טופו ביין

סלט, סלט. כל היום אוכלים סלט. עם טונה, בלי טונה. עם גבינה, בלי גבינה. עם חרדל, עם בלסמי, עם מיץ לימון, עם טחינה. די, בסוף זה סלט. עם ירקות קרים. ובחוץ בכלל חורף. וכמה אפשר לאכול ירקות קרים. בא לי בכלל נזיד. או מרק. או פסטה. אוכל באמת. אז מצאתי מתכון לתחליף "עוף ביין" לצמחונים, שאותו אמורים להגיש עם אטריות ביצים ותרד מאודה. המתכון והתמונה של "אוכלים טוב".

רכיבים

  • 1 חבילת טופו
  • 2 כפות שמן זית
  • 1 כף חומץ בלסמי
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית פלפל שחור
  • 1 כוס בצלי פנינה (הם משתמשים בקפואים שמופשרים. אפשר גם טריים מבושלים)
  • 2 גזרים בינונים, חצויים לאורך ופרוסים
  • 2 שיני שום, קצוצות
  • 1 עלה דפנה
  • 200 גרם פטריות, חתוכות
  • 3 כפות קמח
  • 2 כוסות יין אדום כמו מרלו או פינו נואר
  • 2 כפיות חמאה

אופן ההכנה

  1. מייבשים את הטופו, וחותכים אותו לקביות של סנטימטר וחצי שניים. מחממים כף שמן במחבת גדולה על אש בינונית גבוהה. מוסיפים טופו ומטגנים בשכבה אחת, כדקה שתיים בכל צד, עד שכל הצדדים זהובים. מעבירים את הטופו לקערה בשכבה אחת ומערבבים עם בלסמי, ומלח ופלפל
  2. מחממים כף שמן בסיר על אש בינונית. מוסיפים בצלים, גזרים, שום ועלה דפנה. מבשלים בערבוב עד שהם מתחילים להתרכך, כשלוש דקות. מוסיפים פטריות ומבשלים עד שהן משחררות את הנוזלים שלהן, כ-3-5 דקות. מפזרים קמח ומערבבים
  3. מוסיפים יין ומתבלים במלח ובפלפל ומבשלים, עד שהיין מצטמצם קצת והרוטב מסמיך, כ-4-6 דקות. מחזירים את הטופו לאש, מוסיפים חמאה ומערבבים עד שהכל חם. מוציאים את עלה הדפנה לפני ההגשה
אני לא חושבת שאי פעם קניתי בצלי פנינה
אני לא חושבת שאי פעם קניתי בצלי פנינה

12 תגובות בנושא “טופו ביין”

  1. הכנתם את זה? כי זה נראה משונה אך מעניין ולפני שאני רוכשת יין טוב רק כדי לבזבז שתי כוסות ממנו על בישול אני רוצה את חוות דעתכם אם זה באמת טעים.

  2. טרם. אבל רשימת המרכיבים מאותתת שאנחנו ננסה בקרוב.

    עם זאת (מותר לי, אני בעבודה 😉 ), לא בטוח שצריך לקנות בקבוק של פינו נואר. נראה לי שבקבוקי הבוז'ולה שעוד נשארו בחנויות יעשו את העבודה. או יין אדום קליל אחר.

  3. אני אחכה בסבלנות. (לא שהתכוונתי לרכוש פינו נואר, כן, אבל אני כל כך אוהבת יין אדום שאם הוא טוב אני מעדיפה לשתות אותו, ואם הוא רע אני בטח לא אבשל איתו)
    אתה יודע, לפעמים מתכונים נראים מעולה על הנייר (המסך?) ואז כשאתה מכין אותם אתה מגלה כל מיני דברים: תיבול מוגזם או לא מספיק, יותר מדי מים, פחות מדי מים, יותר או פחות זמן בישול וסתם שדרוגים שבאים לך תוך כדי בישול, בטכניקה או בחומרים. לדוגמה אני יכולה לתת את מרק הטופו-פיטריות-תרד שהבאתם פעם, שעל-פניו נראה נפלא אבל בפועל נדרשו אי-אלו שפצורים במתכון כדי שהוא יהיה כזה באמת.
    לפעמים התגובות למתכון מאלו שהכינו אותו מעניינות יותר מהמתכון עצמו, בעיקר במתכונים שמגיעים מכל מיני מקורות עלומים באינטרנט הזאתי.
    זה יכול להיות נחמד אם מדי פעם תעדכנו פוסטים ישנים בהערות והארות אחרי שהכנתם את המתכון. בטוח יהיו.

  4. אגב, קניתי בצלי פנינה (שאלוטס) כמה פעמים. אולי זו אני, אבל לא הרגשתי שום הבדל מבצל רגיל חוץ מהטרטור בלקלוף ולקצוץ אותם. אז הנה חסכתי לך את המאמץ. אם אתה מתכוון להכין את זה, בצל רגיל יעשה את העבודה, בטוח. (חומצמזה, בצלים מבושלים? WTF? אולי כבושים?)
    אתה רואה למה אני מתכוונת?

  5. היליר, אני לגמרי מסכימה איתך, בנוגע לשפצורים במתכונים. בואי נעשה עסק: אני אפרסם פוסט שפצור, ואת גם. תספרי רק מה עשית למרק ההוא (מיסו, אם אני זוכרת נכון, או דאשי), ותשלחי לי. ונעשה פוסט משותף. הולך?

    בעניין הבצלי פנינה, זה לא שאלוטס. אלו הלבנים המושלמים האלו. וכן, התכוונתי לכבושים (אני כתבתי את הפוסט הזה 🙂 ) אבל את עדיין לגמרי צודקת. באינטרנט הזאת יש כל מיני דברים. אני משתדלת לבחור את הטובים, כמובן. אבל עד שאת לא מנסה, אי אפשר לדעת. וגם, אני לא בטוחה שזה לא נכון גם לספרי בישול אמיתיים. גם הם מחרבשים.

  6. נו, אם אני מתעצלת לתחזק בלוג אוכל משלי, לפחות אני נדחפת לאחרים:)
    בערב או בסופשבוע אני אעבור על כמה מתכונים שלכם שהכנתי ואוסיף את ההערות והשפצורים שלי.

  7. כתבתי פוסט שלם, מעניין אם הוא ייכנס בדף התגובות (לא מצאתי פה מייל!):
    כשמתכון פוגש מציאות
    לפני כמה ימים העלו המבשלים-בבית מתכון לטופו ביין א-לה קוק-או-וון. אני חובבת גדולה של טופו, ועוד יותר של יין, אבל השילוב נראה לי, אפעס, שנוי במחלוקת. מצד אחד, טופו הוא אחד מאותם חומרי גלם שטעמם אחרי הבישול עומד ביחס ישיר לאיכות הבשלן שהכין אותו (מעצם היותו חסר טעם לכשעצמו), ומצד שני, יין הוא אחד מאותם חומרי גלם שאני מעדיפה בצורתו הנקייה, ללא תוספות.
    מכיוון שאני יודעת שהמבשלים-בבית מתמחים בליקוט מתכונים- מקוריים, מגרים ומעניינים לרוב – מרחבי האינטרנט, אך לא בהכרח מכינים אותם בעצמם, ומכיוון שלא ממש התחשק לי לבזבז שתי כוסות יין על מתכון שנוי במחלוקת, שאלתי אותם בתגובות אם הם הכינו את זה, ומה דעתם, האם זה שווה בזבוז של יין טוב.
    הם לא, אבל בדיון הקצר שהתפתח בתגובות, הזמינה אותי יושבת-הבית לכתוב על הגלגולים שעובר מתכון עד שהוא מגיע לסיר שלנו.
    הרמתי את הכפפה והחלטתי לנסות את הטופו-או-וון. (עם יין צ'יליאני נחמד שהיה במבצע בסופר. בכל זאת מתכון שנוי במחלוקת). העתקתי את המתכון ככתבו וכלשונו, וההערות שלי מופיעות בסוגריים:
    רכיבים
    1 חבילת טופו (המתכון החו"לי המקורי, בלינק, דורש חבילה של 14 1 אונקיות של טופו קשה במיוחד. לא הבנתי מה זה 14 1. 114? 1.14? שתי האפשרויות נראות בלתי סבירות. בארצנו המשופמת טופו מגיע בחבילות של כ-300 גרם ובזה נשתמש.)
    2 כפות שמן זית
    1 כף חומץ בלסמי (שמתי שתיים. אחת לא נראתה לי מספיקה לכמות הטופו)
    0.75 כפית מלח
    0.5 כפית פלפל שחור
    1 כוס בצלי פנינה (הם משתמשים בקפואים שמופשרים. אפשר גם טריים מבושלים) (אני השתמשתי בבצל רגיל אחד)
    2 גזרים בינונים, חצויים לאורך ופרוסים
    2 שיני שום, קצוצות (או שלוש, ארבע. אני אוהבת שום.)
    1 עלה דפנה
    200 גרם פטריות, חתוכות (אני השתמשתי בחבילה אחת של פטריות שיטאקי טריות, כי השמפיניון בסופר נראו עלובות. קניתי חבילה אחת כי לא זכרתי את הכמות במתכון. זה לא 200 גרם, אני יודעת, אבל זה מה יש ועם זה ננצח.)
    3 כפות קמח (אני משתמשת רק בקמח מלא, וכף וחצי ממנו הספיקו לגמרי)
    2 כוסות יין אדום כמו מרלו או פינו נואר (או יין צ'יליאני סביר שהיה במבצע בסופר, כאמור)
    2 כפיות חמאה (אחת. לאור הפחתת הכמויות הכללית)
    (הוספתי מעט טימין. נראה לי מתאים.)

    אופן ההכנה
    1. מייבשים את הטופו (לא טרחתי), וחותכים אותו לקוביות של סנטימטר וחצי שניים. מחממים כף שמן במחבת גדולה על אש בינונית גבוהה. מוסיפים טופו ומטגנים בשכבה אחת, כדקה שתיים בכל צד, עד שכל הצדדים זהובים. (אני לא מטגנת טופו, בעיקרון, בגלל נטייתו המעצבנת להידבק גם לטפלון המשובח ביותר, ולכן ערבבתי את קוביות הטופו בקערה עם כף שמן זית ואפיתי ב-200 מעלות עד שהזהיב קלות. עניין של כמה דקות) מעבירים את הטופו לקערה בשכבה אחת ומערבבים עם בלסמי, ומלח ופלפל
    2. מחממים כף שמן בסיר על אש בינונית. מוסיפים בצלים, גזרים, שום ועלה דפנה. מבשלים בערבוב עד שהם מתחילים להתרכך, כשלוש דקות. מוסיפים פטריות ומבשלים עד שהן משחררות את הנוזלים שלהן, כ-3-5
    3. מוסיפים יין ומתבלים במלח ובפלפל ומבשלים, עד שהיין מצטמצם קצת והרוטב מסמיך, כ-4-6 דקות. (לאור הכמות בסיר, כוס יין אחת נראתה לי מספיקה. כוס מדידה, כן? לא כוס שתייה) מחזירים את הטופו לאש, מוסיפים חמאה ומערבבים עד שהכל חם. מוציאים את עלה הדפנה לפני ההגשה.

    לסיכום: ההכנה מהירה למדי, והגזרים לא התרככו מספיק, אולי חתכתי אותם גדול מדי, אבל בסך הכל יצא לי די דומה לתמונה וטעים מאד.
    מסתבר שזה לא המתכון הכי מתאים להוכיח את הטענה שלי, כי הוא עבד לא רע בכלל.

  8. במחשבה נוספת (אגב בליסה) לא הייתי מטגנת או אופה את קוביות הטופו – מה שנועד לאטום את השכבה החיצונית שלהן ומונע ספיגת טעמים מקסימלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *