פורלין

תיאוריית המסעדות שגיבשנו אחרי הביקור המבאס בפאייה, עובדת לא רע בינתיים. הבסטה בנחלת בנימין היתה המסעדה הראשונה במסגרת הזאת. אכלנו שם אוכל טעים מאוד ומשמח (אם כי קצת יקר, יחסית למסעדה שפיצ'ר מרכזי בה הוא ריח דוכני הדגים הנשטפים לעת ערב).

השבוע ביקרנו בפורלין. פורלין היא מסעדה שאני רוצה ללכת אליה כבר הרבה מאוד זמן. משהו בשם, בתפריט, במה שדימיינתי כאטיטיוד של המסעדה, ואפילו במהלך היחצני שמנהלים החבר'ה שם ומזמין בלוגים וטוויטריסטים לאכול שם ולכתוב על זה, היה נראה לי מפתה.  מחבב מקומות שיש להם פרצוף אינטרנטי. אחרי שראיתי שהם גם ברשימת המסעדות של שף נולד, כבר לא הייתה ברירה. נשלח זימון רשמי, הוזמן שולחן, אפילו לבשנו בגדים חדשים.

כבר מהכניסה אפשר היה לחוש שמשהו לא טוב קורה. תשע ורבע בערב, המסעדה כמעט ריקה. המזגן עובד בעצמה לא הגיונית. מלצרית עם חיוך קורקטי מגישה לנו שני תפריטים שונים. אני מבקש להבין מה ההבדל ביניהם והיא אומרת ש"אופס, זה תפריט האירועים". על העסקית של שף תאכל היא מספרת רק אחרי שאנחנו שאנחנו שואלים. למרות שאנחנו מוכנים להזמין, היא מעדיפה לקחת הזמנה משולחן האנשים – בנסיעת – עסקים שיושב לידנו. לא הייתי מלצר אף פעם, אבל ברור שצעד כזה טפשי מצידה יגרום לנו לחכות הרבה מאוד זמן לאוכל.

25 דקות עוברות עד שאנחנו מקבלים את המנות הראשונות, סרדינים כבושים בשבילה, מרק דגים ופירות ים בשבילי. היא לא מצליחה לסיים את הסרדינים הפלסטיקיים שלה (טעמתי). זה משעמם בטירוף. מרק פירות הים (דגים לא היו בו, אולי רק בציר) מציג גם הוא ביצוע די משעמם, למרות פירות הים הטריים שנחים בו. אני משתדל להסתכל על הצד החיובי של העניין ומקווה שחגיגת פירות הים שהזמנתי לעיקרית תנצל את הקלאמרי והשרימפסים הטריים למשהו יותר מוצלח.

בין המנות מגישים בפורלין סורבה אשכוליות. בגלל שיצאנו לעשן, ועל אף שהודענו על כך למלצרית, הסורבה שלנו הגיע כשהוא נמס לגמרי. אין מה להוסיף על זה.

פה כבר לא קשה להבחין בחוסר הנחת שלנו ובזה שאנחנו לא נהנים, והמלצרית מזמינה אותנו לכוס יין נוספת על חשבון הבית. זו הייתה יכולה להיות נקודת מפנה בארוחה, אלא שבפורלין המשיכו בטעויות שגררה הסיגריה התמימה שלנו.
חגיגת פירות הים הגיעה על בתוך מחבת רותח, עם סימנים משונים מאוד על הדפנות שלו. דמיינו תבשיל שנשאר על הגז או בתנור יותר מדי והתחיל להידבק, זה זה. וכך קרה שבעיית המנה הראשונה המשיכה גם בעיקרית. פירות ים טובים, שנדבקו לתחתית המחבת והיה צריך ממש לדבר על ליבם כדי שיסכימו להתנתק משם. כשהסבתי את תשומת לב המלצרית ששאלה אם הכל בסדר לנקודה הזאת, הגיע המהום קצר.
לגבי הסלמון הצלוי ברוטב פסטו של הגברת, התבקשתי לא לטעום ממנו. אני סומך עליה ועל חצי הדג שנשאר בצלחת שלא היה טעם לעשות את זה. לקינוח, אם תהיתם, לא המשכנו. אף אחד לא משלם לנו בשביל זה.

בקיצור, תמורת 214 שקל (כולל היין) אפשר וכדאי היה ללכת לאכול במקום אחר.

עוגת גבינה, לשם שינוי

אנשים שאוהבים שוקולד אוהבים ללכלך על אנשים שאינם אוהבים שוקולד שהם סתם חובבי בריאות, שונאי שומן, טובי לב ונפש ובאופן כללי אנשים שמחים ורזים. עכשיו, אני לא מוכנה שיגידו עליי דברים כאלו, רק בגלל שיוצא שאני לא נורא נורא אוהבת את המתיקות הכהה הזו של השוקולד. זה לא אומר עליי כלום. גם חצי קילו גלידה יכול להביא אותך לאותה היפראקטיביות סוכרית מוגזמת שעל סף ההקאה, עם אותה תחושת שברתי את כל הכלים, ואותה מרידה. אז בבקשה. אל תלכלכו. בתמורה, קבלו מתכון לעוגת גבינה, שלא עושה ריח של ילד בכיתה ב' שכרגע סיים את הפיתה עם שוקולד שלו. המתכון והצילומים של  "טעם אוסטרליה".

תבנית
22 ס"מ מתפרקת, עם דפנות בגובה 5.5 ס"מ

הרכיבים

  • 250 גרם ביסקוויט גינג'ר מרוסק לפירורים קטנים
  • 80 גרם חמאה, מומסת
  • 500 גרם גבינת שמנת
  • 0.75 כוס אבקת סוכר
  • גרידה מלימון אחד
  • 3 ביצים, מופרדות
  • 300 גרם שמנת חמוצה
  • 0.5 כוס אגוזים, מרוסקים
  • 50 גרם שוקולד מריר, מגורר
  • 2 כפות סוכר חום

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-160 מעלות, ושמים נייר אפייה בתבנית
  2. מערבבים את פירורי הביסקוויטים עם חמאה ומרפדים את תחתית התבנית. מקררים
  3. במעבד מזון מערבבים גבינת שמנת וחצי כוס אבקת סוכר לתערובת חלקה. מוסיפים גרידת לימון וחלמונים ומערבבים. מוסיפים שמנת חמוצה. מערבבים היטב
  4. בקערה נפרדת מקציפים חלבונים לקצף רך. בהדרגה מקציפים פנימה רבע כוס אבקת סוכר, כף בכל פעם, עד שהקצף הופך קשה ומבריק. מקפלים את הקצף בהדרגה אל תערובת הגבינה.
  5. שופכים את התערובת על התחתית המקוררת. מערבבים אגוזים, שוקולד וסוכר חום. שופכים על העוגה ומטביעים אותם מעט בתוכה. אופים 50 דקות או עד שמרכז העוגה מתייצב. מכבים את התנור ומשאירים את העוגה עם דלת התנור פתוחה קמעה כשלוש שעות
  6. מכסים בניילון נצמד. מקררים 3-4 שעות. מגישים
עוד מתכון לעוגת גבינה שצריך להכין יום מראש
עוד מתכון לעוגת גבינה שצריך להכין יום מראש

תאנים, זה בכלל טעים?

כל הרעננות של המוחיטו, שלא באמת קיבלתי, תודה רבה, עשתה לי חשק לעוד דברים של קיץ. אז הנה, סורבה תאנים, במתכון שאפשר להכין גם בלי המכונה הענקית שמכינה גלידה. מתכון ותמונה של Almost Bourdian

רכיבים

  • 12 תאנים
  • 200 גרם סוכר וניל (ראו הערה בתחתית הפוסט)
  • מיץ מלימון אחד
  • 200 מיליליטר שמנת מתוקה

אופן ההכנה

  1. מכניסים את התאנים (בלי לקלף), את סוכר הווניל ואת מיץ הלימון למעבד מזון עד שהם מעורבבים היטב. מוסיפים את השמנת המתוקה ונותנים פולסים קצרים עד שהתערובת חלקה
  2. מכניסים למכונת גלידה על פי הוראות היצרן
  3. למי שאין, שופכים את התערובת למיכל רדוד ומקפיאים לשעתיים, עד שקפוא בקצוות. מוציאים מהמקפיא מקציפים, מחזירים למיכל ומקפיאים שוב. חוזרים על התהליך פעמיים או שלוש

בעניין סוכר הווניל
כדי להכין סוכר וניל בעצמכם, מכניסים תרמילים ריקים של מקלות וניל, אחרי שמבזבזים את הפולים על מתכון אחר,  למיכל שבו שומרים את אבקת הסוכר. אחרי יומיים, טעם הווניל ישפיע גם על הסוכר.

גלידה עם צבע קצת משונה
גלידה עם צבע קצת משונה

מוחיטו אחד לכאן

לא באמת, בתוך החום הזה, לשלוח אנשים לעבודה, במקום להישאר בסלון עם המזגן, לראות פרקים של "בטיפול"? זה הגיוני? זה הומני? הבו לי אלכוהול קר! מוחיטו זה סבבה. רק שיהיה הרבה ממנו. המתכון של "הקרן השלישית"

  1. בכוס גבוהה מוסיפים שליש ליים, 5 עלי נענע וכף סוכר.
  2. מוחצים את הרכיבים לתחתית הכוס. לא לרסק, אם לא איכפת לכם, רק לתת להם להישבר ביחד
  3. ממלאים את הכוס בקוביות קרח עד תומה
  4. מוסיפים שתי כפות רום ושתי כפיות מיץ ליים
  5. מוסיפים סודה עד שאין מקום
  6. מגישים ליתמונה מהממת, הלא כן?
אחחחח

spaceball

ונעבוד את אלוהי הפסטו

בשבוע שעבר הוא הכין פסטו מהמם, שצבע את כל המטבח בירוק זרחני, ונתן אלף סיבות מעולות להכין כחמישים סנדוויצ'ים קטנים כל שעה בסוף שבוע הזה. כן, שמנים אבל חמודים. בכל מקרה, הפסטו שלו דורש מאכל נוסף, מלבד פסטה ולחם, כי אחר כך הוא מתחייל להתבכיין על הקמח הלבן ועל מה שזה עושה לבטן שלו, המהממת גם היא. אז מצאתי את זה, לביבות של עגבניות, פטה ופלפל קלוי. המתכון של "טעם אוסטרליה", שהוא גם עם קמח, אבל זה לא פסטה! וזה לא לחם!.

הכמות
20 לביבות

רכיבים

  • 2 ביצים
  • 0.5 כוס חלב
  • 1.5 כוסות קמח תופח
  • 1 עגבניה גדולה, ללא גרעינים, וקצוצה דק
  • 75 גרם (כשליש כוס) פלפלים אדומים קלויים וקצוצים
  • 2 כפות פרמז'ן
  • 200 גרם פטה
  • 0.25 כוס שמן צמחי
  • פסטו (!!)

אופן ההכנה

  1. מערבבים ביצים וחלב בקערה. בקערה נפרדת שמים את הקמח ועושים בתוכו חור לתערובת הביצים. מוסיפים את הביצים ומערבבים לתערובת חלקה. מוסיפים את העגבניה, הפלפלים, הפרמז'ן והפטה ומערבבים
  2. מחממים כף שמן במחבת גדולה על חום בינוני גבוה. מוסיפים כף גדושה מהתערובת למחבת. משטחים מעט. מכינים כך 7 לביבות. מטכנים 2-3 דקות בכל צד, עד שהלביבות מזהיבות. חוזרים על הפעולה עם כל התערובת, עד שנוצרות 20 לביבות
  3. מגישים עם פסטו(!!!)
ואמא שלי הייתה אומרת: אם את כבר עומדת לטגן, לפחות תאכלי בשר
ואמא שלי הייתה אומרת: אם את כבר עומדת לטגן, לפחות תאכלי בשר

סלק וביצה? מה הקשר?

ביום שבת היו אצלנו אורחים נעימים במיוחד, והכנו להם ממש ארוחה לתפארת. לדעתי היא דרשה בערך שעה וחצי של בישול, שבסופן היו: סלט קיסר, סלט סלק עם רוקט, פסטה עם אנשובי ועגבניות ועוגת שוקולד הפתעה. אותי זה די הרשים, איך הכל היה מוכן כל כך מהר.
ובכל מקרה, את סלט הקיסר אתם כבר מכירים, את הפסטה עוד תכירו, כי היא של השף חביב הבית מריו באטאלי, עוגת ההפתעה הייתה לא טעימה בעליל, וכעת, ממש עוד מעט, נדבר על סלט הסלק, שכולם הסכימו שהוא טעים במיוחד. הנה המתכון שלו, של חריפמלוחמתוק

.

רכיבים

  • 3 זרי רוקט (אנחנו השתמשנו בחבילה אחת)
  • 2 בצלי שאלוט, קצוצים
  • 2 כפיות חומץ יין
  • 1 כפית חומץ שרי (לא היה לנו)
  • 1 כפית חרדל דיז'ון
  • 0.25 כוס שמן זית
  • 2 כפיות גרידת תפוז
  • 6 סלקים אפויים, מקולפים וחתוכים לקוביות (אנחנו השתמשנו בארבעה)
  • 6 ביצים קשות (אנחנו השתמשנו בשלוש)

אופן ההכנה

  1. מפרידים את הרוקט מהגבעולים שלו, שוטפים ומייבשים
  2. מניחים את השאלוט הקצוץ בקערה עם שני סוגי החומץ ומלח לעשר דקות. מוסיפים את החרדל ומערבבים עד שנמס. מוסיפים את גרידת התפוז ופלפל שחור. טועמים ומתקנים. הרוטב צריך להיות מעט דוקרני, אז אם הוא לא, הוסיפו עוד חומץ יין
  3. מניחים את הסלקים החתוכים בקערה ומעליהם את הרוטב ופונים ליתר הבישולים
  4. להרכבת הסלט, שמים בקערה את הרוקט, מעליהם את הסלקים עם הרוטב, ומעל רבעי ביצה קשה עם מלח ופלפל
http://www.spicysaltysweet.com/2009/03/06/winter-braised-beef/
זה יוצא באמת מתוחמלוחחריף

נבטי סויה עם פטריות שיטאקה

תגידי, לא בא לך פאתאי? אולי נלך היום לאכול פאתאי? אני בעניין של פאתאי היום. אם מזמינים, אז אולי נזמין פאתאי? חודש הוא כבר חופר עם הפאתאי שלו, ועדיין לא הצליח לענות לי על שאלה פשוטה אחת: איפה אוכלים פאתאי נורמלי בעיר הזאת? אני עם הפאתאי נוסח כריך תאילנדי מליד הסנטר סיימתי בגיל 27. ואת הג'ירף אני שונאת. מה שמותיר אותנו עם מעט מאד אפשרויות. אולי אם נכין את זה, הוא יוכל להירגע רגע עם הפאתאי. המתכון של "מגורמטים"

הרכיבים

  • נבטי סויה, בערך פי ארבעה מהפטריות
  • 6 פטריות שיטאקה, חתוכות לעובי של כחצי סנטימטר
  • 0.25 כוס בצל
  • 1 כוס מים
  • 1 כפית שום קצוץ
  • 1 כפית רוטב צדפות
  • 0.5 כפית פלפל טחון
  • מלח
  • שמן זית

אופן ההכנה

  1. מאדים את הבצל בשמן עם הפלפל השחור וקורט מלח בסיר בינוני, על חום בינוני-נמוך. כ-2 דקות. מוסיפים את השום ומאדים דקה נוספת.
  2. מוסיפים את רוטב הדצפות, ואת הפטריות, מאדים לדקה נוספת ומוסיפים מים. מגבירים את האש לאש בינונית ומרתיחים. מבשלים ל-2 דקות נוספות, כדי לבשל את הפטריות.
  3. מוסיפים את נבטי הסויה ומערבבים. מערבבים כל הזמן ומבשלים עד שהנבטים מתחילים להפוך שקופים.
  4. מגישים בפני עצמו או עם אורז
בא לי כזה. ממש.
בא לי כזה. ממש.

ושוב אנחנו בקפיצה קטנה להודו

כל העניין שלי במטבח הוא עניין במשחק. מה כיף לחתוך? מה קורה כשעושים ככה? מה קורה עם משלבים את זה עם זה? בגלל זה, אני תמיד מחפשת מתכונים עם רכיבים חדשים. אי אפשר להגיד שעדשים (זכר? נקבה? מה נסגר עם הקטניות האלו?) הם רכיב חדש לגמרי, אבל איכשהו כל המתכונים שכוללים אותם מצריכים השרייה ארוכה במים, שבדרך כלל אין לי סבלנות אליה. המתכון הזה, של "בישול בעיר הגדולה" מתאים בול לעיר הגדולה: הוא זריז ונראה מלא בטעמים. נראה לי יהיה כיף.

הרכיבים

  • 1 כפית שמן צמחי
  • 2 כוסות בצל קצוץ, מחולקות לשתיים
  • 3 שיני שום קצוצות
  • 3 כוסות מים
  • 1 כוס עדשים
  • 0.75 כפית כורכום
  • 0.75 כפית כמון
  • 0.5 כפית ג'ינג'ר טחון
  • 1 פלפל חריף חלפיניו מנוקה מגרעינים וחתוך
  • 0.25 כוס עגבניות קצוצות
  • 0.5 כוס כוסברה טרייה

אופן ההכנה

  1. מחממים שמן במחבת על להבה בינונית. מוסיפים כוס בצל ושן שום, ומאדים עד שהבצלם מתרכך ומשחים, כ-10 דקות, מסירים מהאש ומניחים בצד.
  2. באותה מחבת, מערבבים 3 כוסות מים, עדשים, את כוס הבצל השנייה, את 2 שיני השום הנותרות, כורכום, כמון וג'ינג'ר. מביאים לרתיחה. מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים עד שהעדשים רכים, כ-15 דקות.
  3. מעבירים את תערובת העדשים למעבד מזון ומעבדים לפירה. מחזירים את הפירה למחבת. מערבבים פנימה את הבצלים המאודים, את החלפיניו ומאדים ל-5 דקות נוספות. מתבלים במלח ובפלפל.
  4. את התערובת מגישים עם אורז בסמטי או עם נאן, ביחד עם עגבניות קצוצות וכוסברה.
נראה כמו תבשיל משמח מאד
נראה כמו תבשיל משמח מאד

פעמיים, אפוי, תפוח אדמה

יום שני הוא היום החדש של היוגה שלנו, שאחריו קורים אחד משני דברים: אנחנו מתמוטטים או שאנחנו הולכים לאכול בחוץ, כי למי יש כוח להתחיל לבשל בתשע בערב, אחרי יום שלם של עבודה ושעה וחצי שבהן הרגל שלך שאפה להגיע לאוזן ועצם הזנב שאפה להיות בצ'אקרת הלב. מה שהופך את יום שלישי ליום בישול מושקע יחסית. אז נראה לי  ש"נייט ומועדון העל שלו" יזכו לביקור, עם תפוחי האדמה האפויים פעמיים שלו.

