פאייה – שכונתית + מתכון

אלף פעם עברנו ליד פאייה, שכונתית ספרדית. אלף פעם רציתי להיכנס. 999 פעם הוא אמר לי: עזבי אותך, זו לא מסעדה טעימה. הביקורת הזו די חיזקה את טענתו. אבל אתמול הייתי ביום חופש, ואדם ביום חופש זכאי לבחור את ארוחתו. ויצא שבדיוק עברנו שם, אז נכנסנו. כלומר, ישבנו בחוץ.
קודם כל, כמו שהוא אמר, זה מצחיק שאתה יושב במסעדה על הכיסאות הלא-נוחים שלך מהבית. וזה נכון. הכיסאות שם הם בדיוק הכיסאות בבית, האלו הלא-נוחים. הרחוב, יש לציין, הוא דיזינגוף, עובדה  שמבטיחה שהשקט והרוגע יוותרו הרחק משם. כך שמייד על ההתחלה היה לא משהו. אבל עדיין, שכונתית ספרדית זה לוגו מנצח, וצריך לתת לו הזדמנות שלמה.
הקאווה האישית הקטנה שמייד הזמנו הייתה בדיוק בגודל המתאים, אבל אני חושדת שזה לא בזכות פאייה. הזמנו שלוש מנות: כדורי פאייה גבינות, פאן קון טומטה וסלט ירוק. הפאייה גבינות הייתה נחמדה, אבל לא יותר מזה. רוטב הפלפלים שליווה אותה היה טעים, אבל לא השתלב כלל עם הכדורים עצמם. הסלט ירוק היה מורכב מעלי בייבי משקית מוכנה מראש, שעליהם מעט רוטב בלסמי איכותי וגבינת פרמז'ן איכותית גם היא, אך ביחד הכל הרגיש, כהגדרתו (כיכב אתמול, הבחור, בהגדרות), כמו משהו שאתה מכין בבית כשאין לך כח להכין כלום. הוא גם התעצבן על זה שלא טרחו אפילו להוציא את הגבעולים מעלי הבייבי המוכנים מראש. בשביל 26 שקל, אני חשה שהם באמת יכולים היו להתאמץ יותר. המנה האחרונה הייתה התמוהה מכולן. פאן קון טומטה. לחם עם עגבניות, בתרגום מילולי. וגם בתרגום לא מילולי. לחם עשוי במקום, שמרגיש קצת כמו בצק של פיצה, ועליו עגבניות מרוסקות, מתובלות. לא הייתי בספרד, אבל אני שומעת שזה באמת מאכל נפוץ שם. ובכל זאת, מנה סתמית ממש.
סך הכל, מאה שקל, שלוש מנות לא משהו, שתי בקבוקי קאווה אישיים וזוג אחד מאוהב.

כל זה עשה לי חשק לפאייה. צמחונים לא כל כך זוכים לפאייה איכותית לרוב. כי באמת, זה מאכל שאמורים לאכול אותו עם בשר ועם פירות ים. אבל הנה, בניו-יורק טיימס, עשו מעשה, ונתנו מתכון לפאייה. הוידיאו שלו נמצא פה. והמתכון נמצא פה

. נראה טעים ממש.

ואפילו מותר להחליף את הציר עוף במים
ואפילו מותר להחליף את הציר עוף במים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *