ושוב אנחנו בקפיצה קטנה להודו

כל העניין שלי במטבח הוא עניין במשחק. מה כיף לחתוך? מה קורה כשעושים ככה? מה קורה עם משלבים את זה עם זה? בגלל זה, אני תמיד מחפשת מתכונים עם רכיבים חדשים. אי אפשר להגיד שעדשים (זכר? נקבה? מה נסגר עם הקטניות האלו?) הם רכיב חדש לגמרי, אבל איכשהו כל המתכונים שכוללים אותם מצריכים השרייה ארוכה במים, שבדרך כלל אין לי סבלנות אליה. המתכון הזה, של "בישול בעיר הגדולה" מתאים בול לעיר הגדולה: הוא זריז ונראה מלא בטעמים. נראה לי יהיה כיף.

הרכיבים

  • 1 כפית שמן צמחי
  • 2 כוסות בצל קצוץ, מחולקות לשתיים
  • 3 שיני שום קצוצות
  • 3 כוסות מים
  • 1 כוס עדשים
  • 0.75 כפית כורכום
  • 0.75 כפית כמון
  • 0.5 כפית ג'ינג'ר טחון
  • 1 פלפל חריף חלפיניו מנוקה מגרעינים וחתוך
  • 0.25 כוס עגבניות קצוצות
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. מוסיפים כוס בצל ושן שום, ומאדים עד שהבצלם מתרכך ומשחים, כ-10 דקות, מסירים מהאש ומניחים בצד.
  2. באותה מחבת, מערבבים 3 כוסות מים, עדשים, את כוס הבצל השנייה, את 2 שיני השום הנותרות, כורכום, כמון וג'ינג'ר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עד שהעדשים רכים, כ-15 דקות.
  3. מעבירים את תערובת העדשים למעבד מזון ומעבדים לפירה. מחזירים את הפירה למחבת. מערבבים פנימה את הבצלים המאודים, את החלפיניו ומאדים ל-5 דקות נוספות. מתבלים במלח ובפלפל.
  4. את התערובת מגישים עם אורז בסמטי או עם נאן, ביחד עם עגבניות קצוצות וכוסברה.
נראה כמו תבשיל משמח מאד
נראה כמו תבשיל משמח מאד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *