הקישואים הנחבאים

את whole food market הכרתי דרך האינטרנט, למעשה, ממש פה. יש להם אתר מושקע, וחשבתי שמדובר באיזו חברת תבלינים או משהו כזה. ואז הגענו לניו-יורק, והסתבר שמדובר בסופר מרקט אורגני שמשתרע על פני בלוק שלם באחת השכונות הכי נחשבות של העיר. די אם נאמר ששתיים ממסעדות הקז'ואל של השפים הנחשבים בניו יורק נמצאים במרחק הליכה מהסופר הזה. די אם נאמר 2 שכל מי שיוצא ונכנס מהסופר הזה לובש אמריקן אפרל. די אם נאמר 3 שהסופר הזה מרגיש כמו הדרך המוצלחת ביותר למיתוג עצמי, למקרה שאתה בעניינים האלו (מייד רכשתי תיק בד שלהם. אל תחשבו, אני לא פראיירית).

בכל מקרה, מדובר באמת על סופר עצום, שכולו אורגני, וכולל מקררי ענק ודוכני ענק של אוכל מהמם ביופיו. למרבה הצער, יושב הבית, שהוא צלם מדופלם (אתם לא יודעים את זה עליו, כי במטבח אין מספיק אור, אבל חכו שנעבור למטבח חדש), נכנס להלם, והתחיל לתכנן איך אפשר להביא קילוגרמים של פירות ים מסופרמרקט בניו יורק לתל אביב בלי שהם ירקיבו או ייאכלו על ידי כוחות הביטחון, במקום שיצלם משהו. אז אין תמונות. אבל באמת, זה אחד הסופרים היותר משמחים שהאדם הלבן המציא.

היום יש להם מתכון לפסטה עם עגבניות וקישואים. היא קצת דומה לפסטה הזאת, של השף הצועני, אבל המתכון בכל זאת קצת שונה. אז קבלו: פסטה עם עגבניות וקישואים נחבאים, של שוק האוכל המלא.

רכיבים לארבע מנות

  • 6 עגבניות שרי, חצויות לאורכן
  • 2 כפיות שמן זית
  • מלח ופלפל
  • 0.5 כוס פרמז'ן, מגוררת
  • 0.25 כוס עלי בזיליקום, חתוכים
  • 250 ג' פוזילי מקמח מלא
  • 2 קישואים, מגוררים
  • 2 כפות מיץ לימון

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מסדרים את העגבניות בתבנית עם נייר אפייה, כשהחלק החתוך כלפי מעלה. מטפטפים שמן זית. מתבלים במלח ובפלפל. מפזרים שתי כפות פרמז'ן ושתי כפות עלי בזיליקום. צולים עד שהעגבניות מבעבעות, כ-20 דקות
  2. בינתיים, מרתיחים מים בסיר ומבשלים את הפוזילי עד שהם מוכנים, כ-10-12 דקות. מסננים ומעבירים לקערה גדולה
  3. מוסיפים לקערה קישואים, מיץ לימון, את שארית הפרמז'ן ושתי כפות בזיליקום. מערבבים. מחלקים לארבע צלחות ושמים מעל את העגבניות.
גוליאני קישואים (חחח)
ג'וליאני קישואים (חחח)

3 תגובות בנושא “הקישואים הנחבאים”

  1. ויושב הבית אומר, זה פשוט לא לעניין לקרוא את זה כשאתה רכון מעל סלט (17.90 אחרי הנחה) וסובל ממליחות מוגזמת. וגם, שנראה לו שהעגבניות בתמונה לא הכי בפרופורציה, אז אולי כדאי עגבניות תמר במקום.

  2. ניפטוק – רשת סופר מארקטים שבסיסה בכלל בחוף המערבי . לי הסופר מרקט מביא בעיקר את העצבים, כי יש שם כל הרבה מוצרים לא אורגנים או לא בריאים שיש להם פשוט עטיפה יפה, כי הקהל שקונה שם הוא כל כך אנלי ,שעושה פקק במעברים כי הוא קורא את כל האותיות הקטנות של המוצרים, כי המחירים שם הם יקרים לאללה (את אותם מוצרים אני קונה בקווינס בשליש מחיר) , כי יש להם המון כוח בשוק האוכל בכלל , ובשוק האורגני בפרט , והם לוחצים את היצרנים והחקלאים בדיוק כמו כל קניין גדול אחר ( רק שהם משחקים אותה שהם "הטובים" ) . אבל תכלס, רשת מטריפת חושים – ומדיניות מתירנית של שימוש בשירותים.

    אחלה בלוג ,אגב. עשיתי את הרצפט – יצא אחלה. עם ירקות מהירקן ההודי בפינה

  3. תודה על התגובה ותודה על כל המידע. לא ידעתי את כל זה. אבל זה לא נורא מפתיע אותי, כי הם באמת בעיקר בשביל המיתוג. פשוט להגיע לשם אחרי טיב טעם יצר הרגשת חופש מדהימה.

    שנים לא שמעתי את המילה רצפט 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *