השבוע נתקלתי באתר מהמם שנקרא "הגאומטריה של הפסטה". יש שם מפת פסטה גדולה, עם כל צורות הפסטה האפשריות. לחיצה על כל צורה מביאה לעמוד שבו מסבירים איך נוצרה הצורה הזו ולמה היא טובה. משם גם המתכון.

רכיבים
- 200 גרם טורטליני
- בצל קטן
- 2 שיני שום, פרוסות
- 4 כפות שמן זית
- 2 עלי דפנה
- 100 גרם עדשים חומות
- 2 כפות פטרוזיליה
אופן ההכנה
- מטגנים את הבצל והשום בעדינות בשמן חמש דקות, עד שהם מאבדים כל סימן למצבם הנא. מוסיפים את עלי הדפנה ואת העדשים, ומספיק מים כדי לכסות אותם (בכמות הזו, משום שמבשלים ללא מכסה, אמורים להוסיף כחצי ליטר או קצת פחות). מרתיחים בעדינות עד שכמה מן העדשים הפכו למחית והשאר נותרו שלמות אבל לגמרי רכות. אמור להיות בסיר עוד קצת נוזל, אבל לא בכמות שמספיקה לשחייה. מתבלים במלח ובפלפל. את העדשים אפשר לבשל ממש לפני שאוכלים (צריכים איזה 30-40 דקות), או כמה ימים קודם, אם מאחסנים במקרר
- מרתיחים את הפסטה, מייבשים ומוסיפים לעדשים החמות. מבשלים ביחד כמה דקות, מערבבים פנימה את הפטרוזיליה ומגישים. התבשיל לא ממש זקוק לתוספות, אבל יש בבעלותכם סוג ממש משובח של שמן זית, זה הזמן להזליף מעט
אף פעם לא ראיתי עדשים שאינן כתומות או צהובות הופכות למחית בבישול, אפילו לא בישול ארוך של מרק. עם זאת זה נשמע מתכון מעולה, אני צריכה לזכור אותו לחורף.
הכנתי אותו היום עם עדשים ירוקות. הן לא הופכות למחית, אבל הן נהיות רכות רכות. זה טעים מאד ואפילו מתאים לקיץ.
שכנעת אותי:)
עדשים זה לא משהו שהולך אינטואיטיבית עם פסטה.
מזל שיש את הבלוג הזה לפתוח לי את אופקיי הצרים כעולם הגורגנזולה
הילי, יופי 🙂
הדס, מה עניינים?
הו, כמה תגובות. זה היה טעים זה, שתדעו. באחריות.
היי,
רק שאלה קטנה – האם אפשר להשתמש בעדשים אדומים? משהו כזה:
http://www.mega.co.il/jsfweb/cat/%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/3643769.html
לא חושבת שהן מתפרקות אותו דבר, אז נראה לי שעדיף עדשים ירוקות.