רכיבים לשתי מנות

  • 2 תפוחי אדמה
  • 1 כף חמאה
  • 0.25 כפית פלפל שחור טחון טרי
  • 1 בצל ירוק קצוץ (כולל הירוק)
  • 0.5 כפית עירית קצוצה
  • 0.25 עד 0.33 כוס שמנת חמוצה או יוגורט
  • 2 כפות גבינת צ'דר מגוררת
  • 1 כפית גבינת פרמז'ן
  • 1 או 2 פרוסות בייקון מטוגן
  • פפריקה

אופן ההכנה

  1. מגרדים את הקליפה של תפוחי האדמה במברשת לירקות ומים חמים, מוסיפים קצת מלח
  2. אופים את תפוחי האדמה ב-180 מעלות עד שהם רכים למגע. אפשר לעשות אותו דבר גם במיקרו
  3. מוציאים את תפוחי האדמה מהתנור ומניחים להם להתקרר עד שאפשר לטפל בהם בעזרת מגבת. מסירים את השליש העליון (לאורך) ומוציאים בכף את תוך תפוח האדמה. מותירים מספיק כדי ליצור קירות של כ-30 מילימטרים. יש לעשות זאת כשתפוחי האדמה עדיין חמים.
  4. מערבבים את מה שהוצאנו מתפוח האדמה עם הרכיבים האחרים, מלבד הפפריקה, ומועכים אותם עם מזלג.
  5. מחזירים את כל התערובת לסירות תפוחי האדמה.
  6. בצד הקהה של סכין, יוצרים צלב קטן על תפוח האדמה הממולא, ומפזרים מעט פפריקה.
  7. אופים ב-180 מעלות כ-15-20 דקות, עד שנוצר קרום מוזהב על תפוחי האדמה
המתכון נראה טעים יותר מהתמונה
המתכון נראה טעים יותר מהתמונה

ירוק אדום לבן

הפסטה שהוא קנה לי בשבוע שעבר, בדוכנים שיש בכל יום חמישי במקום שבו הוא עובד לפעמים, דוכנים שקיימים כדי כדי שבעלים יוכלו לקנות לרעיותיהם מתנה קטנה שתוכיח את אהבתם לקראת סוף השבוע, עדיין מוכיחה את אהבתו בצנצנת במטבח, אחרי שחצי ממנה הוקדש לארוחת צהריים עצלנית. העניין עם הפסטה הזו שהיא נורא יפה, אז כדאי ממש להכין אותה עם רוטב קליל כזה, שידגיש את איכותה ולא יסתיר את יופיה. אז מצאתי מתכון כזה, או נכון יותר שילוב של שני מתכונים כאלו, של "השף הצועני".

הרכיבים:

לעגבניות

  • 0.5 קילו עגבניות שרי
  • 2 כפות שמן
  • 1 שן שום
  • טימין
  • מלח ופלפל

לפסטה

  • 2 כוסות עלי בזיליקום טריים
  • 0.5 כוס שמן זית
  • 2 כפות צנוברים
  • 2 שיני שום, מחוצות בצד הקהה של סכין
  • 1 כפית מלח ים
  • 0.5 כוס פרמז'ן מגורדת

אופן ההכנה

  1. קודם כל מכינים את העגבניות. מחממים תנור ל-180 מעלות. חוצים אותן לאורכן וזורים עליהן שמן זית, שום, מלח, פלפל וטימין, אם יש. מפזרים אותן בתבנית על נייר אפייה, ואופים כ-45 דקות עד שהן נראות כמו עגבניות מיובשות שכולם מכירים
  2. שמים פסטה במים רותחים עם קצת מלח, עד שהיא מוכנה (הפסטה היפה שלי צורכת 14 דקות בישול)
  3. אחר כך מכינים את הפסטו. בוחרים את העלים הטובים של הבזיליקום ושטפים אותם ביסודיות
  4. מכניסים את הצנוברים, השום, המלח ועלי הבזיליקום למעבד מזון, ומעבדים עד שנוצר ממרח. מוסיפים את שמן הזית, ומעבדים לתערובת חלקה
  5. שופכים את הפסטו על הפסטה המוכנה, ביחד עם כף ממי הבישול. מוסיפים את הפרמז'ן המגורדת. שמים מעל כמה עגבניות מיובשות
יפה נורא, לא?
יפה נורא, לא?