לחמניות רכות רכות

כשהייתי קטנה, הילדים השווים באמת היו הילדים שכל בוקר היו מקבלים שקית לדלת ובה היו לחמניות ושוקו. אישית, הייתי מחליפה את השוקו בגבינה צהובה, אבל בכל מקרה, הרעיון שכל בוקר אתה זוכה לפינוק של לחמניה רכה רכה (מיי גוד, כמה קמח לבן וסוכר מעובד), היה בלתי נתפס בפינוקו.
אני כבר פחות קטנה (אם כי, עדיין ממש ממש אוהבת לחמניה רכה רכה עם קמח לבן וסוכר מעובד וגבינה צהובה), ועל כן בחלומי המרתי את השקית על הדלת לקופסה בתוך הבית, שבה לחמניות שאני עשיתי. זה קשור לעובדה שבכלל יש לי קרייבינג אפייה ממש גדול, שאני לא מצליחה לספק, כי אף פעם החשק לא נמשך מספיק זמן להתפחה. אני אומרת: הפעם אני הולכת על זה.
המתכון והתמונה של: בישול מוקפד

לבצוע אחת, לבצוע שנייה, לבצוע שלישית. למות

רכיבים

  • 1 כוס מים חמימים
  • 1.5 כפות שמרים יבשים
  • 1 כפית סוכר
  • 100 גרם חמאה מומסת
  • 0.5 כוס סוכר
  • 3 ביצים
  • 1 כפית מלח
  • 4 כוסות קמח

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים חמימים, שמרים וסוכר בקערה קטנה. מניחים בצד ל-5-10 דקות
  2. מערבבים במיקסר (או לא, אם אין לכם. לנו אין) חמאה, סוכר, ביצים ומלח. מוסיפים את תערובת השמרים ומערבבים. אחר כך מוסיפים כוס קמח בכל פעם ומערבבים. כשמתחיל להיות בצק שנפרד מדפנות הקערה, מפסיקים להוסיף קמח
  3. מעבירים את הבצק למשטח נקי ולשים דקה או שתיים
  4. מחלקים את הבצק ל-24 חתיכות, ויוצרים כדור עגול וחלק מכל אחת מהן. משמנים תבנית 22*33 ומניחים בה את הכדורים. מכסים במגבת ומתפיחים 60-90 דקות, עד שהכדורים מכפילים את נפחם
  5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים 15-18 דקות, או עד שהכדורים זהובים-שחומים

צ'ילי טבעוני מעולה

רוח בלהות מרחפת על פני רחוב ביאליק, רוח הבלהות של הטבעונות. טוב, לא צריך להתרגש יותר מדי. לא באמת נהיה טבעונים. אין לנו כוח כל היום לדיסס דייסות, לקצוץ אגוזים ולחפש תחליפים. אנחנו אנשים פשוטים ונהנתנים. אבל לעזאזל, לאנשים האלו יש ממרחים טעימים!
על כל פנים, במסגרת הניסיונות להרחיב אופקים במטבח שלנו, יש גם מתכונים טבעונים. והמתכון הזה פשוט מעולה! הוא גם מזין, הוא גם נעים והוא גם חריף במידה המדוייקת. עשיתי אותו לטעם הממוצע של אוכל חריף פלוס ואוכלת חריף מינוס, ואז הוא בא והוסיף עוד כף מדוייקת של צ'יפוטלה. אפשר כמובן לשחק עם החריפות לפי ראות עיניכם. ואפשר גם לשאול למה קוראים לתבשיל הזה צ'ילי אם אין בו שעועית. אני שאלתי גם, אבל כך במקור.
המתכון של "40 סינרים", פחות או יותר, והתמונה שלי.

רכיבים

  • 4 כפות שמן קנולה
  • 400 גרם סייטן (1 קופסא), קצוץ (אפשר בהחלט במעבד מזון)
  • 2 סלסלות כחולות פטריות שמפיניון, פרוסות לפרוסות
  • 2 בצלים קצוצים
  • 4 שיני שום, קצוצות
  • 200 גרם רסק עגבניות
  • 2 כפות נענע/אורגנו מיובש
  • 2 כפות צ'ילי מיובש
  • 1 כפית פלפל שחור
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 1 כף טבסקו
  • 0.5 בקבוש שליש בירה כהה (רצוי גינס, אבל כל בירה כהה זה סבבה)
  • 1 כוס מים
  • 1 כף ממרח חלפיניו, או כל צורה אחרת של חלפיניו

אופן ההכנה

  1. מחחמים שתי כפות שמן בסיר גדול על אש גבוהה ומאדים את הסייטן עשר דקות, עד שהוא משחים קלות. מוציאים לקערה
  2. מחממים כף שמן באותו סיר, מאדים את הפטריות עד שהן משחימות קלות, כעשר דקות, ומוציאים לקערה
  3. מחממים את כף השמן האחרונה באותו סיר, ומאדים שני בצלים וארבע שיני שום, עד שהבצל הופך שקוף, כחמש דקות. מוסיפים 200 גרם רסק עגבניות ואת הסייטן, ומאדים 12 דקות. מדי פעם צריך לגרד את תחתית הסיר בכף עץ
  4. מוסיפים 2 כפות אורגנו, 2 כפות צ'ילי, כפית פפריקה, חצי כפית כמון וכף טבסקו ומערבבים
  5. מוסיפים חצי בקבוק גינס וכוס מים. מערבבים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש לאש נמוכה-בינונית, מכסים ומבשלים שעה וחצי, שעתיים. מערבבים מדי פעם
  6. מוסיפים מלח וכף ממרח צ'יפוטלה. מגישים עם אורז או פסטה ומתענגים

תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

הבעיה שלי במטבח היא שאני לא ממש טובה שלהכין אוכל שאוכלים. אני טובה בלהכין עוגיות. ועוגות. וממרח מיוחד שלפעמים משתמשים בו. ושילוב חדשני בין דלורית לתפוח עץ. אבל בתכל'ס לא יוצא מזה אוכל. כשפותחים את המקרר, אין מה לאכול. רק מדי פעם מתפלק איזה מתכון שהוא מספיק טוב ומשביע כדי להיכנס לספר המתכונים האמיתי שלנו.

מזל שיש את יושב הבית, שיודע להיכנס למטבח לשעתיים ולהכין אוכל שמספיק איכשהו לכל השבוע. בתמורה, אני ממש טובה בכביסה.

והפעם, ניגשים לפתרון התעלומה מה אפשר לעזאזל לעשות עם תחתיות ארטישוק, שתמיד נראות מעולה, בלי לדחוף לתוכן בשר מפורר. והתשובה: כמובן שתרד.

המתכון והתמונה של "מי שגדלה ברחוב הצרפתי"
להמשיך לקרוא תחתיות ארטישוק עם תרד בבשמל

קיש קישואים יווני

ביום שישי עשינו ארוחה יוונית כהלכתה עם ספאנקופיטה ועם מוסקה בשרית וצמחונית ועליה תועפות בשמל איכותי במיוחד, על פי מתכון של חבר שלי הדיי עפאים. סתם, הוא לא באמת חבר שלי. אבל לגמרי הייתי יושבת איתו תחת איזה עץ תאנה, מקשיבה לסיפור חיים שלו, נוגסת איזה דג ולוגמת איזה משקה.

עד שזה יקרה, יש שני מבוגרים פלוס חצי שבאים כל ערב הביתה ואומרים המ! המ! חלקם אוכלים אוכל רגיל, וחלקים צריכים אוכל שאפשר לתפוס בשתי אצבעות קטנטנות, ולא מיומנות ולדחוף בכיוון הכללי של הפרצוף החמדמד, כדי שמשהו מזה ייכנס לפה ו-70 אחוז בערך יגיעו למקומות מוזרים על רצפת המטבח.שאריות בצק הפילאס התאימו בדיוק לקיש קישואים, שזה דבר חמדמד בפני עצמו, ולו רק בגלל השם.

המתכון כמעט לגמרי של החטיפים של סטייסי. התמונה שלי.

רכיבים

  • בצק פילאס מופשר
  • 4 קישואים מרוסקים וסחטים ממיציהם (אפשר לרסק עם הקליפה)
  • 0.5 כוס של פטה מפוררת
  • 1 כוס של צדר מגוררת
  • 1 בצל קטן, קצוץ
  • כמה בצלים ירוקים, קצוצים
  • 2 ביצים
  • אורגנו מיובש
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל החומרים בקערה ומתבלים באורגנו מיובש, מלח ופלפל לפי הטעם
  2. משמנים תבנית מלבנית או עגולה ומניחים בתוכה את הבצק כך שיישארו שוליים
  3. מוזגים את המילוי על הבצק ומקפלים את השוליים על המילוי
  4. אופים בחום של 180 מעלות כ-40 דקות

עוגיות שוקולד צ'יפס ללא גלוטן

יושב הבית הוא גלוטנאי מזה כמה חודשים. בכמה חודשים האלו עשינו כמה גיחות לכל מיני חנויות שמתמחות באוכל ללא גלוטן, ומכל אחת מהן חזרתי עם קמח מסוג משונה. קמח אורז, קמח תפוחי אדמה, קמח טפיוקה. קמח, קמח, הרבה קמחים. ועדיין, רק עכשיו הצלחתי למצוא מתכון שמתאים לקמחים שיש בבית

יושב הבית הוא גלוטנאי מזה כמה חודשים. בכמה חודשים האלו עשינו כמה גיחות לכל מיני חנויות שמתמחות באוכל ללא גלוטן, ומכל אחת מהן חזרתי עם קמח מסוג משונה. קמח אורז, קמח תפוחי אדמה, קמח טפיוקה. קמח, קמח, הרבה קמחים. זה עוד בסדר.
מה הבעיה? שכל מתכון ממציא לעצמו עוד איזה קמח. וכל מתכון משתמש ברבע כוס קמח כזה ועוד רבע כוס קמח כזה, ואף פעם לא הצלחתי לקנות מספיק קמחים כדי להגיע למצב שכל הרכיבים בבית.
מה עוד הבעיה? אני עוד לא מספיק מבינה באפייה ללא גלוטן כדי לעשות את ההתאמות על דעת עצמי. מה נותן קמח טפיוקה שלא נותן קמח אורז? אין לי מושג. האם קמח תפוחי אדמה הוא אחר באופן מהותי מקמח אורז? אין לי מושג.
אז קודם כל, אם אתם מכירים מדריך טוב שמסביר את הדבר הזה, האירו את עיניי.
וחוץ מזה, מצאתי מתכון שבו יש רק שלושה קמחים! ואת שלושתם יש בבית! אז היום, עוגיות שוקולד צ'יפס.
המתכון של "המתכונים של סטייסי".

צריך להתחיל בשוקולד צ'יפס. זה לגמרי הבסיס

רכיבים

  • 1.5 כוסות קמח אורז לבן
  • 0.5 כוס קמח תפוחי אדמה
  • 0.25 כוס קמח טפיוקה
  • 1 כפיות סודה לשתייה
  • 2 כפיות אבקת אפייה
  • 0.5 כפית מלח
  • 170 גרם חמאה רכה
  • 0.75 כוס סוכר חום בהיר
  • 0.5 כוס סוכר לבן
  • 2 ביצים
  • 2 כפיות תמצית וניל
  • 1 כוס שוקולד צ'יפס
  • מלח גס לפיזור מעל אם רוצים

הוראות הכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה
  2. בקערה בינונית מערבבים את הרכיבים היבשים לתערובת אחידה
  3. במיקסר מערבלים את החמאה עם שני סוגי הסוכר לתערובת בהירה. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומערבבים היטב. מוסיפים את תמצית הוניל
  4. מפעילים את המיקסר במהירות נמוכה ומוסיפים את הרכיבים היבשים לתערובת הביצים-סוכר רק עד קבלת תערובת אחידה. מערבבים פנימה את השוקולד צ'יפס
  5. יוצרים גבעות של התערובת בגודל כף בתבנית, במרווחים של שלושה סנטימטרים. אופים 9-11 דקות, עד שהקצוות מזהיבים. אבל רק עד שהקצוות מזהיבים
  6. מצננים בתבנית 5 דקות לפני שמעבירים לרשת. מאחסנים במיכל אטום עד שבוע

גלידות טבעוניות

מאתיים שנה לא כתבנו פה. מאתיים שנה!

ואלו הן הסיבות:

  • אני נהייתי אימא. ממש. כולל להפסיק לעבוד לחצי שנה, לדעת איפה כל הגינות הציבוריות באזור שלנו ולחייך כל פעם שהילד מחייך
  • הוא נהיה אבא. ממש. כולל לסחוב אלף דברים ממקום למקום, לבוא הביתה מוקדם ולקבל ילד שזוחל אליו בשמחה, ושליחת סרטוני וידיאו למשפחה
  • לב נהיה תינוק. ממש. כולל לעשות לעצמו פרצופים במראה ולבכות כל פעם שמושכים אותו מהשקע
  • זה מטורף כמה שאנחנו מבשלים פחות.

אבל אייסברג רצו לשלוח לנו גלידות טבעוניות כדי לנסות. ואנחנו אוהבים את אייסברג אז הסכמנו. והגלידות שאינן על בסיס חלב שלהם מעולות. ממש מעולות. כל כך מעולות שאני כותבת פוסט, כדי לדווח שהן מעולות. אולי אפילו זה יגרום לנו להתחיל לכתוב מחדש.

קיבלנו ארבעה טעמים:

1. גלידת אגוזי לוז עם שוקולד מריר 70% – הוא הכי אהב. אין מה להגיד, מאד שוקולדית, למי שבקטע

2. גלידת שקדים וחלבה על בסיס חלב שקדים – מעולה ממש עם ממש חצי חצי טעם שקדים וחלבה. אני הכי אהבתי

3. גלידה על בסיס חלב קוקוס עם צ'אטני מנגו – חמודה. אכלתי בהנאה, אבל בפעם הבאה כשאגיע לאייסברג ויהיו לי רק שני טעמים לבחור, עדיין אבחר בקמפרי אשכוליות

4. גלידה על בסיס חלב אורז עם מיקס פירות יער – סתם. מתוך הקופסה שהתסלה במהירות, היא היחידה שנשארה.

 

בקיצור, אם משום מה אתם לא בקטע של חלב, כדאי.

מאפה עגבניות שרי ולחם קל בריבוע

מאז שיושב הבית החליט לבחון את ענייני הגלוטנאות שלו, משתדלים פה בבית להפחית במאפים ובמאכלים עם לחם. יושבת הבית אמנם לא יכולה לדמיין שעה מחייה בלי לחם (חופשי הייתה יכולה לחיות על פיתה עם גבינה צהובה כל חייה), אבל יושב הבית הוא יותר גיבור, ומנסה כל מיני ניסויים באוכל שלו כדי להרגיש יותר טוב. מסתבר שזה ממש עוזר לו גם.
אבל פה בבית לא חזקים בהחלטות חד משמעיות שאינן ניתנות לערעור, ככה שמדי פעם מותר להגניב קצת גלוטן, כי כמה אפשר את כל המאכלים האלו שאי אפשר לנגוס בהם?
המתכון הזה מתאים לארוחת ערב שבבית הזה קוראים לה מפנקת, ליד מרק וסלט. הוא ממש טעים, וממש קל, ואלתור שלי על משהו אחר.

בא לי עכשיו להכניס לתוך זה כף

רכיבים

  • 2 כוסות עגבניות שרי, אדומות וצהובות
  • 2 פרוסות לחם
  • 0.25 כוס גבינת פרמז'ן מגוררת
  • 0.25 כוס עשבי תיבול קצוצים: בזיליקום, פטרוזיליה וטימין
  • 2 כפות שמן זית

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-180 מעלות
  2. חותכים את עגבניות השרי לאורך.
  3. שמים את פרוסות לחם בטוסטר הקופץ (יכול להיות לחם נטול גלוטן אם ממש מתעקשים, למרות שרק אם חייבים)
  4. מפוררים את פרוסות הלחם לקערה, ומוסיפים את עגבניות השרי, פרמז'ן, עשבי תיבול, מלח ופלפל שחור טחון טרי
  5. מעבירים לתבנית קטנה, מזלפים מעל שמן זית ומכניסים לתנור ל-20 דקות בערך, עד שהעגבניות רק מתחילות להשחים בקצוות

סלט פטה, שעועית ירוקה ותפוחי אדמה

השבוע קיבלנו את ארגז הירקות האורגני הראשון שלנו מח'ביזה. הרבה זמן רציתי לנסות את הסידור הזה, למרות שברור לי שאין שום סיכוי שאנחנו נתמיד בו לאורך זמן. ואכן, חמש דקות אחרי שהתפרצה חדוות הירקות הטריים שהיו פזורים על השיש שלנו בערבו של שני אחד השבוע, היא הוחלפה במהירות מסחררת בפאניקה קלה כשהתברר שצריך להבין מה עושים עם כל הירקות האלו כדי להפוך אותם לאוכל. עכשיו, יש לנו בלוג צמחוני עם מאות מתכונים ורובו המוחלט של האוכל שלנו מגיע מדוכני הירקות של שוק הכרמל. ובכל זאת, השרירותיות והכמות עשו את שלהן והייאוש הקל השתלט.

יושב הבית, שהוא גבר גיבור, בישל משהו, ממה שהיה במקרר עוד לפני. אני הלכתי לאינטרנט ולספרי המתכונים כדי לחפש משהו עם שעועית ירוקה. מצאתי משהו, שזעק "חוסר טעם, חוסר טעם", אבל הייתי חייבת לעשות משהו. יצא חסר טעם.

אם הייתי מחפשת עוד קצת, הייתי עושה את זה. המתכון והתמונה של "טעם מלא השראה".

אמנם רק סלט, אבל כל כך כיפי למראה

רכיבים

  • 450 גרם תפוחי אדמה קטנים
  • 450 גרם שעועית ירוקה, קצוצת קצוות וחתוכה לפיסות באורך שלושה סנטימטרים
  • 0.5 כוס (80 גרם) זיתי קלמטה, מגולענים וחצויים
  • 1 כף בצל ירוק, קצוץ דק
  • 1 כף פטרוזיליה, קצוצה דק
  • 2 כפות חומץ
  • 3 כפות שמן זית
  • 2 כפיות חרדל דיז'ון
  • 2 כפיות מיץ לימון
  • 50 גרם פטה
  • מלח ופלפל

אופן ההכנה

  1. מכניסים את תפוחי האדמה לסיר ומכסים במים. ממליחים בכפית מלח לכל ליטר מים. מביאים לרתיחה, ואז מבשלים 15-20 דקות על אש נמוכה, עד שתפוחי האדמה רכים למגע מזלג. מעבירים את תפוחי האדמה לקערה מלאה במי קרח ופורסים לפרוסות בעובי סנטימטר וחצי
  2. מרתיחים סיר עם שעועית ירוקה ומים. מבשלים 2-3 דקות עד שהשעועית הופכת ירוקה בהירה וקריספית למגע. מעבירים לקערה מלאה במי קרח
  3. מערבבים תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה גדולה. בקערה קטנה מערבבים חומץ, שמן זית, חרדל ומיץ לימון לתערובת קרמית. מוסיפים פטה ומערבבים היטב עם מלח ופלפל
  4. מערבבים את הסלט עם הרוטב ומניחים ל-10-15 דקות בטמפרטורת החדר. לפני ההגשה בודקים שוב אם צריך לתקן את מינון המלח והפלפל

מרק כרובית מעושן

אני אוהבת מרק. זה קשור בוודאי לבית בו גדלתי, בו אכלו מרק כל יום. גדלתי באילת, ככה שלא בדיוק היה שם מזג אוויר שמתאים למרק אף פעם. ובכל זאת, כל יום, לצד הסלט (שתי עגבניות, שני מלפפונים, פלפל ירוק ובצל ירוק), ולצד מנת הבשר ומנת הפחמימות, הוגש מרק. על הבשר ויתרתי. גם הסלט שלי השתכלל. ורק המרק נשאר.
מאז הכנתי הרבה מאד סוגי מרקים, גם כאלו שלא היו עולים על הדעת במטבח של אימא שלי, אבל רק תעלומה אחת לא פתרתי: המרק מתחיל נכון ומאוזן בין ירקות לבין נוזלים, ואחרי מקסימום יומיים, תמיד יש פחות מדי נוזלים ויותר מדי ירקות. תמיד. איך זה יכול להיות? ועד כמה מותר הוסיף מים לחמם ולקוות שיהיה בסדר? אני מקווה לפתור את התעלומה הזאת עד זקנתי.
במרק הספציפי הזה יש שני דברים ממש טובים: טעם מעושן מפתיע למדי וביסים פריכים של כרוביות. אם מוסיפים לכך את העובדה שמדובר במרק נטול גלוטן – שזו העניין התזונתי החדש של יושב הבית – אז בכלל מדובר בהצלחה. המתכון כולל כיסוני בצק חומוס שנראים טעימים ממש. לרוע המזל, התעצלתי ללכת לקנות קמח חומוס, והשתמשתי בחומוסים עצמם במקום.
המתכון של "מוזאיקה אכילה". התמונה שלי. ותודה ל-Pixlr על האפקט המגניב של פוסטרים משנות ה-70.

מרק כרובית, גרסת המסיבה

רכיבים
למרק

  • 800 גרם פרחי כרובית בגודל ביס
  • 6 כפות שמן זית
  • 2 בצלים בינוניים, קצוצים
  • 2 גזרים בינוניים, קצוצים
  • 5 שיני שום, כתושות
  • 2 עלי דפנה
  • 1 כפית פפריקה מעושנת
  • 1 כפית פפריקה מתוקה
  • 0.5 כפית כמון
  • 0.25 כפית פלפל שחור
  • 6 כוסות ציר ירקות
  • 135 גרם רסק עגבניות
  • 1 כפית רוטב ווסטרשייר
  • 1 כפית רוטב סויה

לכיסני חומוס

  • 180 גרם קמח חומוס
  • 0.75 כפית מלח
  • 0.5 כפית אבקת אפייה
  • 3 בצלים ירוקים, החלק הירוק והלבן, פרוסים דק
  • 3 כפות פטרוזיליה, קצוצה
  • 0.5 כוס מים

אופן ההכנה

  1. מחממים תנור ל-200 מעלות. מערבבים את פרחי הכרובית עם שלוש כפות שמן ורבע כפית מלח. מפזרים בשכבה אחת בתבנית מרופדת בנייר אפייה וצולים עד שהכרובית רקה ושחומה בקצוות, כ-20-25 דקות. באמצע הדרך הופכים פעם אחת
  2. מחממים את שלוש כפות השמן הנותרות בסיר מרק על אש בינונית. מוסיפים בצל וגזר ומבשלים עד שהם מתרככים מעט, כעשר דקות, תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את השום ומבשלים עוד שתי דקות, בערבוב מתמיד
  3. מוסיפים את הטעמים: רבע כפית מלח, עלי דפנה, פפריקה מעושנת, פפריקה מתוקה, כמון, פלפל שחור, ציר ירקות, רסק עגבניות, רוטב ווסטרשייר ורוטב סויה. מגבירים את האש ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים 10 דקות. בשתי הדקות האחרונות מוסיפים את הכרובית
  4. מכינים את הכיסנים. מערבבים קמח חומוס, מלח, אבקת אפייה, בצל ירוק ופטרוזיליה בקערה בינונית. בעזרת כף עץ מוסיפים מעט מים בכל פעם עד שהתערובת הופכת לבצק סמיך (בערך בסמיכות של בצק עוגיות)
  5. מזליפים כף אחת של בצק בכל פעם למרק המבעבע. מוזגים מהנוזלים על הכיסנים, מכסים את הסיר ומבשלים עד שקיסם שננעץ לתוך הכיסנים יוצא יבש, כ-10-15 דקות

משה בתיבה משוכללת: נקניקיה בפרעצל

זה קרה כבר לפני זמן מה. בחגים, למעשה. שוטטתי באינטרנט של המתכונים, ועיני נפלה על מתכון לפרעצל שבא בילט אין עם נקניקיה. אני לא אוכלת נקניקיות בדרך כלל, אבל רק טיפש מטופש יסרב לפרעצל עם נקניקיה בילט אין! רק צר אופקים לא ישלח ידו לעבר המשה בתיבה המתוחכם הזה!
זה לקח קצת זמן. לקנות נקניקיות, למצוא את המועד הנכון עם החברים שהיה ברור שהם המתאימים. להתפיח. לסלסל. אבל בסוף זה קרה! וזו הייתה חגיגה של נוסטלגיה וטעם והצלחה.
רק מה? לא שמתי מספיק סודה לשתייה במים שבהם שוחים הפרעצלים והם יצאו בהירים מדי. אל תחששו. שימו כמה שכתוב.
המתכון של "לחמניות בתנור שלי". התמונה של י. שקד, מהזוג שחווה איתנו.

רכיבים

  • 0.75 כוס מים חמימים (40-45 מעלות צלזיוס)
  • 2 כפיות סוכר
  • 1 כפית מלח
  • 1.5 כפיות שמרים יבשים
  • 2.25 כוסות קמח
  • 1 כף חמאה, מומסת
  • שמן צמחי להברשה
  • 10 כוסות מים
  • 0.5 כוס סודה לשתייה
  • 1 חלבון טרוף עם כף מים
  • מלח גבישי
  • 8 נקניקיות (חייבות להיות מוצלחות ממש)

אופן ההכנה

  1. מערבבים מים, סוכר ומלח בקערת ערבוב או בקערת המיקסר. מפזרים מלמעלה שמרים ומניחים לחמש דקות, עד שהתערובת מתחילה לתסוס. מוסיפים קמח וחמאה ומערבבים בעזרת וו לישה במהירות נמוכה, או בידיים. ממשיכים ללוש 4-5 דקות במהירות בינונית או קצת יותר בידיים, עד שהבצק נפרד מדפנות הקערה. מעבירים את הבצק לקערה נקייה ומשומנת. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לה לשהות במקום חמים כחמישים דקות, או עד שהבצק מכפיל את נפחו
  2. מחממים תנור ל-230 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומשמנים אותה בשמן צמחי
  3. מביאים 10 כוסות מים וסודה לשתיה לרתיחה בסיר גדול
  4. מחלקים את הבצק לשמונה חלקים. בעזרת הידיים, מרדדים כל חלק לחבל באורך 30 סנטימטרים לערך. מלפפים כל חבל סביב כל נקניקיה, ומותירים חלק מהנקניקיה שיציץ החוצה. מועכים את הקצה של הבצק אל חלק אחר של הבצק, כדי שיישארו ביחד
  5. מניחים את הפרעצעל, אחד בכל פעם, במים הרותחים לשלושים שניות ואז, בעזרת כף מחוררת, מעבירים לתבנית. מברישים את הפרעצעלים בחלבון טרוף ומפזרים מלח גס
  6. אופים עד שהם זהובים כהים, כ-12-14 דקות. מעבירים לרשת לצינון לחמש דקות לפחות