה עם שומשום וציר כלשהו. אפשר להמשיך בשילוב ביניהם שגורם לפה שלך להפעיל בלוטות זיהוי טעם ששנים כבר לא הופעלו. ואפשר לסיים במנה עיקרית: אורז עם עוף שהוא כל כך רך שהוא מצליח לגרום אפילו לי לשכוח שהוא עוף (ואני שונאת עוף) ברוטב למון גראס עדין עדין שמשתלב היטב עם כל דבר אחר שמזמינים. בקיצור: טעמים עדינים, רכיבים טריים וריח. ריח של ויטנאם.

  • כתובת: Rosenthaler Strasse 13 10119 berlin
  • שעות פתיחה: כל יום 12:00-24:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך 12 אירו למנה עיקרית פלוס בירה
  • אתר: http://www.chenche-berlin.de/

סופיין אק

לכאן יש להגיע בערב חורפי. לא שתתקשו למצוא כאלו בברלין. אבל מייד כשאתם נתקלים באחד, לכו לפה. מדובר במסעדה גרמנית שלהערכתי מתפקדת כמקום הזה שאליו הולכים לארוחות משפחתיות בימי חג ומועד. האוכל הוא גרמני קלאסי: שפצל'ה, חזיר בתנור, תפוחי אדמה, גולש, נקניקיות ויינר דקות דקות והרבה יין. כמו בהרבה מסעדות ברילנאיות, לא שמעו כאן על מינימליזם או על יצירתיות במטבח או על כך שהשנה היא 2010. המנות הן אותן מנות שהוגשו כאן עוד לפני מלחמת העולם והגולש עדיין מוגש בתוך לחם. זה אומר שלמרות שהמקום עצמו עבר שיפוץ כדי להתאים את עצמו לימים שאחרי המלחמה, המטבח נשאר בתוך המומחיות של המשפחה. הם לגמרי יודעים מה הם עושים כאן, ואין פלא: זה בדיוק מה שעשו אבותיהם. זה טעים, אם אתה בעניין של זה. אני, שגדלתי תחת השמש הים תיכונית וחובבת אוכל שלא בושל בבישול איטי, ארוך וספוג מיצים, מעדיפה את האוכל שלי קצת פחות כבד.

  • כתובת: Grosse Hamburger Strasse 37 D-10115  Berlin
  • שעות פתיחה: ימי חול: 12:00-01:00; סופי שבוע 12:00-02:00
  • מחיר לארוחת יחיד: בערך 11 אירו למנה עיקרית פלוס בירה. כדאי גם לשקול שתי מנות פתיחה ב-12 אירו בערך
  • אתר: http://www.sophieneck-berlin.de

9 תגובות בנושא “מסעדות בברלין מרכז”

  1. פוסט נהדר :]

    אכלתי בשלוש מהמקומות פה: גורקי, מיסייה וונג וצ'ן צ'ה. הראשון אחלה, השני פופולרי בצורה בלתי מוסברת לדעתי – וצ'ן צ'ה? פנטסטי! מדהים! אולי המסעדה האהובה עלי במיטה.

  2. מעולה.
    זה נחוץ מאוד וחיוני, בייחוד לי ולאהובתי שמצאנו את עצמנו מסתובבים במעגלים בברלין ובלי לשים לב ובטעות מתיישבים באותה המסעדה פעמיים.
    עכשיו רק צריך למצוא את הסיבה המעולה לנסוע לשם שוב.

  3. נראה לי שלכל אחד בברלין יש את המקומות שלו.
    במסייה וונג לא הייתי – התור המשתרך הבריח אותנו לוויאטנמית אחרת שחברים המליצו עליה. לא הצטערנו, זה היה נורא מוצלח, אבל אני לא זוכרת את השם של המקום, ובטח שלא את הכתובת.

  4. עכשיו??? עכשיו??? כשאני טסה בחזרה עוד יום וחצי??? ועוד אכלתי כבר ארוחת ערב… לא נורא, מחר נדגום. ממני לגורקי זה 100 מטר 🙂
    תודה על הסקירה

  5. רונצ'ו, כן, ברור. לכל אחד יש את המקומות שלו. בגלל שאנחנו רוצים לזכור, אז שמנו פה 🙂

    ניקי, לכי על הקולחוז, תאמיני לי.

  6. יופי… עכשיו שכבר הייתי פעמים בברלין?! אבל אני שומרת, שבפעם השלישית זה לא יהיה רק גלידה…
    אולי תכתבו משהו על אמסטרדם? שם גם הרבה יותר קשה למצוא אוכל טוב (למרות שבמנצ'יז הכל נראה מצויין) וגם אני מתכננת לשם גיחה בחורף.

    אוף תחזרי כבר! את נהנת אבל אנחנו מתגעגעים.

  7. טל, אל תשחקי אותה. אם אני אומרת לך עכשיו שבמקום לחזור אני נוסעת לבחון את המסעדות באמסטרדם, את הורגת אותי 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *