נגיד עוגיות אצבע

כותבת הילי הראשונה (המכונה היליר): "כי למי אכפת שאתם לא ממציאים את המתכונים – ומי כבר ממציא מתכונים?" ומעלה שאלה שאני מתחבטת בה ארוכות ועמוקות. ואני אתן דוגמה. נגיד, קרין גורן. ראיתי אצלה מתכון לעוגיות אצבע. מה הן עוגיות אצבע? עוגיות שבהן מטביעים את האגודל, על מנת ליצור מקום לדבר טעים: ריבה או שקד או דבר (זה לא השם הכי מגניב שנתקלתם בו לאחרונה?). עכשיו, בשיטוטיי ברשת הגעתי לעוד כמה וכמה מתכונים של thumbprint cookies, שאפשר להבין שמדובר באותו דבר. האנשים האלו לא הפנו לקרין גורן. הם הפנו לגורמה.קום ולכל מיני מגזיני בישול אחרים. עכשיו, אי אפשר לחשוד בקרין גורן שגנבה מתכון. אי אפשר גם לחשוד בגורמה.קום שגנבו מתכון. אז כנראה שיש אי שם חוקי אתיקה של מתכונים שאומרים: אם שינית כך וכך רכיבים מהמתכון, הרי שיצרת מתכון חדש. אם שינית כך וכך שיטות עבודה בתוך המתכון, הרי שיצרת מתכון חדש. אבל השוויתי בין המתכונים, ואין בהם שינויים גדולים. ובכלל, כמה שינויים גדולים יכולים להיות שרוצים להגיע לאותו תוצר, פחות או יותר? אולי למישהו יש תשובה בעניין הזה? בכל אופן, הנה מתכון של עוגיות אצבע, של "מלח ים עם אוכל".

רכיבים

  • 1.75 כוסות אגוזי לוז טחונים (אפשר גם שקדים)
  • 1.75 כוסות קמח
  • 230 גרם חמאה, בטמפטורת החדר
  • 0.5 כוס סוכר
  • 1 כפית תמצית וניל
  • 0.5 כפית תמצית שקדים
  • אבקת סוכר, לקישוט
  • 1 כוס ריבה שאוהבים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים שתי תבניות של תנור בנייר אפייה
  2. מערבבים את האגוזים הטחונים ואת הקמח
  3. במיקסר עם וו גיטרה או במיקסר ידני עם קערה גדולה, טורפים את החמאה עם הסוכר, במהירות בינונית, עד שהתערובת בהירה ותפוחה, כ-3-4 דקות. מוסיפים את התמציות ומערבבים. מורידים את המהירות ומוסיפים לאט את תערובת האגוזים-קמח, ומערבבים רק עד שהיא נטמעת אל הבצק
  4. לוקחים כפית בצק כל פעם, מגלגלים אותה בין הידיים לכדור קטן, ומניחים אותו על התבנית. דואגים לרווח של 3 סנטימטרים בין כדור לכדור. מטביעים את האצבע בכל כדור עד ליצירת שקע ראוי בכל כדור, אבל נזהרים לא להגיע עד הסוף
  5. מניחים תבנית אחד בשליש העליון ותבנית אחת בשליש התחתון, ואופים 15-18 דקות, עם החלפה של התבניות באמצע (התבנית העליונה יורדת למטה ולהיפך). העוגיות יקבלו רק קצת צבע, כך שהן ייראו לא מספיק אפויות וזה בסדר: אסור שהן יהיו אפויות מדי. מוציאים מהתנור, ומניחים להתקרר לפני שמוציאים אותן בעזרת מרית ומפזרים עליהן אבקת סוכר
  6. חוזרים על כל העניין עם הבצק הנותר
  7. מביאים את הריבה לרתיחה בסיר קטן על אש נמוכה, או במיקרוגל. ממלאים את השקעים בעוגיות ומצננים לטמפרטורת החדר לפני שאוכלים
זה אולי התרפיה הכי טובה שנתקלתי בה זה זמן רב
זה אולי התרפיה הכי טובה שנתקלתי בה זה זמן רב

2 תגובות בנושא “נגיד עוגיות אצבע”

  1. היי, צוטטתי:)
    בעניין קרין גורן, כוותיקת אתרי בישולים ומתכונים, אני חייבת להגיד שכבר נתקלתי לא פעם בהאשמות שקרין גורן, איך לומר, מנכסת מתכונים מפה ושם מבלי למצמץ, אבל מכיוון שאני לא ממש בענייני עוגות שמנת ועוגיות חמאה, אני לא יודעת. אני יכולה רק להניח שבתחום הקונדיטוריה המדויק מדובר בעיקר בוריאציות על מתכונים קלאסיים ואין בו הרבה מקום להמצאות או התפרעויות.
    בבישול, לעומת זאת, השמיים הם הגבול. אני יכולה להעיד על עצמי שברוב הפעמים שלא מצאתי מתכון מסודר לפרודוקטים שרציתי להשתמש בהם – פשוט המצאתי משהו, ולרוב יצא לי לא רע. בדיוק עכשיו, למשל, התכוונתי להכין צ'ילי צמחוני, אבל שכחתי להשרות שעועית, ולא מצאתי בחנות את תחליף הבשר המסוים שרציתי (סייטן) ובסופו של דבר יצא לי מאותם חומרים שרציתי להשתמש בהם מן מרק עדשים שחורות (על תקן השועית) ופלפלים בסגנון מקסיקני בתיבול פרוע של כמון, אורגנו, כוסברה וקקאו (כן כן, רציתי לשים טיפה ונשפך לי קצת יותר ממה שהתכוונתי)
    בכל מקרה, יצא ממש לא רע, הדבר הזה. אז התכוונתי להכין צ'ילי, מזכרון מתכוני עבר שראיתי או טעמתי, ויצא לי משהו אחר לגמרי. אז המצאתי או לא?
    אבל באפייה, מניסיון ארוך של עוגות מחורבשות – זה לא עובד. לא עובד בכלל.

    1. כן, את צודקת. לא חשבתי על ההבדל בין בישול ואפייה. ובכל זאת, יש גם טריליון ושניים בלוגים של אפייה. אולי פשוט מתכון זה סיפור. ואפשר לספר אותו באלף דרכים, גם אם בבסיסו זה גבר פוגש אישה, הם מתאהבים, הם רבים, הם מתים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *