עוגת גבינה לימונית

האני החדשה חושבת שאופה נמדד בעוגת הגבינה שלו. האני הישנה, של לפני שבוע, חשבה שהוא נמדד במאפי השמרים ובעוגת הגבינה שלו, אבל מאז הכנתי לבדי בעצמי פוקאצ'ה (פוסט בקרוב) אז זה כבר פחות נחשב. אני מתה על עוגות גבינה. מתוק בקדימה של הפה, חמצמץ באחורה של הפה ומרקם מלא חיות בכל שאר הפה. אין לי העדפה ברורה לסוג עוגת הגבינה שלי. אני אוהבת אפויות, קרות, שמנת וכל סוג שהוא. אני כל כך אוהבת עוגות גבינה, שלאחרונה אפילו התחלתי לאכול בהנאה רבה את היוגורט עוגת גבינה של מולר. אני רק שונאת שני דברים: שאנשים חשים צורך לדחוף לי פירות יער לעוגת גבינה שלי כאילו זו זכותם הטבעית והביולוגית ועוגות גבינה מתות, כאלו של קונדיטוריות ישנות. אז הפעם לא סמכתי על סתם מישהו מהאינטרנט. הפעם הלכתי ישר למלכה בכבודה ובעצמה. המתכון והתמונה של מרתה סטיוארט

.

רכיבים
לבסיס

  • 16 פתי בר
  • 2 כפות סוכר
  • 40 גרם חמאה, מומסת

למילוי

  • 500 גרם גבינת שמנת
  • 0.75 כוס סוכר
  • 2 ביצים גדולות
  • מיץ וגרידה מלימון אחד (2-3 כפיות גרידה וכשלוש כפות מיץ)

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מרפדים תבנית מתפרקת 22 סנטימטרים בנייר אלומיניום ומשאירים קצוות בכל הצדדים. מקפלים את העודפים מתחת לטבעת של התבנית
  2. במעבד מזון מרסקים פתי בר עם סוכר עד שהם טחונים דק. מוסיפים חמאה ומעבדים קצרות עד שהפירורים לחים
  3. מעבירים את הבסיס לתבנית. אופים עד שהבסיס מתחיל להשחים, כ-10-12 דקות
  4. שמים גבינת שמנת במעבד מזון, ומערבבים עד שהיא חלקה. מוסיפים סוכר, ביצים, גרידת לימון ומיץ לימון. מערבבים עד שהתערובת חלקה
  5. מוזגים את התערובת לבסיס החם ומחליקים את פני השטח. מחזירים לתנור ואופים עד שהמילוי מתייצב, כ-30-35 דקות
  6. מצננים לחלוטין בתבנית. מכסים בפלסטיק נצמד ומקררים לפחות שעתיים. משתמשים בעודפי נייר האלומיניום כדי להוציא את העוגה מהתבנית. בעזרת ספצ'ולה ממתכת מרימים את העוגה מהאלומיניום. חותכים ל-16 ריבועים
הולך להיות כיף במטבח היום
הולך להיות כיף במטבח היום

6 תגובות בנושא “עוגת גבינה לימונית”

  1. בשביל 2-3 כפיות גרידת לימון צריך לימון בגודל אבטיח. לימון אחד מנפיק בקושי חצי כפית, מנסיוני המר.

  2. אני תמיד חושבת שאם כתוב לימון אחד, אז מה שיוצא ממנו זה מספיק. במקרה הזה באמת הספיק לימון אחד.

    ובפיצה האט היו אומרים ספצ'ולה. אבל כן, מרית (מאז שאני מכירה בחורה שקוראים לה מרית, קשה לי לחשוב על זה כעל כלי במטבח)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *