מרק תפוחי אדמה וסלמון

מחר. מחר בשמונה וחצי בבוקר בערך יתאחדו יושבת הבית ויושב הבית בטקס מרגש ורב רושם בשדה התעופה שונפלד בברלין. יהיו להם יומיים ביחד לפני שיושב הבית יחזור לישראל ויושבת הבית, עיקשת ואידיוטית, תישאר בברלין, לחקור את צפונותיה. בכל אופן, הוא בא. והכי מתבקש עוגת אוכמניות. והכי אין סיכוי שאני מכינה לו כזו. כי התנור פה על גז, ועוד לא הבנתי ממש את ההקבלה. ויש רק תבניות ענק. שאני לא יודעת איך מכינים בהן דברים. והכל מתקלקל פה, אפילו עוגיות שוקולד צ'יפס. וכשאני אומרת פה, אני כמובן מתכוונת לדירה ולא לעיר. בכל אופן, גם שש מעלות או משהו. אז חשבתי שאולי אני אכין לו את המרק שאכלתי בבית הקפה שליד גלריית ברלין. שניהם היו כיפים: הגלריה והמרק. הגלריה כי יש בה שני גרמי מדרגות שמצטלבים באמצע המבנה הפתוח, וזה נראה כמו טעות ארכיטקטונית וזה ברור גם שזה הכי לא טעות. והמרק כי הוא היה חם וקרמי, ובכל זאת הצליח לא להפוך לדבר הזה שקורה לפעמים למרקים עם שמנת שאחריו הם נהיים שעמום מוחלט עם אקסטרא של בחילה. ואני יודעת שזה הכי לא קשור לטריליון מעלות בישראל, אבל לא אכפת לי. המתכון והתמונה של לא אחר מ"תפוח אדמה יומי".

תחזיקו לי אצבעות הפעם

רכיבים ל-3-4 מנות

  • 3 כרישות לא גדולות
  • 2 שיני שום
  • 400 גרם תפוחי אדמה
  • 2 כפות חמאה
  • 150 גרם גבינת שמנת
  • מלח
  • 250 מיליליטר חלב
  • 150 מיליליטר מים, בערך
  • 280 גרם פילה סלמון
  • 2 כפות שמיר, קצוץ
  • 2 כפות מיץ לימון
  • פלפל שחור

אופן ההכנה

  1. קוצצים את החלקים הירוקים והלבנים של הכרישה וגם את השום. שוטפים את תפוחי האדמה וחותכים אותם לקוביות של סנטימטר, עם הקליפה
  2. ממיסים את החמאה בסיר על אש בינונית
  3. מוסיפים את השום והכרישה ומאדים על אש בינונית נמוכה עד שהם מתרככים, כ-5-7 דקות
  4. מוסיפים את תפוחי האדמה, גבינת השמנת והמלח ומערבבים עם הכרישה. כשהגבינה נמסה, מוסיפים את החלב ומספיק מים כדי לכסות את הירקות
  5. מגבירים את האש לבינונית, מביאים לרתיחה, מנמיכים שוב את האש ומבשלים 20 דקות או עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג
  6. חותכים את הסלמון לקוביות בגודל סנטימטר
  7. כשתפוחי האדמה רכים, מוסיפים שמיר, מיץ לימון, סלמון ופלפל שחור. מערבבים ומבשלים על אש נמוכה עוד 5-7 דקות עד שהסלמון מבושל

5 תגובות בנושא “מרק תפוחי אדמה וסלמון”

  1. מה זה מיליליטר?
    דברי בכוסות גברת – ולא במספרים.
    🙂

    אני מכריז על שיטת המדידה החד-החלטית-עולמית-קבועה.

    כוס, חצי כוס, רבע כוס, כף, כפית וגו'

    חוצמזה, תהינו לכם שם בברלין הקרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *