תבשיל כרוב עם פלפלים

יושב הבית הביא ביום שישי כרוב יפהפה מהשוק. אני חושבת שאני אגיד את זה שוב: יושב הבית הביא כרוב יפהפה מהשוק. המשפט הזה מסמן את זה שנהייתי אישה של ירקות. כי אישה של לא-ירקות, היא לא חושבת על כרוב כיפהפה. סביר להניח שהיא לא חושבת על כרוב בכלל. ואם כן, היא חושבת: טעים, לא טעים. זה מצחיק, התהליך הזה שבו מתחילים לבשל, מגלים שזה מהנה, מבשלים יותר, מתעמקים יותר, ובסוף מגיעים לזה שחושבים שכרוב הוא יפהפה. זה אולי מסמן את זה שגם מה שחשבת פעם שהוא משוגע, יכול להראות לך הכי הגיוני בשלב מאוחר יותר בחייך. בכל מקרה, מצאתי לנו מה לעשות איתו. המתכון והתמונה של dyln.

רכיבים

  • 1 כרוב
  • 3 כפות שמן זית
  • מלח ופלפל
  • 1 בצל
  • 2 פלפלים אדומים או צהובים
  • 0.5 כוס קטשופ
  • 3 כפות רוטב ווסטרשייר
  • 3 כפות חומץ תפוחים
  • 2 כפות סוכר חום
  • 3-4 שיני שום
  • 1 כפית פפריקה
  • 1 כפית כמון

אופן ההכנה

  1. חותכים את הכרוב לרצועות של שישה מילימטרים, חוץ מהעלים החיצוניים הקשים והליבה. זה יוצר בערך קילו כרוב, כך שמצטברת ערימה. זה מספיק ל-6-8 סועדים, ולכן למרות שמבשלים אותו די הרבה, צריכים מחבת גדולה, בקוטר 33 סנטימטרים בערך. שמים במחבת שלוש כפות שמן זית (במתכון המקורי יש שמן בייקון. לא ראיתי כזה בחיים, ואנחנו בכל מקרה, אתם יודעים, די צמחונים)
  2. מתבלים את הכרוב במלח ופלפל ומאדים על אש בינונית כעשר דקות, תוך ערבוב. בינתיים, חותכים בצל גדול לרצועות דקות, ביחד עם שני הפלפלים. מוסיפים את הבצל והפלפלים למחבת ומאדים 10 דקות נוספות, ומערבבים מספיק כדי שלא יידבקו. הירקות אמורים לשמור על הצבע שלהם, אבל להיות מבושלים
  3. בקערה קטנה מערבבים קטשופ, ווסטרשייר, חומץ וסוכר חום
  4. קוצצים שיני שום ומוסיפים למחבת, ביחד עם כפית פפריקה וכפית כמון. מוסיפים את הרוטב וחצי כוס מים ומערבבים. אפשר להוסיף עוד קטשופ אם רוצים
  5. מבשלים, במחבת מכוסה, כעשרים דקות. בשלב זה אפשר להסיר את המכסה ולבשל 10 דקות נוספות, עד שהרוטב מצטמצם, אם מעדיפים את הכרוב במרקם קרנצ'י. אפשר גם להשאיר את זה עוד קצת, כ-40 דקות לפני שמסירים את המכסה
מעניין מה קורה אם משתמשים בכרוב סגול
מעניין מה קורה אם משתמשים בכרוב סגול

2 תגובות בנושא “תבשיל כרוב עם פלפלים”

  1. אוי, זה אחד התבשילים האהובים של אמא! בלי הפלפלים ועם רסק עגבניות במקום קטשופ יש לזה שם מאד מפואר בהונגרית ששכחתי. אבל זה בטח משהו עם קפוסטה, כי קפוסטה זה כרוב. הממ, מזמן לא הכנתי את זה, ותוספת הפלפלים נראית לי מאד לעניין.
    אם כבר שאלת על כרוב סגול – תנסי את אותו מתכון, מינוס הפלפלים, הקטשופ והכמון (כמון? לא שמענו על זה בבודפשט) פלוס קוביות מתפוח ירוק חמוץ אחד גדול, או שניים קטנים.
    חוצמזה אהבתי את הפתיח, אני זוכרת שקרה לי בדיוק אותו דבר לפני כמה שנים כשהתחלתי לבשל ומצאתי את עצמי בשוק נדלקת מעגבניות קיץ מרהיבות, מתאהבת בחצילי בלאדי מבריקים ומתלהבת מכל סוג של ירק חדש שלא הכרתי. כמו ילד בחנות ממתקים.

  2. אגב, נזכרתי פתאום מהשמן בייקון (לא שבמקור זה *שמן בייקון*, וגם לא בייקון, בטח איזה נקניק מזרח-אירופאי שמן ומעושן) שפעם אמא שלי היתה שמה בתבשילים האלו שדורשים איזה טעם של בשר מעושן מן פתיתי סויה בטעם בייקון (ההורים שלי צמחונים מימים-ימימה) שאין לי מושג איפה היא השיגה. הייתי אוכלת את זה מהקופסה, היה לזה טעם של ביסלי גריל:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *