סלט רוסי

ליושב הבית האהוב יש לאחרונה קטע חדש ודי דוחה, אם תשאלו אותי: סלטים רוסיים. זה הכל בגלל שהוא עובד עם איזו בחורה שמספרת לו מדי יום על נפלאות המיונז. ככה יוצא שבערך פעם בשבוע הוא מוציא מהמקרר מקלות סרטנים, שזה באמת מוצר שהיה צריך להיעלם עם רוסיה הסובייטית, ממלא אותו במיונז ובבצל ובאלוהים יודע מה עוד, ואוכל בתאווה. אל תשאלו אותי איזה טעם יש לזה. זה לא אוכל. זה איכס. אבל בגלל שיושב הבית הוא בכלל לא איכס, מגיע לו מתכון מלכותי לסלט המיונז שלו. והפעם סלט אוליבייה, שבאינטרנט אומרים שהוא הומצא בשנות ה-60 של המאה ה-19 על ידי שף מפורסם במסעדה מפורסמת עוד יותר במוסקבה. המתכון והתמונה של "יום שלישי בעולם הישן

".

רכיבים

  • כמה תפוחי אדמה
  • כמה גזרים (פחות מתפוחי אדמה)
  • שתי ביצים
  • 3-4 מלפפונים חמוצים
  • 1 קופסת שימורי אפונה (חייבים להשתמש בשימורים, כדי לייצר את אווירת הנוסטלגיה הסובייטית)
  • שמנת חמוצה
  • מיונז
  • חומץ בן יין
  • פטרוזיליה קצוצה (ו/או שמיר) וצלפים (או בצל ירוק)
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מבשלים את תפוחי האדמה והגזרים המקולפים עד שהם רכים למגע מזלג והופכים את הביצים לביצים קשות. מניחים להם להצטנן לחלוטין
  2. קוצצים הכל לחתיכות קטנות ומניחים בקערה גדולה. קוצצים מלפפונים חמוצים ומוסיפים לקערה, ביחד עם פטרוזיליה קצוצה וצלפים/בצל ירוק. מוסיפים את האפונה המסוננת
  3. מוסיפים שליכטה נאה של מיונז ושמנת חמוצה, טיפת חומץ, מלח ופלפל ומערבבים עד שהכל אחיד
  4. מצננים לפני ההגשה

גיוון

  • אנשים נוטים להוסיף לסלט הזה תפוח חתוך ועוף מבושל
עולם ישן עדי יסוד נחריבה
עולם ישן עדי יסוד נחריבה

2 תגובות בנושא “סלט רוסי”

  1. או, עכשיו פתאום מופיע הקישור לתגובות.
    אוח, גדלתי על הסלט הזה (לא רוסיה, אבל מהסביבה), ובהחלט אפשר להגיד שגדלתי יפה, בעיקר לרוחב.
    אם גם יושב הבית רוצה לגדול יפה לרוחב, אני ממליצה על שימורי אפונה וגזר ביחד (אם עוד מייצרים את זה). טעם המתכת של הקופסה הוא חלק מהתיבול פה.
    צלפים, בצל ירוק ופטרוזיליה הם שכלולי-פיוז'ן פולנו-ימתיכוניים. עזבו אותכם. רק שמיר. זה העשב היחיד שהכירו בשטייטל.
    מובטח ליושב הבית שאם יטעם את הסלט בגרסת המקור (בעיקר של סבתא שלי, עליה כמעט-השלום) הקטע הרוסי יעבור לו מהר מאד.

  2. היליר, מצחיק!

    דווקא הגרסא שמיטל הכינה יצאה טעימה. בגלל הסלידה המובנית שלה ממיונז, לא היה הרבה ממנו, והפטרוזיליה עבדה יפה במקום השמיר 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *