גראטן כרובית בבשמל

כרובית מטרידה אותי כבר כמה זמן. זה דבר יפה נורא, כרובית. ובכל פעם שאני עוברת בשוק, בא לי לקנות אחת. אבל אז, את מגיעה הביתה, ומגלה שאין הרבה מה לעשות עם כרובית. אפשר להוסיף אותה לירקות מוקפצים, אבל היא לא נורא מועילה שם. אפשר להקפיץ אותה בפני עצמה, ולשים לה דבש וסויה וצ'ילי או משהו כזה, אבל זה נכון על כל דבר בעולם, בערך. אפשר להוסיף אותה למרק, אבל גם שם היא לא כוכבת המסיבה. ואפשר לעשות אותה מטוגנת בפירורי לחם, אבל היא שניצל לא הכי טעים. אז מצאתי עוד משהו שאפשר לעשות איתה. המתכון והתמונה של בלוג שאני לא רוצה לתרגם את שמו: sticky gooey creamy chewy.

רכיבים

  • כרובית אחת (בערך קילו וחצי), מחולקת לפרחים
  • מלח
  • 60 גרם חמאה, מחולקת
  • 3 כפות קמח
  • 2 כוסות חלב חם
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 0.25 כפית אגוז מוסקט מגורר
  • 0.75 כוס גרוייר מגוררת (אני מניחה שאפשר גם אמנטל)
  • 0.5 כוס פרמז'ן, מגוררת
  • 0.25 כוס פירורי לחם טריים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-190 מעלות
  2. מבשלים את פרחי הכרובית בסיר גדול עם מים רותחים מומלחים 5 עד 6 דקות, עד שהם רכים אבל יציבים. מייבשים
  3. ממיסים שתי כפות חמאה במחבת על אש בינונית. מוסיפים את הקמח, ומערבבים בחריצות עם כף מעץ במשך שתי דקות. מוזגים את החלב החם ומערבבים עד שהתערובת מגיעה לרתיחה. מרתיחים בערבוב מתמיד לדקה, או עד שהתערובת מסמיכה. מסירים מהאש, מוסיפים כפית מלח, פלפל שחור, אגוז מוסקט, חצי כוס גרוייר ואת הפרמז'ן
  4. מוזגים שליש מהרוטב לתבנית 20*27 סנטימטרים. מניחים את הכרובית ומוזגים מעל את שארית הרוטב. מערבבים את פירורי הלחם עם מה שנותר מהגרוייר ומפזרים מלמעלה. ממיסים את שתי כפות החמאה הנותרות ומטפטפים מעל. מתבלים במלח ובפלפל. אופים 25 עד 30 דקות, עד שהחלק העליון משחים. מגישים חם או בטמפרטורת החדר
בריא זה לא
בריא זה לא

15 תגובות בנושא “גראטן כרובית בבשמל”

  1. לא אמרת לא מזמן משהו על דיאטה…?:)
    בכל מקרה, הכרובית האהובה עלי בעולם היא זו של אייל שני (אפשר לגגל) שצלוייה בשלמותה בתנור. אין דברים כאלה.

  2. הנה שני דברים טעימים שאפשר לעשות עם כרובית, שניהם נוסו בהצלחה במטבח שלנו:
    http://dvarimbalma.blogli.co.il/archives/92
    http://thepioneerwoman.com/cooking/2009/01/cauliflower-soup/

    ויש גם את המתכון שלי למרק כרובית וברוקלי, אבל אין לי כח להקליד עכשיו את כולו. אם אתם ממש מעוניינים כתבו לי ואשתף.

  3. היליר, נכון. צריך באמת לנסות אותה פעם. אפילו היינו בצפון אברקסס ולא ניסינו.

    דולי, המתכון למרק של החלוצה נראה מהמם!!! ברשותך, אתרגם אותו לפה.
    וברור שעכשיו את צריכה להקליד את המתכון. אני הבטחתי פעם חיים קלים? כי אני לא זוכרת.

  4. לא טעמתי בצפון אברקסס, הכנתי בבית. אתם חייבים לנסות, זה כלום עבודה ובערך הדבר הכי טעים שיכול לצאת מכרובית. ואני אוהבת כרובית בכל צורה.

  5. אגב, נזכרתי עכשיו שחברה שלי אמרה לי שהיא תוחבת כמה שיני שום פרוסות דק בין פרחי הכרובית לפני האפיה. לא ניסיתי, אבל אני בהחלט מתכוונת לנסות בקרוב (עכשיו כשנזכרתי, אין דבר שיותר בא לי כרגע מכרובית-אייל-שני-בתנור. שיט. לא מה לא נזכרתי בזה בסופר לפני חצי שעה.)

  6. ראשית, כל המתכונים של החלוצה מהממים, אבל האוכל שלה הוא הדרך המהירה להתקף לב לפני גיל 40, ראי הוזהרת.

    המתכון שלי למרק כרובית וברוקולי:
    הכנות:
    מפוררים ברוקולי וכרובית לפרחים ופורסים את הגבעולים לפרוסות דקות (הכמויות: 800 גר' ברוקולי קפוא או ק"ג ברוקולי טרי, שני ראשי כרובית נאים. המתכון עובד מצוין רק עם כרובית או רק עם ברוקולי, אבל הכי טעים ביחד).
    קוצצים שני בצלים.
    קולפים 5-6 תפוחי אדמה (תלוי בגודל) וחותכים לקוביות בגודל אכיל.
    פורסים 3 שיני שום לפרוסות דקות.

    המתכון:
    מטגנים את הבצל ב-30 גר' חמאה. כשהבצל שקוף ומתוק מוסיפים את התפ"א ומטגנים עוד קצת.
    מוסיפים כף קמח, מערבבים נמרצות. כשאין עקבות קמח נראים לעין מוסיפים את הברוקולי והכרובית המפוררים.
    מערבבים במשך כמה דקות. אח"כ מוסיפים מרק עוף צלול עד לכיסוי (גם מים רותחים ואבקת מרק עוף יעבדו כאן, אני חושבת, אבל אני לא רוצה להתחייב על זה). מתבלים בפלפל לבן, פלפל שחור טחון טרי, אגוז מוסקט מגורר ומלח.
    מרתיחים.
    מבשלים חצי שעה מכוסה על אש נמוכה.
    מוסיפים כוס שמנת ואת השום הפרוס ומבשלים עוד כמה דקות, להיזהר לא להרתיח שוב – זה מפרק את השמנת.
    מתקנים תיבול, אם צריך.

    טעים מאוד גם אחרי קירור וחימום, מחזיק כמה ימים במקרר בלי בעיות.

  7. הפתיחה על הכרובית בעייתית לי, אבל כנראה שעוד לא הכרת את אחד הדברים הנפלאים מכל: לביבות כרובית!
    מבשלים כרובית, מוערכים עם ביצה, פלפלמלח, יש מצב שאמא שלי שמה גם קצת פירורי לחם בפנים, עושים צורה של לביבה, מצפים בפירורי לחם ומטגנים.
    תיבול נוסף: כל אחד ומה שטעים לו.
    הכי טעים: עם גבינה צהובה כלשהי שיש במקרר שעוטפת את כל הלביבה.
    גם לביבות ברוקולי טעים מאוד לעשות ככה ואפילו לביבות תרד, אבל הכרובית, ללא כל ספק – נולדה למען הלביבות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *