כלכלת ארוחות ערב

בארוחת צהריים עצלנית ומאוחרת של שבת (שאריות מההורים ופסטה בצורת ניוקי שהבאתי לה במתנה) דיסקסנו קצת במתודולוגיית האכילה בחוץ.
אם עבדתם פעם בזירת ההייטק – אינטרנט וכו' אתם מכירים את המטריה. ארוחת צהריים בחוץ, אם יש מזל היא על חשבון החברה, וארוחה ערב בבית, על חשבונכם. זוגות של  עצלנים, כמונו, מוצאים את עצמם אוכלים הרבה בחוץ. כך הגענו לפאייה, כך אנחנו מגיעים פעם בשבוע לאורנה ואלה, כך אנחנו מוציאים חלק גדול מכספנו.

העניין הוא שאכילה מרובה גורמת לשתי תופעות הפוכות ומנוגדות אחת לשנייה. הראשונה היא התרחקות של סף הגירוי מאוכל מסף הגירוי ה"ממוצע". התופעה השנייה באה בדמות קולות פנימיים (מגובים בקולות מאתר הבנק) שקוראים לצמצם את האכילות האלה. אז חשבתי על משהו. אולי, אם כל כך מתעקשים לצמצם, נאכל פחות בחוץ במסעדות רגילות, ויותר בבית. ואז, כדי לפצות את עצמנו, נלך לאכול במסעדה טובה באמת. אם לא להוציא פחות, אז לפחות לאכול יותר בבית ובמקומות טובים יותר בחוץ. אני בטוח שהיא יודעת שכשאמרתי על זה, חשבתי בין היתר על רפאל.

ובעניין רפאל, אז רפי כהן חנך בסוף השבוע שעבר בלוג חדש בבלוגיה של תפוז. מזל טוב.

3 תגובות בנושא “כלכלת ארוחות ערב”

  1. ברור שיודעת.
    פעם הייתה שם במסיבת עיתונאים, אכלה חומוס בקערית יוקרתית. מאז היא באנטי.
    אבל היא מניחה שהוא יודעת מה הוא עושה, האיש הזה.
    ותשמח לבוא איתך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *