אני רוצה להגיע למצב של שעון יד. זמן כקישוט. (יהודה עמיחי)

יש פחות מדי זמן בחיים. את זה אני לא הראשונה שמגלה, אני מניחה. אבל לפעמים יושבי הבית מתנגשים בסוגיה זאת ביתר שאת. אף אחד לא מבקש להספיק הכל. אבל קצת עבודה, קצת לעשות דברים שמעניינים אותך, קצת חברים, קצת זוגיות וגם איזה זמן קטן למטבח, זה לא הרבה לבקש. ולכן הוחלט על ישיבת זמן משותפת היום, כדי שיהיה אפשר לעשות הכל ביחד, בלי להרגיש כאילו הזמן שלנו מנוהל על ידי שד טזמני רשע. לישיבה כזאת צריך אוכל משמח, כי אחרת הדיכאון באמת עלול להכריע אותך. והפעם אלו יהיו קציצות כרישה. יש מתכון נחמד כאן, אצל גברת dishing up delights. אבל הרוטב חייב להיות זה של אורנה ואלה, כי הוא פשוט רוטב מעולה לאיזה טריליון דברים. שיהיה לנו בהצלחה.

קציצות כרישה - הזדמנות לשמחה
קציצות כרישה - הזדמנות לשמחה

תגובה אחת בנושא “אני רוצה להגיע למצב של שעון יד. זמן כקישוט. (יהודה עמיחי)”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *